X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
X
יומן ראשי  /  כתבות
חקלאות שנפגעה בסערה [צילום: פלאש 90]
חלף עם הרוח
מעיינות הגליל החרבים שוב נובעים, הגולן מושלג ומפלס הכנרת שוקם קלות - וכל זה בזכות סוף שבוע סוער אחד. חלק מהחקלאים 'מסודרים' לחודש וחצי הקרובים, אך בעבור אחרים, הסופה האחרונה טרפה הכול
180 מ"מ הגשם שירדו בעמק יזרעאל יאפשרו את צמיחת האפונה, החיטה, השעורה, שיבולת השועל והקטניות ללא השקיה עד לעיצומו של החורף

הקיץ הארוך נמשך עמוק אל הסתיו ותחילת החורף והסתיים בסופת אש. החורף, שהגיע לפתע, בא אף הוא בסופה. ימי הגשם האחרונים, אירוע מבורך שבמקומות רבים השלים את ממוצע הגשם העונתי (או התקרב אליו), הביאו ברכה לאדמה הצמאה: אף שירדו כ-200 מ"מ גשם בלא מעט נקודות מדידה ברחבי הארץ, לא נוצרו שיטפונות, שכן האדמה קלטה אל קרבה את כמות המים הגדולה הזאת, שירדה באחת.
והתוצאה: חזרה השפיעה במעיינות הגליל החרבים, מלאו מצבורי השלג בגולן ועלה מפלס הכנרת, לאחר ירידה שנדמה שאין לה קץ. שינוי אדיר שהתחולל במהלך סוף שבוע גשום אחד. "בחודש וחצי הקרובים אנחנו מסודרים", אומר מיכאל איפן, מגד"ש קיבוץ אלונים שבעמק יזרעאל. "אמנם היה יותר טוב אם הגשם היה 'רך', ובכל זאת התוצאות נהדרות".
אין ספק שמדכדך לראות ממטרות המשקות שדות שלחין בעיצומה של עונת הגשמים. 180 מ"מ הגשם שירדו באזור עמק יזרעאל יאפשרו את צמיחת האפונה, החיטה, השעורה, שיבולת השועל והקטניות ללא השקיה עד לעיצומו של החורף. "עוד חודש וחצי אנחנו בטוחים שיהיה גשם", אומר איפן. "העיקר שיהיה קר, זה חשוב מאוד להתפתחות גידולי החורף".
איפן לא מתרגש מהתארכות הקיץ האחרון. "כל הסתיו היה יבש, אבל זה קורה. לא כל שנה הסתיו הוא רטוב. השנה שעברה הייתה קיצונית באופן שונה: סתיו רטוב וחורף יבש. אבל מי שאין לו זיכרון קצר, זוכר שכבר היו סתווים יבשים בעבר".

גשם באדיבות סקנדינביה

נחום מליק, חזאי חברת 'מטאו-טק', צופה אף הוא בהסלמת מזג האוויר: "אנחנו רואים קיצוניות. השנה זה היה אירוע גשם מאוד קיצוני. מצד אחד חודשיים של עצירת גשמים, נובמבר החם ביותר מאז תחילת המדידות בארץ ישראל, ואז מיד בתחילת דצמבר מערכת גשם שלא הייתה פה הרבה שנים בעוצמתה. זה מהפך לא סביר בנקודת מבט רגילה של מטאורולוג. אבל בהתחשב בכך שאנחנו רואים תופעה כללית של התחממות כדור הארץ, הרי שיש התפתחויות של מזג אוויר קיצוני ככלל".
לדברי מליק, די בעלייה של עשיריות מעלה בממוצע החום השורר בחצי הכדור הצפוני כדי לחולל שינוי אקלימי משמעותי. "זה ממוצע של שנה שלמה", מסביר מליק, "כלומר שבין שבוע למשנהו העלייה הייתה הרבה יותר גבוהה מכמה עשיריות. במציאות זו, אירוע חריג באוקיינוס האטלנטי יכול להשפיע על מה שיתרחש בישראל. למשל, גוש האוויר האחרון של הסופה הגיע מסקנדינביה. הוא התקדם בגובה 5-4 ק"מ וצנח באזור שלנו תוך ימים מספר.
"זה קורה, זה לא יוצא דופן שאנחנו מקבלים שלג מרוסיה או מסקנדינביה, אבל גוש האוויר הקר הזה הגיע לאחר תקופה ארוכה שהיה חם מהרגיל וטמפרטורת המים בים התיכון הייתה גבוהה מהרגיל. ככלל, טמפרטורת הים התיכון היא שקובעת את המשקעים בארץ. המים החמים של הים גרמו לגוש הקר להיות מאוד בלתי יציב, וכך נוצר שקע ברומטרי עמוק שהוביל להרבה גשם ושלג. אם המערכת הזאת הייתה מגיעה לארץ לאחר חודש קר, ככל הנראה הייתה נוצרת מערכת גשמים מתונה יותר".
אבל אנחנו עדים לשנות בצורת כבר לפני עשרות, מאות ואלפי שנים בישראל. זו תופעה מחזורית.
"שנות בצורת היו פה בעבר בגלל שישראל היא על גבול המדבר – מבאר-שבע ודרומה זה מדבר, מלבנון וצפונה האקלים הוא אירופי, ואנחנו על הגבול. זה יוצר מצבים שבהם מספיק שינוי קטן במערכות החורפיות המגיעות אלינו כדי שרוב הגשמים ירדו בלבנון ולא בארץ. כמות הגשם הממוצעת בבאר-שבע היא 200 מ"מ ובצפון 800 מ"מ. זה פער עצום בשטח קטן כל כך, ולכן כל שינוי קל בכיוון הרוח בחורף עושה את ההבדל. הבעיה היא שההתחממות העולמית רק מתווספת למציאות הזאת. ההתחממות עלולה להביא איתה ירידה כללית בכמות המשקעים, בנוסף לתנאים הייחודיים של ארץ ישראל – וזו הבעיה".

