בשבת שעברה הלך לעולמו הרב יששכר מאיר, מייסד וראש 'ישיבת הנגב' בנתיבות. הרב מאיר הוא חלוץ הרבנים שירד לנגב בראשית שנות השישים כדי להפיץ תורה, שנים רבות לפני המצאת הגרעינים התורניים. פעילותו התורנית בנגב התעצמה עם השנים. מלבד 'ישיבת הנגב' שעמד בראשה, הוא הקים ישיבות נוספות גם בשדרות ובמושב זרועה. 'ישיבת הנגב' הוקמה כאמור בראשית שנות השישים ונקראה בתחילת דרכה 'ישיבת עזתה' - כשמה של המעברה שהפכה לימים לעיר נתיבות. בשנותיה הראשונות של הישיבה, למדו בה תלמידים חובשי כיפה סרוגה מישיבת 'כפר הרא"ה', שגויסו לישיבה החדשה על-ידי הרב יששכר מאיר שהיה ר"מ בישיבה. בין התלמידים שלמדו בישיבה בשנים הראשונות, היו גם הרב אברהם יצחק נריה ז"ל, בנו של הרב משה צבי נריה ז"ל והרב יגאל אריאל יבדל"א. רק לאחר מספר שנים, שינתה הישיבה את צביונה והפכה לישיבה חרדית לכל דבר. אחד מבוגרי הישיבה המוכרים הוא ח"כ איתן כבל. במשך תשע שנים שכנה הישיבה בצריף דל ובתנאים לא תנאים. אחדים מהתלמידים, שהיו בעלי מלאכה, סייעו בהרחבתו של הצריף כדי לאפשר קליטת תלמידים נוספים. לאחר מלחמת ששת הימים פרסם הרב יששכר מאיר מכתב בעיתון 'דבר' ובו כתב: "עדיין אנו עומדים ומשתאים מהישועה הגדולה שנושענו ויצאנו מאפלה לאורה. לכן הבה נתקרב לדעת ה' ולקיים מצוותיו המרוממות ומקדשות אותנו. הנני מזמין אפוא בזה כל אחד לבוא לביקור בישיבתנו הקדושה בעיירת נתיבות שבנגב הצפוני, וכן הנני מוכן לשלוח את בני התורה שלנו לארגן שיעורים בתורתנו בכל מקום שנידרש". במבצע 'עופרת יצוקה' לפני כשנתיים, נטשו תלמידי 'ישיבת הנגב' את מתחם הישיבה בנתיבות בזמן המבצע. עם השנים הלכה הישיבה וגדלה, ועמה גם הצריף. בשלב מסוים היא קיבלה מעיריית נתיבות שטח בן 34 דונם, עליו הוקמו בנייני הישיבה ובנייני מגורים עבור הבחורים. בהמשך הוקמו בסמוך לישיבה גם תלמוד תורה לבנים ובית-ספר וסמינר לבנות. תוך שנים ספורות גדל מספר התלמידים ב'ישיבת הנגב' למאתיים תלמידים. תהליך התרחבותה הביא עם השנים להקמת קהילה חרדית גדולה בעיר, הכוללת גם אברכים ובוגרים של הישיבה.