אפשר להאריך את התקלה, בבקשה?

יופי של יום היה לי היום. איזה שקט. בלי צלצולים באמצע פגישות, בלי שיחות באמצע האוכל, בלי מסרונים באמצע הדלקת נרות חנוכה. והכל - בזכותה של התקלה ברשת סלקום. אני ממש לא ציני. השקט היה פשוט תענוג. תחושה של שבת באמצע השבוע. גם ברחוב ובאוטובוס היה הרבה יותר שקט מכרגיל, כאשר שליש מהמכורים לא יכלו לשתף את כל העולם ואשתו בחוויותיהם ובצרותיהם ובתוכניותיהם. פתאום התברר שאפשר לחיות בלי לדבר כל הזמן. פתאום התברר שאנחנו לא חייבים לקבל את כל המידע בכל רגע. נכון, היו קצת רגעים של חוסר נוחות, אבל הם נובעים בעיקר מן ההרגל. כאשר חושבים על זה עוד קצת, מסתבר שההרגל הזה הוא ממש, אבל ממש, לא חיוני. מה עשינו רק לפני עשור, כאשר הטלפונים הסלולריים היו רק טלפונים, ולא גם מצלמה וגם וידאו וגם יומן וגם אינטרנט וגם דוא"ל וגם וגם וגם? ומה עשינו לפני שני עשורים, כאשר הטלפונים הסלולריים היו מכשיר לעשירים בלבד? שרדנו, ואפילו לגמרי לא רע. נכון, הקידמה היא דבר מבורך. ודאי שהמכונית עדיפה על הכרכרה והמחשב עדיף על החשבונייה. אלא שכמו לכל דבר, גם לקידמה יש מחיר. בחזית של הטלקומוניקציה, אותה מובילים הטלפונים הסלולריים, המחיר הוא אובדן המרחב הפרטי. אין לנו רגע לעצמנו, משום שאו שמתקשרים אלינו או שאנחנו מתקשרים לאחרים או שאנחנו חושבים שעלינו להתקשר או שאנחנו חוששים/מחכים שיתקשרו אלינו. ומאחר שהתקשורת זמינה בכל עת ובכל מקום, הרי שבעל כורחנו או בחוסר תשומת ליבנו, אנחנו משתפים את סביבתנו בחיינו ומשתתפים בחייהם של הסובבים אותנו. כמה מחברי מתפלאים ו/או מקנאים בכך שאני מסוגל להתנתק מהמכשיר הסלולרי מדי שבוע למשך 25 שעות השבת, ומדי יום בזמן התפילות. להם אני אומר: ראשית, גם אתם יכולים. שנית, הלוואי והייתי יכול לעשות זאת יותר. אבל מה לעשות, גם אני מתמכר, ובתוך עמי אני יושב; תארו לעצמכם איזו דאגה מעורר מי שאינו זמין יותר מ־20-10 דקות. אנחנו הישראלים, עם התזזיות המאפיינת אותנו ועם הכפייתיות בנוגע לחדשות, נמצאים בין הצרכנים הגדולים ביותר בעולם של הסלולר. תראו כמה מנויים יש פה: כמעט פי 1.5 ממספר התושבים, כולל תינוקות בני יומם וזקנים שאוזניהם כבדו משמוע. תראו אלו רווחים אדירים רושמות חברות הסלולר, אפילו בזמן משבר כלכלי שפוגע בכל יתר המשק. תראו עד כמה אין תחרות אמיתית ביניהן, עד כמה אנחנו לא יכולים להבין את המכשירים ואת התוכניות - ובכל זאת אנחנו קונים ומשדרגים כאחוזי דיבוק. באה התקלה היום ולימדה אותנו, שאפשר גם אחרת. אני לא תמים לחשוב שהלקח הזה יופנם והרוגע הזה יימשך ברגע בו התקלה תתוקן. אבל בינתיים, תנו להתענג. ואולי בבקשה אפשר להאריך קצת את התקלה? עוד יום-יומיים? תודה רבה.