X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
יומן ראשי  /  כתבות
נתניהו. מתמרן [צילום: פלאש 90]
הכול פוליטי
תמרון בין הכיפות
חוק האברכים שעבר ממחיש את המלכוד שבו נמצא נתניהו: ראש-הממשלה זקוק לחרדים לשם שימור הקואליציה, אך חושש מסחף של הציבור החילוני לעבר קדימה והעבודה איזה כוח בסופו של דבר יגבר?
חוק הגיור: מי נגד מי ולמה
סופיה רון-מוריה
הח"כים החרדים מביעים דאגה למעמדה של הרבנות הראשית, הרב דרוקמן והרבצ"ר מתנגדים לחוק שנועד להגן על כבוד הרבנות הצבאית, ודובר שס טוען שהרב עובדיה בכלל תומך בגיורים בצה"ל. הפוליטיקה שמאחורי הקלעים, והתרחישים להמשך
לרשימה המלאה

החלטת הממשלה שהתקבלה ביום ראשון שעבר בסוגיית האברכים מצטיירת כמורכבת ומסובכת לא פחות מחוק הגיור שאושר בכנסת בקריאה טרומית בשבוע שקדם.
התנגדותם של שרי העבודה הייתה צפויה. תמיכתם של שרי ישראל ביתנו הפתיעה. שרי הליכוד נחלקו בהצבעתם: רובם תמכו, אבל חמישה הסתייגו. גדעון סער, גלעד ארדן ולימור לבנת הצביעו נגד. סילבן שלום ודן מרידור נמנעו. אשר לשס, אלי ישי ואריאל אטיאס נעדרו מההצבעה, ואילו שני שרי שס שנכחו, יעקב מרגי ומשולם נהרי, נמנעו.
החלטת הממשלה אמורה להוות תשובה לבג"ץ, שלפני כחצי שנה פסל את תשלומי הבטחת ההכנסה לאברכים כלא שוויוניים. בקווים כלליים, ההחלטה קובעת כי תשלום הבטחת ההכנסה לאברכים שעונים לקריטריונים - בעלי הכנסה נמוכה, עם שלושה ילדים ובלי רכב - יוגבל לחמש שנים בלבד. עם זאת, להחלטה שתי הסתייגויות. ראשית, היא תיכנס לתוקף רק בשנת 2015. שנית, אברכים שיגיעו בינתיים לגיל 29 ימשיכו לקבל את הבטחת ההכנסה. במקביל, תוגדל קרן הסיוע לסטודנטים נזקקים מ-58 מיליון ל-108 מיליון שקלים. תקציב הבטחת ההכנסה לאברכים מסתכם כיום ב-127 מיליון שקלים. על-פי החלטת הממשלה, הוא לא יוגדל בעתיד.
מי הרוויח ומי הפסיד, ולמה נחלקו הקולות בממשלה כפי שנחלקו?
התאחדות הסטודנטים תחילה תמכה בהחלטה ובהמשך הביעה את התנגדותה. יו"ר ועדת הכספים משה גפני שחרר הצהרה ברוח אופטימית, שלפיה ב-2015 תקום ממשלה אחרת ותבטל את הגזֵרה.
בישראל ביתנו שמרו על פרופיל נמוך לאחר הניצחון בחוק הגיור, והעדיפו להבליט את ההישג לסטודנטים. 50 מיליון הם אכן הישג, שכן אם הממשלה, כפי שתוכנן מלכתחילה, הייתה מחליטה על קריטריונים שוויוניים לכאורה, הסטודנטים היו יוצאים בלא כלום. לך תמצא זוג סטודנטים עם שלושה ילדים, עם הכנסה נמוכה וללא רכב. אין חיה כזאת. לא שההחלטה מספקת, אמר השר עוזי לנדאו שאיתו נפגשתי בישיבת השדולה הפרלמנטרית למען פולארד, אבל צריך לדעת גם להשלים עם ההישגים שיש ולהיות חכם.
על הנייר, קולות שרי ישראל ביתנו היו מכריעים. ההחלטה עברה ברוב של 14 מול 8 מתנגדים ו-4 נמנעים. למעשה, היא הייתה עוברת בכל מקרה. אם ישראל ביתנו לא הייתה תומכת, נתניהו היה משיג את קולותיהם של ברק ושל שלום שמחון המעוניינים ביציבותה של הממשלה, וכן מפעיל לחץ על יתר שרי הליכוד. אך לא היה צורך ללחוץ.
