כעת אנו מגיעים לצמרת הקופה. "המשיבה לא הוכיחה, כי נעשו מצידה ניסיונות לחקור את תלונותיו של המבקש או אפילו איזה מהם", נקבע בפסק-הדין. מנהלת אגף משאבי אנוש בקופה, כרמלה אייזנברג, העידה, כי בשלב מסוים התבקשה לטפל בנושא, אולם לא עשתה כן, מאחר שפסקל לא נפגש עימה. למרות שפסקל נפגש עם מועלם במרס 2008, פנו אליה בעניין רק בסוף 2008, כשמונה חודשים לאחר מכן. בית-הדין מעיר ביובש: "כל המסמכים אליהם היפנה המבקש היו בהישג ידה של המשיבה, כך שלא נדרש ממנה להיפגש עימו כדי לבדוק את דבריו".
ומה עשה מבקר הפנים? כלום. בכך, קובעת שדיאור, פעל סומך בניגוד לחוק הביקורת הפנימית, המטיל עליו לבדוק "אם הפעולות של הגוף הציבורי שבו הוא משמש מבקר ושל נושאי משרה וממלאי תפקידים באותו גוף תקינות, מבחינת השמירה על החוק, על הניהול התקין, על טוהר המידות ועל החסכון והיעילות" וכן אם מקוימות ההוראות המחייבות את הגוף הציבורי, את ניהול הנכסים וההתחייבויות של הגוף הציבורי, ובכלל זה את הנהלת החשבונות שלו, וכן האם ההחלטות בגוף הציבורי התקבלו על-פי נהלים תקינים. "המשיבה אף עברה על הוראות חיקוק", היא קובעת.
לסיכום חלק זה, קובע בית-הדין: "עד כאן דנו בשאלה האם הוכיח המבקש, כי גילה שחיתות כנדרש כחוק, וכי התנכלו לו בשל כך ואף זו סיבת פיטוריו. תשובתנו היא, כי כל זאת הוכח בפנינו כנדרש ובמידת ההוכחה הנדרשת, אם לא למעלה מזה".
ואולם, אחרי כל האמירות החמורות הללו, פסק בית הדין נגד פסקל. הלה ביקש להורות למאוחדת להחזירו לעבודתו, ולכך לא הסכים בית-הדין. "ברמה העקרונית, אכן יש מקום להחזיר את התובע לעבודתו. אולם, בנסיבות שנוצרו ולאור מערכת היחסים העכורה והטעונה שהוכחה בפנינו, אין אנו רואים אופק משותף של יחסי עבודה תקינים או כל אפשרות לשיתוף פעולה בין המבקש לבין דורון או מישהו אחר במקומו במשיבה, וזאת בין היתר משהמבקש עצמו סירב לעבור לעבוד במוסדות אחרים של המשיבה.
"כבר נפסק לא אחת, כי הכלל בסוגיה זו הוא שבית הדין לא יכפה על מעביד להעסיק עובד שהוא אינו רוצה בו, וכי דרך המלך בפיטורים שלא כדין הינה תשלום פיצויים על הפרת חוזה ולא אכיפת חוזה עבודה, אלא אם המדובר במקרה בו פיצוי לא יענה על הנזק, ומתקיימים תנאים נוספים".
מהליך זה יצא פסקל בלא כלום, אך מותר להניח שיהיה המשך והוא יגיש תביעה לפיצוי כספי על פיצויים שלא כדין. לאור אמירותיו של בית-הדין בפסק-הדין הנוכחי, סביר שפסקל יקבל סכום נאה כפיצוי על העוול שנגרם לו.