הסיפור על הנערה היפה שאהבתה לנסיך שכושף והפך לחיה, מכילה בחובה מסר חינוכי - לקבלת האחר. הילדים כה התלהבו מהדמויות הססגוניות של אנשי הארמון שכושפו והפכו לחפצים עם תכונות אנושיות, מההתרחשויות הלא מוכרות ושחוקות, מהשירים היפהפיים שחיברו אלן מנקין (מוזיקה) וטים רייס והאווארד האשמן, מהקולות הנפלאים והמשחק שביים אלי ביז'אווי בכשרון כה רב, עד שנסחפו אל תוך האירועים כחלק מהם, ולאחר ההצגה נהנו לפגוש את השחקנים. ההצגה כה איכותית בכל מרכיביה, שהצופים הצעירים בה יהוו לבטח את קהל היעד של התיאטרון הישראלי. זוהי רמה אליה צריכים לשאוף כל מפיקי הצגות הילדים, כדי לגרום לילדים לאהוב תיאטרון. לא הפקה של עשרות משתתפים, רק 12 (בכעשרים תפקידים), ולא דוגמניות או שמות מהטלוויזיה - אלא שחקנים מהוקצעים וזמרים עם קולות נפלאים כמו סיוון פז-בוגנים (בל, היפה) שכיכבה ב"ג'קל והייד"; אלי נעים (החיה) בקולו המקסים; המחזר הבלתי נלאה של בל - גאסטון השרירי (אמיר הלל) גם הוא זמר מחונן; לפו המצחיק (אורן כהן) שהילדים הכי התפעלו ממנו; לומייר/הפמוט (מושיק גלאמין); השעון (דן קיזלר) - שחקן, זמר וקומיקאי מעולה; מטאטא הנוצות הססגוני (מרב הררי הזמירית); הקומקומית - הבולטת בקולה המרהיב ובמשחקה, כנרת לימוני; בנה הקטן צ'יפ (איתמר פוליבודה); השידה (נעה גודל בעלת הקול), ואביה של בל - ז'יל בן דויד. כולם הקסימו את הקהל בקולותיהם המרהיבים. פשוט חגיגה של תיאטרון. ההצגה, מבית היוצר של "דיסני", היא גם התגשמות חלומו של הבימאי ביז'אווי, שגדל על הפקות האגדות של דיסני. הניואנס הצרפתי שהוא החדיר ללשונם של השחקנים אינו כבד אלא יותר בגדר ניחוח צרפתי לזכר המקור של העלילה. התזמורת החיה על הבמה בניצוחו של טל בלכרוביץ', שגם פורט על הפסנתר וגם משחק את "השרפרף", מעצימים את החוויה של הצופים, שמורגלים בשימוש בפלייבק בהצגות המסחריות לילדים. כך שכל העשייה שאינה בומבסטית אלא מרוכזת ומוקפדת, מעלה הצגה יפהפייה שוודאי תיכנס לרפרטואר הקבוע של "תיאטרון הספריה" בחגי ישראל. שאפו לבית צבי ובוגריו.