גדעון סער אמר בישיבת שרי הליכוד שקדמה לישיבת הממשלה שההחלטה לא תעבור את מבחן בג"ץ. סער לא משחרר הערכות חסרות בסיס, אך זאת כבר המהדורה הבאה.
תומכי החוק בקרב בכירי הליכוד מצביעים על כך שמדובר בשינוי משמעותי. נכון, הוא אינו מיידי. השנה למשל הוא יחול רק על 15% מהאברכים שמקבלים הבטחת הכנסה. אבל עם השנים ישתנה המצב. ראשית, כשההחלטה תיכנס לפועל ב-2015, וכן בהמשך - הסכום הוא סכום קבוע, כך שבעתיד כל אחד יקבל פחות. המציאות שתיווצר תאלץ את החברה החרדית להוציא חלק מהאברכים לשוק העבודה, אם כי מדובר בעיקר בדור הבא - דור שכיום הוא בסביבות שנות העשרים שלו.
גפני יכול להפגין אופטימיות, אבל מבחינתו מדובר בתבוסה גם אם לטווח הארוך. החלטות תקציביות מסוג זה הן בדרך כלל בלתי הפיכות. לראיה, קצבאות הילדים שאותן קיצץ נתניהו בתור שר אוצר בממשלת שרון באופן משמעותי, והממשלה הנוכחית בראשותו לא שינתה זאת. זאת הסיבה להימנעותה של שס.
מדוע אם כן התנגדו והסתייגו שרי הליכוד? גדעון סער, מאז כניסתו לתפקיד שר החינוך, מוביל קו אסטרטגי משלו: הוא אינו מתנגש בחרדים חזיתית, אך דואג להיבדל מנתניהו בהתייחסות לחקיקה שנועדה להיטיב עם הסיעות החרדיות ובסוגיות עקרוניות דוגמת לימודי הליבה או הפליית יוצאי עדות המזרח במוסדות חינוך חרדיים. זוהי פנייה אסטרטגית לימין-מרכז חילוני, שחלקו יתלבט בבחירות הבאות בין הליכוד לקדימה. גלעד ארדן ולימור לבנת שותפים לאותו הקו. ארדן טרם קיבל החלטה לגבי תפקיד השגריר באו"ם. אם יוקדמו הבחירות - ולא מן הנמנע שיוקדמו במוקדם או במאוחר - הוא לא יספיק לחזור מהאו"ם.
ומה ההיגיון הפוליטי של נתניהו, שהעביר את ההחלטה? היציבות במפלגת העבודה הולכת ונעלמת. רק המשך תהליך מדיני יכול להציל את ברק ולהבטיח את המשך ישיבתו בממשלה. אחרת ייאלץ לפרוש או יודח. לשכת העבודה קיבלה, בניגוד לדעתו, החלטה לערוך בחירות חשאיות לקביעת מועמדה של המפלגה לראשות קק"ל. לא מדובר בניצחון נטו של יו"ר הקק"ל הנוכחי אפי שטנצלר, שערער על כוונתו של ברק למנות תחתיו את שמחון. מדובר בסימנים ראשונים לסוף עידן ברק בעבודה. כשיו"ר המפלגה מאבד שליטה במוסדותיה, ימיו ספורים. ואז כל קול יפיל ממשלה, ובראש ובראשונה הקול החרדי.
לעמדת שרי הליכוד שמסתייגים מההחלטה היגיון אלקטורלי. גם אישי, גם מפלגתי. החלטת הממשלה אולי לא טובה ליהדות התורה בטווח הארוך, אך גם לנתניהו וגם לגפני סיבות טובות להציגה כמשתלמת מבחינת החרדים. לנתניהו, כי עליו לשמור על הקואליציה. לגפני, כדי שלא יצטייר כמי שהפסיד ולא הביא למגזר שלו הישג כלכלי. אבל הניסיון להציג את החלטת הממשלה כמשתלמת למגזר החרדי מקוממת את חלקו הגדול של הציבור החילוני, שלאחרונה נרתע מההקצנה שהרחוב החרדי משדר. יאיר לפיד אינו פועל בחלל ריק. הליכוד עשוי להפסיד קולות למפלגתו אם תקום, או לקדימה.
זהו סוג של מלכוד פוליטי. מצד אחד, נתניהו בפרט וכל מנהיג ליכוד בכלל יצטרך את תמיכתן של הסיעות החרדיות. אחרי הבחירות הוא יבקש להגיע לנשיא כשבכיסו המלצתם של לא פחות מ-61 חברי כנסת. מצד שני, ברק ניצח את נתניהו ב-1999 לא בגלל עמדותיו המדיניות אלא בזכות קמפיין נגד החרדים (אז כזכור קמה שינוי) והבטחות להקים ממשלה בלי שס. הממשלה תמשיך לתמרן על חבל דק בסוגיות דת ומדינה, כשהדילמה אינה פשוטה.