האדם הפך את האקלים לקיצוני

פרופ' פינחס אלפרט, ראש בית הספר למדעי הסביבה באוניברסיטת ת"א: "יש מגמת הקצנה באגן הים התיכון, גם בחום הקיץ וגם בעוצמת אירועי הגשם. צריך להבין שאירוע גשם של 200 מ"מ הוא קיצוני, ואינו חלק מהמחזוריות הטבעית אלא תוצאה של פליטת גזים רעילים לאטמוספרה"

מי שלא מופתע כלל, ומבחינתו אירועי מזג האוויר הקיצוני הם אך התממשות של תובנה מחקרית, הוא פרופסור פינחס אלפרט, ראש בית הספר למדעי הסביבה באוניברסיטת תל אביב. "יש לנו כמה עבודות שמראות שיש מגמת הקצנה באגן הים התיכון", אומר אלפרט. "גם הקצנה בחום במהלך הקיץ וגם בעוצמתם של אירועי הגשם בחורף. יש לנו עבודה נוספת שאנחנו בתהליך כתיבה שלה, שבה אנחנו רואים מגמה די ברורה, שלפיה ככל שהאטמוספרה והאוקיינוסים חמים יותר, כך כל המחזור ההידרולוגי נעשה יותר אינטנסיבי".
לדברי אלפרט, התחממות האטמוספרה היא כבר משמעותית בקיץ, ובים התיכון היא גדולה יותר מבשאר העולם. לכן החורף בתהליך התחממות. "יש פחות משקעים באזור שלנו, עם אירועי גשם קצרים ועוצמתיים. זו מגמה מתמשכת, על-פי נתונים שבדקנו משנות ה-30 של המאה הקודמת ואילך. צריך להבין שאירוע גשם של 200 מ"מ הוא קיצוני".
אין ספק שלא מדובר במחזוריות טבעית המשקפת עליות ומורדות במידות החום בעולם, אומר פרופ' אלפרט. "העליות האלה הן בפירוש מעשה ידי אדם, תוצאה ישירה של פליטת גזי חממה לאטמוספרה".

הדרום עדיין מיובש
[צילום: פלאש 90]

אנשי מקצוע בעולם מתווכחים אם אנו עדים לשינוי אקלימי של הקצנה בתופעות מזג האוויר. מרק פרל, המטאורולוג והחזאי של משרד החקלאות, מהסס לקבוע חד-משמעית, אבל המציאות, הוא מודה, לא פשוטה. "מצד אחד אנחנו רואים התחממות, זה בטוח. אנחנו רואים גם תופעות קיצוניות בעולם כמו סופות וכדומה. האם זה קשור לאירועי גשם קיצוניים אצלנו? לא בטוח. צריך לעקוב ולראות במשך שנים, ולא להסתמך על אירוע קיצוני שמגיע מדי פעם".
ומה לגבי הטמפרטורות בקיץ? פרל מאשר את תחושתנו: "חד-משמעית יש עלייה אצלנו. זה לא שהדור יותר מפונק, הטמפרטורות בקיץ, במיוחד בלילה, גבוהות הרבה יותר מבעבר, והקיץ האחרון בכלל היה חם יותר מהממוצע. הממוצעים עלו, אין מה לדבר. האם זה שינוי עולמי או תוצאה של שינוי סביבתי בישראל – בגלל המכוניות והבתים בכל מקום? לא יודע".
כך או כך, תפילות הגשם עדיין רלוונטיות, ובמשנה תוקף בדרום, שם הביאה הסופה רק חול וכמעט אף לא טיפת גשם אחת. "דרומה מבית-קמה בואכה נתיבות, באזור חבל הבשור, אופקים ובאר-שבע, לא היה גשם", אומר פרל. "הייתי היום במטע רימונים בבשור וראיתי עצים עקורים ושטחי תפוחי אדמה שנראו כמו אחרי קרה. רוב החיטה בארץ מגודלת ביישובי חבל הבשור, אשכול, צאלים ואופקים. בעונה זו הממוצע העונתי הוא סביב ה-200 מ"מ, והשנה כלום".

