בשנים האחרונות זה הפך לעניין מאוד פופולרי. דירוג מזונות האדם לפי הבריאות שבהם. כך למדנו שגזר זה בריא, כרוב זה מאוד בריא, לחם לבן זה לא כל-כך בריא ושומן מן החי זה ממש אסון.
לעיתים נדמה כי ככל שהאוכל יותר אקזוטי ונדיר (אגוז ברזילאי, נבטים, זרעי פשתה) הוא יותר בריא ואילו המאכלים שליוו אותנו מזה זמן רב (אורז לבן, עוף, סוכר, מלח) מוקעים כמזיקים.
האם אכן יש מזונות שעל האדם להימנע מלצרוך אותם? האם יש כאלו שחובה עליו לצרוך? ובקיצור, איזו דיאטה צריך לבחור לו האדם?
ראשית, חשוב להבין כי בני האדם שונים אחד מהשני. לחלקם כף סחוג בבוקר זה מתכון לאריכות ימים ולחלקם זה גזר דין מוות. חלקם רגילים למוצרי חלב ונהנים מהם וחלקם לא מסוגלים לעכל אותם. לפיכך, כל ניסיון לקבוע כללים ולסווג מזונות בקטגוריה של: בריא / לא בריא - לוקה בשטחיות.
בהרבה מקרים, לא משנה מהו הרקע של החולה ומאיזה בעיה הוא סובל, ההמלצה כמעט תמיד תהיה זהה - להמעיט בצריכת קמח לבן, סוכר ומלח ולהרבות בצריכת פירות, ירקות ואורז מלא.
אבל למה? הרי בני האדם שונים זה מזה, גם האדם עצמו משתנה עם השנים, הרגלי האכילה שלו משתנים, מצבו הבריאותי משתנה ומזון שפעם עשה לו טוב כעת עושה לו רע. לפיכך, על כל מזון שמוגדר בריא אנו נשאל: בריא למי? בריא למה? מכיוון שאין אף מזון שהוא בריא כשלעצמו.
למרבה הצער, שלל המחקרים בנושא לא מצליחים לנפק ולו מסקנה אחת ברת חשיבות. גם אם מזון מסויים העלה לחץ דם ל-70% מהאוכלוסיה (פרמטר שרירותי ומאוד בעייתי כיוון שלא נלקחים כלל הסימפטומים אלא נבדק פרמטר אחד) אין שום סיבה להניח שהוא יפגע גם ב-30% הנותרים. ייתכן כי אותם 30% אינם מורעים ממזון זה, ייתכן אף שהם מפיקים ממנו תועלת ואם יפסיקו לצרוך מזון זה מצבם ידרדר.
שימוש בנוסחאות של: בריא / לא בריא וכפייה של מזונות על האדם רק מפני שהם מוגדרים כבריאים, תוך התעלמות ממה שהאדם עצמו מעדיף, אינה הוליסטית כלל ולמעשה אומרת לחולה:
תאכל, תשתוק ותהיה בריא. לפיכך, חשוב להבין כי תזונה 'בריאה', לא רק שאינה תורמת לבריאות, אלא אדרבא, מסכנת אותה ועלולה לפגוע בה. היא מגבילה את האדם למספר מזונות שהוגדרו כבריאים בשעה שהאדם הבריא מאופיין דווקא בכך שאינו מוגבל בתזונתו. יש לחם? הוא אוכל לחם. יש ביצים? הוא אוכל ביצים. יש דגים? הוא אוכל דגים. בריאותו של האדם היא שמאפשרת לו מרחב תמרון רב, הוא מסתגל במהרה לכל סוג מזון ומסוגל לבור מן המזונות את מה שהוא צריך.
אדם המעוניין להיות בריא, לא צריך לכפות על עצמו דיאטה כלשהי, אלא לאכול לפי רצונו החופשי. במרבית המקרים זהו גם האוכל שהוא צריך.
רבים שואלים: ומה במקרה שהגוף משדר לנו שהוא רוצה מתוק כל הזמן? האם יש להיכנע לדחף ולעלות במשקל? במקרה זה יש להבין כי תשוקה חזקה למתוק היא סימפטום של מחלה ויש לטפל בה (עדיף טיפול בהומיאופתיה). מניעת מתוק מאדם עם תשוקה למתוק אינה פותרת את הבעיה, תחושת אי-הנוחות ממשיכה ללוות אותו ואף מתעצמת והמצוקה מתבטאת הרבה פעמים בדרכים אחרות. גופנו הוא המנחה אותנו, כדאי שנקשיב לו קצת יותר. למומחים, לפעמים, כדאי שנקשיב קצת פחות.