ניצוץ של תקווה
פעילותם המשותפת של רונית תירוש ושל אורי אריאל בשדולה הפרלמנטרית למען שחרור פולארד היא סיפור יפה של שיתוף פעולה, שאולי – הלוואי – אף יישא פרי
▪  ▪  ▪

אם יונתן פולארד אכן יֵרד ביום מן הימים באחד החודשים הקרובים מסולם המטוס בשדה התעופה בן-גוריון, פוליטיקאים רבים יריבו על הקרדיט. הכישלון כידוע יתום, אך לניצחון אם יושג ישנם הורים מאמצים רבים. אבל אם המאמץ של השבועות האחרונים יוכתר בהצלחה, ההורים הביולוגיים שלו בזירה הפוליטית הם אורי אריאל מהאיחוד הלאומי ורונית תירוש מקדימה.
מי שעוקב מקרוב אחר פעילותם של השניים בעניינו של פולארד, נחשף לשיתוף פעולה נדיר בנוף הפוליטי-מעשי, ענייני ונקי מכל רבב על-אף חילוקי הדעות שמתעוררים בדרך. התנהלות אחראית של הורים שחובקים ילד משותף, כשהדאגה לשלומו ולביטחונו בראש מעייניהם.
גם ישיבת השדולה הפרלמנטרית למען פולארד ביום שני שעבר הייתה חריגה במקצת. כמות דו-ספרתית של פוליטיקאים נרשמה באירוע, כשביניהם שר בכיר בממשלה (שר התשתיות עוזי לנדאו) ושני סגני שרים: אורית נוקד ואיוב קרא. אבל השר לנדאו נחבא אל הכלים כשהוא יושב בשורה מאחור. "לא באתי להופיע, באתי להזדהות", הסביר לי כשהתפלאתי למראה שר שיושב לו בצנעה על כיסא ליד הקיר. שאר הפוליטיקאים הסתפקו במספר מילים, כשרק חלקם מדברים למיקרופונים. הם ויתרו על הבמה לטובתם של לורנס קורב, ששימש סגן שר ההגנה האמריקני בשנים שבהן נערך משפטו של פולארד, ואשתו של הסוכן הכלוא, אסתר.
אסתר פולארד ריגשה את הנוכחים עד דמעות תוך שהיא עצמה פורצת בבכי, כשהקריאה מכתב מאופק ששיגר פולארד לראש הממשלה נתניהו בבקשה לפנות בדחיפות לנשיא ארה"ב בעניינו. היא סיפרה כי לראשונה זה שנים רבות לא הקשיב פולארד לפרטים שרצתה למסור לו על ישיבת השדולה בעניינו, משום שהיה כל כך חלש עד שהתקשה להחזיק במשך זמן רב בשפופרת. אשר ללורנס קורב, מדובר באיש שחולל מהפך בפרשה. גילוייו האחרונים שלפיהם את גורלו של פולארד הכריעה ההצהרה הסודית של שר ההגנה ויינברגר, שטען כי לפולארד חלק בהסגרתם של מספר סוכנים אמריקנים לקרמלין, הפכו את יונתן פולארד לאלפרד דרייפוס של המאה העשרים. קורב, שפתח בקמפיין לא בגלל מניעים פוליטיים או אחרים אלא מסיבות מצפוניות בלבד, חשף את היותו של פולארד קורבן לעלילת שווא. הוא נזהר מלהגדיר אותה בבירור כאנטישמית אבל המבין יבין.
השדולה למען פולארד, אגב, לא רשומה כשדולה פרלמנטרית רשמית. בכנסת הקודמת אריאל דווקא רשם את השדולה, אבל בקושי ח"כ או שניים הגיעו לישיבותיה. המאבק לא המריא.
עת להשליך אבנים ועת לכנוס אבנים. הגיעה שעת כושר, ועתה, מבלי שתירשם באופן רשמי, השדולה מצליחה להזיז הרים. 109 ח"כים חתמו על המכתב לנשיא ארה"ב בבקשה להעניק חנינה לפולארד. כלומר, הכנסת כולה מלבד חברי הסיעות הערביות, שאיש כמובן לא ציפה לתמיכתם.