הרוח כיסחה 2 צול

איתן אשורי, מושב צרופה: "כל הקיץ עבדנו בחום הנורא על הפלפלים לייצוא, והסופה מוטטה הכול. נזק של מיליון שקל לפחות. עכשיו צריך להיאבק מול קרן הפיצויים לנזקי טבע, שלא מפצה על המבנים ההרוסים"

ואולם, יש מי שהופתע מעוצמת הסערה ועומד כעת מדוכדך וכואב מול יבוליו האבודים. איתן אשורי ממושב צרופה מסתובב בין חממות הפלפל שלו כמי שחרב עליו עולמו. משבי הרוח בחוף הכרמל קרעו את כיסויי הפלסטיק של החממות, הרוח והברד הכו בשיחי הפלפל – ויבול בטונות שרוע בחממה.
אשורי מדבר בטלפון עם ארגון חסד, שיבוא לאסוף את הפלפלים בימים הבאים. במקומות אחרים במשק, שם בנו אשורי ובנו חממות חדשות, חזקות במיוחד, שמרבית כיסוייהן לא נקרעו ברוח - עיקמה עוצמת הסופה את מוטות המתכת של החממות, מותירה אותן בתנוחות גרוטסקיות, כאילו היו דף נייר שקומט. "אלה חממות עם מוטות בקוטר 2 צול", אומר אשורי, "חממות חדשות, אורגניות, לפלפלים לייצוא, ועכשיו זה הלך. השקעה של מאות אלפי שקלים התמוטטה, ונותרנו רק עם החובות. יש פה לפחות מיליון שקל נזק במבנים ובפירות".
אשורי מתקשה לזכור סופה כה עוצמתית שהסבה נזק כה כבד לשטחי החממות שלו. "מצד אחד אנחנו מרגישים שחם יותר בקיצים האחרונים. בקיץ היה חום אימים, ממש נשרפנו בשטח, ומזל שיש תאילנדים שמסוגלים לעבוד בחום הזה. עכשיו, אחרי שהשקענו, חסכנו, וסוף סוף יש מחיר טוב לפלפלים בחו"ל ויבול עצום – בא-כוח עליון ודפק אותנו. תראה כמה פרי, זה הכול דולרים שזרוקים פה על הרצפה. אנחנו נשארנו רק עם הצ'קים וההתחייבויות".
בעוד כשבועיים אמור היה אשורי לקטוף את הפלפלים הבשלים. שבועיים בלבד. "זו הבורסה של החקלאות", הוא אומר ומסביר את ההימור הגדול: "לכולם אתה משלם - לדשן, למפעל הצינורות, לספקים, לעובדים, ובסוף, או שהצלחת בגדול או שאכלת אותה. עכשיו אני צריך להיאבק על כל גרוש מול קרן הפיצויים לנזקי טבע, שלא מפצה בכלל על המבנים ההרוסים. אם הייתי יכול לחזור בגלגול הייתי מגדל את הילדים שלי או כבדווים או כקיבוצניקים – שיחיו בלי דאגה".

פורסם במקור: יומן, מקור ראשון
תאריך:  27/12/2010   |   עודכן:  27/12/2010
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
שרון גוטליב
המחזור החודשי, כשמו כן הוא. כמו שעון הוא מגיע!!! ההורמונים משתוללים, התחושה לא נעימה, כאבים, נפיחות, עייפות ועצבנות יתר    שרון גוטליב מסבירה איך להשאיר את החיוך על הפנים גם בימים הנוראים
חגית כהן
מאושפזי הווילה אינם בושים להתוודות בפני האומה על אחרון החצ'קונים הנפשיים שלהם. אך האומנם רק מי שחוצה את סיפה של הווילה הופך פתע לאדם שחרצובות לשונו משתלשלות כשרוכים מרובבים? אולי הדיירים בסך הכול "משקפים את האוכלוסיה"? אם כך, זוהי תוכנית אימים
ליאון אלי
מאבק בין רעבעצן ורעבע על שלטון, ירושה והמשך השושלת על-חשבון אישה אומללה    יש דרישה וסקרנות למחזות מהסוג זה    מומלץ לראות
אלישע פורת
כשאתה ילד, ומקשיב למעשיות אבא-אימא, אף פעם אינך יודע מה באמת יש בהן. עד שלפתע, מסתבר לך שהסיפור ההוא יש בו צורך    סיפור אהבה מדהים בין שני עילויים. הוא גאון שלא הספיק הרבה בחייו, והיא אהובתו ואוהבתו, שלא שכחה אותו עד יום מותה
שושנה ויג
"הפוך בלי קצף" של המשוררת טל איפרגן מגיש מבט שונה על שלל פניה של תרבות הקפה. בין ריחות לטעמים, ניחוחות אנשים ושמות ניתן למצוא בו ארומה נשארת    ריאיון לכבוד צאת הספר
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il