X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
יומן ראשי  /  כתבות
עט נובע מונט-בלאן
השחור הדוהה של הדיו
מילאתי את המונט-בלאן בדיו מקורית, כהדרכת הגוי שביקר אותנו בגטו. אך קודם לכן, וגם זאת לפי המלצתו, העליתי את הבוכנה של העט עד לקצהו העליון. כפי שפעם היינו עושים עם בוכנות המכונית לפני כיוון הצתה

את סיפורי על העט הנובע מונט-בלאן שהיה שייך לאמי, ונסגר איתה בגטו יחד עם שועל הכסף שלה, עם בעלה ועם ילדיה - אני מקדיש לנבחרת היסטוריוני השואה שמוזיאון 'יד ושם' מחשיב. לאותם חוקרים שכל חיבור שלהם המתאר-כביכול את חיי הגטו מפיץ ריח של מניפולציה המשרתת תעמולה אידיאולוגית, הנראית כמכוונת לפנקסו של מרצה בתנועה הקיבוצית.

איש שירות מעולם אחר

חלפו יום-יומיים, ולפתע פתאום, בתוך הגיהנום של הגטו, נחת אצלנו לביקור גוי פולני לבוש סרבל כחול, מגולח ובעל נעליים בורקות – חיזיון נדיר בגטו. בדרכו אלינו, הוא היה מוכרח לחלוף על פני הגופות הנפוחות של מזי-הרעב שהיו מוטלות ברחוב מכוסות עיתונים, עד שנקש על דלתנו, שאל היכן העט, קיבל אותו לידיו, התיישב, החליף איזה חלק ולימד את אימא שמונט-בלאן זקוק לדיו המקורי.
"הנה בקבוק, קחי במתנה מהפירמה", אמר. "והבאתי לכם עוד משהו, ממני", הוסיף, הוציא מתיקו כיכר לחם, הניח אותה על השולחן והלך.
היה זה הלחם הטרי הראשון שנגענו בו מזה חצי שנה. שאפנו את ריחו לקרבנו, בצענו אותו לפרוסות ואכלנו.

ד"ש מאלפא

לפני כשנתיים הפסקתי לדווח על טיפוליי באלפא 33 IE בת ה-16, כי השימוש בה הפך משעמם. כלום לא מציק לה, בניגוד מוחלט למוניטין האלפיסטי החוגג בציבור. "למה בעל אלפא לא אומר שלום לבעל אלפא אחרת?", מקניטים הציניקנים, ועונים לעצמם בחיוך נבזי: "כי בבוקר הם נפגשו כבר במוסך".
אני, את בעלי האלפות פוגש רק בימי שישי, במפגש החברתי הקבוע שלהם בהרצליה-פיתוח.
גברת אלפא הירוקה קיבלה מצמד (valeo), וחידשה את התרמוסטט וצמיגיה (למישלין פיילוט). לפני כחודש נשמעו נקישות עדינות בצד השמאלי של מתליה, כי חלקו התחתון של הבולם (קוני) השתחרר. חוץ מזה, שני חידושים: בניגוד לכל התיאוריות הגורסות כי אסור למזוג שמן סינתטי למנוע ותיק (כי כמו שמקובל להפחיד, "המעבר לסינתטי יגרום דליפות וצריכת שמן מוגברת"), אנו עברנו דווקא לשמן סינתטי (Rheinol 60W-10), כי לדעתנו 120 אלף קילומטרים לא הזקינו את מנוע הבוקסר של אלפא. התוצאה: בזכות הסינתטי ה'ספורטיבי' המנוע עובד בשקט, וצריכת הדלק ירדה באופן משמעותי.
חוץ מזה גילינו שאלפא 33 IE – בגלל המחשב המיושן שלה (שאינו מקדים או מאחר את ההצתה בהתאם לאוקטן של הדלק, כפי שעושה המחשב המודרני) – בודקת בדייקנות את טיב תכולתו של מכל הדלק שלה. אומנם אנו ממלאים דלק רק בתחנה אחת (של פז), אך איכות הדלק יודעת להשתנות מהקצה לקצה. אם האוקטנים יורדים בגלל מהילה בלתי רצויה (כנראה נפט), המנוע מגיב מיד בצלצולים ובשיעול.
שיחות עם בעלי תחנת הדלק לא מועילות ("אחרים לא מתלוננים!", הם אומרים), כך שנותר הפתרון הידוע: ממשיכים לנסוע כמה ימים בסל"ד נמוך, וכאשר מכל הדלק מתרוקן ממלאים אותו ב-98 אוקטן.
למזלי, 33 אינה בררנית כמו המודרניות למיניהן בעלות ההזרקה הישירה, שהנפט חונק אותן.