לאחר החתימה, הגיע תפוח האדמה הלוהט לפתחה של לשכת רה"מ. מכאן והלאה הסיפור - כיאה לסיפור אמיתי - חדל להיות ורוד. אמנם, הוא גם לא הפך שחור.
מחד-גיסא, נתניהו הוא ראש הממשלה הישראלי הראשון שהכיר בפולארד כסוכן ישראלי. קודמיו בתפקיד התמהמהו. אשר לשרון, לפועלים בעניינו של פולארד טענות קשות כלפי האיש, כולל הערכה כי לא ראה שום צורך בשתדלנות למענו. נתניהו אף ניסה להתנות את השתתפותו בוועידת וואי ב-1998 בשחרורו של הסוכן הישראלי. יצאתי אז לוושינגטון מטעם העיתון לצד שאר הכתבים שסיקרו את הוועידה. ימים ספורים לפני חתימת ההסכם נפוצה שמועה כי פולארד יעלה למטוס של ראש הממשלה ויגיע איתנו ארצה. הסוף ידוע. ראש ה-CIA איים להתפטר אם פולארד ישוחרר, וקלינטון טען באוזניו של נתניהו כי הוא מנוע מלעמוד על דבריו. גורמים בכירים שהשתתפו במגעים מעריכים היום כי קלינטון מלכתחילה הוליך את נתניהו שולל. האיש, כפי שמאות מיליוני צופים נוכחו לדעת בפרשת מוניקה לוינסקי, הוא שקרן מדופלם.
מאידך-גיסא, נתניהו סירב ערב צאתו לוושינגטון לפני כחודש וחצי לקחת עִמו את מכתב הח"כים. פחות מיממה לפני כינוס השדולה, ביטל את השתתפותו המתוכננת באירוע. העילה הייתה נוכחות התקשורת בישיבת השדולה. כאילו אי פעם התנהלו אירועים שכאלה ללא נוכחות תקשורתית. למעשה, מדובר בוויכוח שהתנהל בסוף שנות ה-60 ותחילת שנות ה-70 סביב פתיחת מסך הברזל בבריה"מ - מה מועיל יותר, מאבק ציבורי או דיפלומטיה שקטה.
הבעיה היא שדיפלומטיה שקטה היא כסות מצוינת לחוסר מעש. בקדנציה הקודמת יזם יו"ר הוועדה לביקורת המדינה דאז, זבולון אורלב, חקירה של הטיפול בעניינו של פולארד. מבקר המדינה קבע אז כי ממשלות ישראל לדורותיהן לא השקיעו מאמצים הולמים. מה גם שמבחן התוצאה מדבר בעד עצמו.
לפני כשלושה שבועות, בעקבות התבטאויותיו של קורב, כינס יואל חסון את הוועדה לביקורת המדינה לדיון מחודש בעניינו של פולארד. מזכיר הממשלה צביקה האוזר הופיע בפני הוועדה והודיע כי פנייה רשמית של ראש ממשלת ישראל לנשיא ארה"ב לא עומדת כרגע על הפרק.
ימים ספורים לאחר מכן ניגשה רונית תירוש לנתניהו במליאה וסיפרה כי בכוונת השדולה לארגן כנס בהשתתפותו של לורנס קורב. תירוש ביקשה לדעת אם לדעתו הכנס לא יקלקל. נתניהו אמר שלא, ושהוא עצמו מוכן להשתתף בכנס. למעשה, קורב הגיע במיוחד מארה"ב בידיעה שראש הממשלה עומד להופיע בישיבת השדולה. נתניהו עודכן כי הישיבה תיערך ב'אולם ירושלים', אולם גדול שבו נערכות מדי שבוע ישיבות סיעת הליכוד.
לשכת נתניהו אישרה את הגעתו בדואר אלקטרוני שנשלח לאורי אריאל. רק אז פנה אריאל לקורב וביקש ממנו להגיע. ביום ראשון אחרי הצהריים הודיעה לפתע לשכת רה"מ שנתניהו לא יגיע. העילה כאמור הייתה הנוכחות התקשורתית. אורי אריאל, שלאורך כל הדרך דרש כי תבוא פנייה רשמית וגלויה מצדו של ראש הממשלה, טען כי מדובר בהיתממות. לשכת רה"מ הציע לקיים פגישה בפורום סגור לאחר ישיבת השדולה. אריאל ביקש שבפגישה יהיה נוכח לפחות עיתונאי אחד עצמאי. לשכת רה"מ הציעה להזמין נציג של לע"מ (לשכת העיתונות הממשלתית). אריאל דחה את ההצעה מכול וכול. תירוש לעומת זאת קיבלה אותה.
