הכישלון הנוסף של אילנה דיין

העיתונאית אילנה דיין נהנית ממשמני התקשורת וממנעמיה. בערוץ 2 היא מוצגת כאחת הכוכבות הגדולות. עיתונאים רבים וטובים מתייחסים אליה משל הייתה 'כוהנת גדולה' - מופת של יושרה, אמינות, מקצועיות ומה לא. בפתח כל עונה של התוכנית עובדה, היא זוכה לכתבות אוהדות בעיתונות, לראיונות ארוכים ומרובי עמודים ועוד ועוד. כך אירע במהלך חודש נובמבר. אולם, על כשלונותיה אין כמעט כותבים או מדברים כדבעי, גם כאשר מדובר בכשלונות מחפירים ובעלילות דם נגד קציני צבא או משטרה. נזכור נא: בעברה של דיין כשלונות לא מעטים. האחרון-הבולט שבהם: דיין חוייבה בבית המשפט המחוזי בירושלים על-ידי השופט נעם סולברג לשלם פיצוי בסך 300 אלף ש"ח לסרן ר' ועוד 80 אלף ש"ח שכר טירחת עורכי דין, בגין עלילת דם שפרסמה נגדו. כמו-כן היא חויבה לפרסם תיקון והכחשה. למרות חומרת הדברים, ובמקום להוכיחהּ על שקריה, התגייסו חבריה בתקשורת, ובהם פרשן החצר נחום ברנע, כדי להכפיש את השופט סולברג ולהטיל דופי בפסק הדין. ערעור שהגישה לבית המשפט העליון טרם נדון.

תביעת הדיבה שהגיש יורם לוי

הפעם נתמקד בכשלונה המחפיר בפרשת פריניאן, שבה העלילה על ניצב משנה יורם לוי - מי שהיה מפקד היחידה המרכזית במחוז הדרום, כאילו קיבל שוחד מבני משפחת פריניאן. דיין פרסמה סיפור הזוי - שלא היה ולא נברא - על מכונית שחלפה ומעטפת מזומנים שנזרקה ממנה לעברו של יורם לוי. גם בפרשה זו החרו-החזיקו חבריה בתקשורת לגלגל שוב ושוב את השקר, ולהעצים את נזקו של יורם לוי. יורם לוי הגיש תביעת דיבה במרס 2007 על-סך מיליון ש"ח נגד אילנה דיין, גלעד טוקטלי וחברת טלעד. לוי מיוצג על-ידי עורכי הדין בועז בן-צור, חגי הלוי ורז בן-דור. בכתב התביעה נטען, כי הנתבעים פרסמו שקרים נגדו, בכך שייחסו לו קבלת שוחד במעטפות. לשם כך, נטען, הם השתמשו בעדי שקר, בהם אחיו של השוטר-הרוצח צחי בן אור, אריאל בן-אור. השוחד, נטען, ניתן ללוי בתמורה לכך שיגונן על בית הקזינו של המשפחה, בכל פעם שיובא לידיעתו על פשיטה משטרתית מתוכננת על הקזינו. עכשיו מגיעה עת הדין של אילנה דיין וצוותה. שני הצדדים נשלחו לגישור, בפני המגשר עו"ד עמוס גבריאלי. דיין מיוצגת על-ידי עו"ד טלי ליבליך.

הליך הגישור, הליך ההסתרה

במהלך הגישור מנסה גבריאלי, כמיטב כישוריו וניסיונו המוכחים, לקרב בין הצדדים. לנסות ולפתור את התביעה בדרך של הסכמות-הבנות. ל-News1 נודעו חלק מהעניינים שנדונו:

• אילנה דיין, שהתבססה על עדי שקר, נותרה לא הגנה. השקר הוא שקר הוא שקר. יורם לוי לא קיבל שוחד. חד-וחלק;

• הנתבעים ובהם אילנה דיין ישלמו פיצוי כספי ליורם לוי. המחלוקת עתה: היקף הסכום. במהלך הגישור הועלה הסכום 160 אלף ש"ח. לא ברור האם הגיע הצדדים לכדי סיכום;

• אילנה דיין ממאנת להודות בכשלונה [עוד סיבה מדוע אין לראות בה עיתונאית ישרת-דרך, י.י.]. לכן נרקם הסידור הבא: יורם לוי יוזמן לתוכנית עובדה, דיין תשאל אותו לגבי אותה פרשה, ובמסגרת זו הוא יאמר: לא קיבלתי שוחד, לא עוויתי, לא פשעתי וכו' וכו';

• במהלך הגישור נעשה מאמץ, לפחות מצד אילנה דיין ובאת-כוחה, להימנע מכל הסדר שיאשר כי אכן פורסמה כתבה שיקרית על יורם לוי. בכך מנסים להטעות את ציבור הצופים, כלפיו, בראש ובראשונה, מחויבת דיין בפרסום האמת ו/או בתיקון פרסומים קודמים אותם צרבה בתודעת הצופים.

אילנה דיין היא עיתונאית ותיקה וגם אשת אקדמיה. ד"ר אילנה דיין היא מרצה על תקשורת ומשפט באוניברסיטת תל אביב בפקולטה למשפטים. לכן, רצוי שהיא, בטרם תלמד אחרים, תלמד לעצמה את כללי האתיקה העיתונאית, פעם אחר פעם, על-מנת שלא תטעה סטודנטים שהיא מלמדת.

הליך הגישור טרם הסתיים, וגם אם הושגו הבנות - חלקן סוכמו כאמור - אלה טרם הוגשו לבית המשפט למתן תוקף של פסק דין, ובכלל לא בטוח שכל ההסכמות יובאו לאישור בית המשפט. הכל פתוח, גם בשלב זה. מה שברור עתה: אילנה דיין פרסמה עלילת דם נגד יורם לוי. ככל שתקדים להודות בכך, הרי שהיא תמלא חובתה כלפי ציבור הצופים. טוב מאוחר מאשר בכלל לא.