כיבוש יהודי בתוך הכיבוש הנאצי

זה קרה בתקופה שגטו ורשה הפך מסתם ריכוז של יהודים למשהו שבין מחנה עבודה לכלא ענק. כלא צפוף עדיין המתפקד תחת שלטונו האכזרי של היודנראט, שזחל על גחונו (ובעט בגחונות של אחרים) כדי לרַצות את הגרמנים.
בשלב שבו מתרחש סיפורנו נגוזה כבר תקוותם של תושבי הגטו, לנוכח התגלית שמדובר בכיבוש של היהודים חסרי היכולת בידי היהודים המסודרים והמקושרים היטב עם כוחות הנאצים. כל זה, על-רקע התפרצויות של שוטרי היודנראט לבתים, אלימות חסרת תקדים מצידם וסכנת הגרירה לאומשלאגפלאץ.
האווירה ששררה ברחובות הגטו הורגשה היטב בדירתנו, שאותה חלקנו עם כמה משפחות. אני ואחותי לא הבנו את המשפטים ביידיש שהחליפו ביניהם אבא ואימא, משפטים שנדפו מהם דאגה ואפיסת כל תקווה. עד שפתאום נשמע קולה של אימא בפולנית, לשם השינוי, המודיע כי למרבה הצרות, גם העט הנובע שלה התקלקל. "רק זה היה חסר לי", רטנה.
"אמנם על העט הזה יש לנו אחריות לצמיתות", שלפה איזה פתק, "אך במונט-בלאן לא חשבו שהעט הזה ייסגר בגטו".
"אני אבדוק מה אפשר לעשות", הרגיע אותה אבא, ובין כל טרדותיו היומיומיות הצליח לטלפן ממקום עבודתו לצד הארי של ורשה, לאותה חנות שבה לפני פרוץ המלחמה הוא קנה לאימא את העט שלה.

עט נובע באיחור

חשבתי על תמונה סוריאליסטית זו כעבור שלושים שנה וקצת, כאשר קניתי לי עט של מונט-בלאן בגיברלטר, באזור פטור ממכס. אכתוב איתו את זיכרונותיי על העט ההוא בגטו, הזהה לו, החלטתי, אך בעט הגיברלטרי כתבתי רק מבחן דרכים של ראנצ'רובר, שאיתה טיילנו במשך חודשיים בספרד.
ואת הסיפור על העט הנובע בגטו, שבגללו רכשתי לי מונט-בלאן שחור, שכחתי עד היום, כלומר למשך שלושים שנה נוספות, עד שהסיפור בקע אתמול מהציפורן עשוית הזהב הטהור.

פורסם במקור: דיוקן, מקור ראשון
תאריך:  31/12/2010   |   עודכן:  31/12/2010
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט
סדום ועמורה עיתונות
השחור הדוהה של הדיו
תגובות  [ 4 ] מוצגות  [ 4 ]  כתוב תגובה 
1
קראתי בהנאה מרובה
דני אשכנזי  |  1/01/11 08:07
2
נפלא!!!
הניה  |  1/01/11 08:32
3
במשפט נירנברג עלה המושג..
רוכבי האופניים  |  1/01/11 10:33
4
נוגע ללב ומאלף
אברהם שלום  |  2/01/11 15:23
 
תגובות בפייסבוק
 
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
טובה ספרא
עמרם מצנע לא יציל את "העבודה"    חיוך בשווקים    פריצת-דרך טכנולוגית וכלכלית    גשם של פורענות?    סקנדלים ומניפולציות - זה לא הסוף    2011 - שנה נוחה לכלכלה    הבושה מהנשיא קצב - נקודת האור    תחזית אסטרולוגית ל-7.1.2011-31.12.2010
אלעזר לוין
המתווך אריה שפר מספר על ההתעוררות והעסקות האחרונות    בין הרוכשים: מאיר רוזנפלד, משה דדש, גלית קריסטל, וגם ארבעה בני מיעוטים    תופעה חדשה: ביקוש גובר לנכסים מניבים
עליס בליטנטל
ב"בית הירוק", המועדון בקמפוס אוניברסיטת תל אביב, מוצגת תערוכת צילומים מרהיבים, שמגלים לנו ארץ ישראל כפי שהיא נגלית לעין העולים החדשים    הרבה יופי, פיוט ודברים שלא ידענו על ארצנו    הפסטיבל ה-4 לצילום בקרב עולים
פזית רבינא
בריטניה מסרבת לפרסם מסמכים המעידים על גורל שלושת נעדרי קרב סולטן יעקוב מחשש לפגיעה ביחסיה עם סוריה, וטוענת: אין לי. מסמך שהגיע לידי 'מקור ראשון' מוכיח אחרת
יהודה יפרח
אהרן ברק חושב שהעם שיכור ומציע להיות מבוגר אחראי. עדנה ארבל סומכת על זיהוי קול בדין הפלילי. אתם עוד תתגעגעו לשחר איילון. בשטחים אין שום כיבוש. ותזכרו את השם גידי ספיר
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il