לאחר ישיבת השדולה נתניהו קיבל בלשכתו לשיחה את לורנס קורב, את אסתר פולארד, את השופט בדימוס צבי טל ואת אפי להב, מהפעילים הבולטים שעוסקים בפרשה. תירוש, שהשתתפה אף היא בפגישה, קבעה את הרשימה. הפגישה נמשכה קרוב לשעה.
אריאל ותירוש לא החליפו האשמות. הם דווקא מפרגנים זה לזה. כל אחד והטקטיקה שלו. חשובה התוצאה: המסר שיצא מישיבת השדולה היה אותו מסר שהועבר בפגישה הסגורה. מי שרוצה לקנות שקית חלב, אמרה אסתר פולארד, צריך לבקש שקית במכולת. מי שרוצה שארה"ב תשחרר סוכן ישראלי, צריך לבקש. התקופה, מדגיש לורנס קורב, היא תקופת חנינות בארה"ב. ערב חגיגות חג המולד. כך שמדובר בשעת כושר. נתניהו נתן בסופו של דבר את הסכמתו.
האם הסכמתו היא עדות לעסקה מדינית מתרקמת או לוויתור ישראלי כלשהו? תירוש חושבת שלא. אז למה ראש הממשלה מסכים לפנות אישית לנשיא האמריקני, שאלתי אותה, הרי אין יחסי ידידות ואמון בין השניים. אין קשר, היא אומרת. הייתה ידידות בין אולמרט ובוש והדבר לא עזר. מה שחשוב פה זו הפנייה לדעת הקהל האמריקנית באמצעות הפנייה לנשיא. 40 חברי קונגרס כבר כתבו מכתב לאובמה בבקשה לחון את פולארד. 40 מתוך 435 זה לא הרבה, אך זאת סנונית ראשונה. בקואליציה גם כן שותפים להערכה שלא מדובר בעסקה מדינית.
גורמים בממשל האמריקני הודיעו כי שחרורו של פולארד לא עומד על הפרק. גם הכחשה היא משהו. לפני כן כלל לא התייחסו לנושא. הכוונה היא, מעריכים מנהלי הקמפיין, שמבחינת האמריקנים נתניהו אמור לנהל איתם מו"מ.
סיפור יפה על שיתוף פעולה פוליטי מקיר לקיר. ואולי, ניצוץ של תקווה.

פורסם במקור: יומן, מקור ראשון
תאריך:  27/12/2010   |   עודכן:  27/12/2010
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
אבינדב ויתקון
וזקוק לתרומת איברים, בעצם לתוכנית הבראה    ניסיונות ההצלה שנעשו בדרך כללו "הלוואה" חצופה שנטל לעצמו המוסד הרפואי ממשכורות עובדיו    רצף של מנהלים כושלים הוביל את בית החולים הירושלמי 'ביקור חולים' אל גירעונות מצטברים וסכנת סגירה    אילו זה היה חולה בידי רופאים רשלנים, הוא כבר היה במצב אנוש
עליס בליטנטל
על פניו, נראה ש"הבימה" בחרה להעלות מחזה נועז, חושפני, ביקורתי, עם צוות שחקנים נהדר. אבל בעצם, זהו מחזה סוריאליסטי, כמו חלום שחלם הגיבור - על דמות שמופיעה בחייו ומחוללת את השינוי אליו ייחל
אבינדב ויתקון
מעיינות הגליל החרבים שוב נובעים, הגולן מושלג ומפלס הכנרת שוקם קלות - וכל זה בזכות סוף שבוע סוער אחד. חלק מהחקלאים 'מסודרים' לחודש וחצי הקרובים, אך בעבור אחרים, הסופה האחרונה טרפה הכול
שרון גוטליב
המחזור החודשי, כשמו כן הוא. כמו שעון הוא מגיע!!! ההורמונים משתוללים, התחושה לא נעימה, כאבים, נפיחות, עייפות ועצבנות יתר    שרון גוטליב מסבירה איך להשאיר את החיוך על הפנים גם בימים הנוראים
חגית כהן
מאושפזי הווילה אינם בושים להתוודות בפני האומה על אחרון החצ'קונים הנפשיים שלהם. אך האומנם רק מי שחוצה את סיפה של הווילה הופך פתע לאדם שחרצובות לשונו משתלשלות כשרוכים מרובבים? אולי הדיירים בסך הכול "משקפים את האוכלוסיה"? אם כך, זוהי תוכנית אימים
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il