ניתוחים פלסטיים על מפת העולם

על-פי הנתונים שנאספו על-ידי האיגוד האמריקני לכירורגיה פלסטית ואסתטית, הטיפול הכירורגי הנפוץ ביותר בארה"ב של אמריקה הוא הגדלת חזה. לאחריו פוסעת שאיבת שומן ואילו הטיפול הלא כירורגי הנפוץ ביותר הוא הזרקת בוטוקס. ארה"ב היא זו שיצרה ומיצבה את אידיאל היופי של חזה האישה האידיאלית והוא: יותר גדול, יותר עגול, יותר מתפוצץ ולעיתים עד לכדי גיחוך. השפע מאפיין גם את משקלם של רבים מן האמריקנים ובעקבות הנטייה הרווחת לעודף משקל מקבלים ניתוחי שאיבת השומן את המקום השני. עם זאת, ב-10 השנים האחרונות, חלה ירידה משמעותית של 84% בניתוחים הנ"ל, אך לעומתם עלה מספר מתיחות הבטן. אותה ירידה נובעת מהסיבות הבאות:

• ניתוחי שאיבת השומן בארה"ב היו כרוכים ברבים מן המקרים בשאיבה של כמויות שומן גדולות מאוד. ניתוחים אלה הסתיימו בלא מעט מהמקרים במוות על שולחן הניתוחים;

• גם רופאים שלא התמחו בכירורגיה פלסטית בצעו את הניתוח;

• המודעות לאורח חיים בריא ולתזונה נכונה, הובילו להבנה כי שאיבת שומן איננה תחליף לדיאטה. גם כאן לא גרם המשבר הכלכלי לנסיגה בתחום היופי והאסטטיקה, אך בעוד שיש ירידה של 9% במספר הניתוחים, נשים מפצות עצמן בטיפולים זער פולשניים (כדוגמת בוטוקס) שמספרם עלה בכ-8%.

שמחתי לגלות שהמגמה הדוגלת ביופי טבעי, יותר שתלים אנטומיים ופחות עגולים, יותר הזרקות של חומרי מילוי ופחות מתיחות פנים, הולכת ורווחת כיום גם בארה"ב. הדרישה ליופי יותר טבעי ומוגזם פחות, הולכת ומתפשטת גם בארה"ב, משום שזו הגישה המאפיינת יותר ויותר מטופלים בשכבת הגיל המבקשת לבצע הליכים של הצערה (rejuvenation), בעיקר בתחום טיפולי הפנים. יותר ויותר מטופלים מבינים, שעל-מנת לקבל תוצאות אסטטיות טובות, עליהם להתחשב קודם כל בגיל הביולוגי שלהם ומתוך כך דווקא הפחות הוא היותר החדש.

סאו פאולו היא לא אחרת מאשר בירת הניתוחים הפלסטיים של אמריקה הדרומית. מספר הניתוחים המתבצע בעיר עצום וברמה גבוהה. ברזילאיות שהפרוטה מצויה בכיסן נוטות להשתפץ בסיטונות ובמקביל. מדובר בניתוחים ארוכים הנמשכים כשבע ושמונה שעות, מתבצעים בידי יותר מצוות רפואי אחד וכוללים שילובים של שאיבת שומן עם מתיחת פנים, הרמת שדיים ומתיחת בטן והסכין עוד נטויה. ניתוחים משולבים אינם מומלצים כאשר משך הניתוח המשולב מתארך מאוד ויחד עמו גדלים הסיכויים לסיבוכים. דוגמה לכך היא מתיחת בטן גדולה המשולבת בשאיבת שומן נרחבת באזור הבטן, משום שזהו שילוב המגדיל את הסבירות לפתיחה של תפרים ונמק בעור. עם זאת, יש שילובים אשר הם בהחלט מובנים ואף מתבקשים כדוגמת: ניתוח הגדלת חזה משולב בהרמת חזה ובשאיבת שומן קלה באזור הבטן אשר יעניק לאישה מראה הרמוני, זקוף ורענן. כאן המקום להזכיר, כי אידיאל היופי הברזילאי בפרט והלטיני בכלל, הוא עסיסי וסנסואלי. כולנו יודעים מהו ישבן ברזילאי הנחוץ לריקודי הסמבה והסלסה, בדיוק כמו חוש קצב או שמלה מתנפנפת. זאת גם הסיבה להחדרת שתלים, שאיבות שומן ממוקדות והזרקות סיליקון והכל לתוך הישבנים הברזילאיים. עם זאת, כדאי לדעת כי מדובר בניתוח מסוכן אשר איננו נהוג בארה"ב ובמערב אירופה ולאחרונה אף גבה את חייה של סול מאגנאנו, מיס ארגנטינה לשעבר אשר נפטרה בגללו והיא רק בת 37. בתחום מתיחות הפנים והזרקות הסיליקון, ההגזמה אף היא בשיאה, הכל כדי ליצור עצמות לחיים גבוהות, שפתיים חושניות ועיניים חתוליות. הזרקת סיליקון לישבן, נחשבת בארץ לניתוח שוליים, אבל זו לא הסיבה שאינני מבצע אותו. הזרקות סיליקון הן עדיין מצרך מאוד פופולרי, אבל זו כבר עובדה ידועה שתוצאותיהן השליליות הן רק עניין של זמן והן צפויות לצוץ תוך 10 שנים ומעלה ממועד ההזרקה. ישנן נשים רבות הזקוקות לסוג של עיצוב הישבן, אך הבעיה בניתוחים הללו היא כי ברוב המקרים התוצאה המושגת היא זו של ישבן עגול מדי וגברי מדי ואילו מראה הישבן האידיאלי הוא זה של אגס ולא של אגס הפוך.

אם יש משהו שהצרפתיות יודעות זה להזדקן בכבוד. מספיק להביט בנשים כג'ולייט בינוש, קתרין דנב, איזבל הופר, סגולן רויאל, פאני ארדן, עמנואל ביאר והרשימה עוד נטויה, על-מנת להבין שהנשים האירופאיות שומרות על תזונה נכונה, מתעמלות ואם הן נעזרו בסכין המנתחים הן יעשו זאת בצורה כל-כך מרומזת ודיסקרטית שאיש מלבדן כמעט ולא ישים לב לכך. ד"ר מישל סוסאלן, מנתח פלסטי צרפתי בעל ותק של למעלה משלושה עשורים, תולה את ההסבר במטרת הניתוחים הפלסטיים בצרפת והיא להישאר נאמנים ליופי ולחן הטבעיים של כל אישה בפני עצמה ולא לבצע התאמה של כל הנשים כולן לאידיאל יופי עכשווי כזה או אחר.

מספר הניתוחים הפלסטיים השנתי בכל רחבי העולם עומד על כמה מיליונים. רובם הגדול מתבצע בארה"ב, כאשר אזורים כמו עמק הסיליקון בקליפורניה או בוורלי הילס, נחשבים לממלכות הבלתי מעורערות. בישראל שלנו, מתקיימים למעלה מ-10,000 ניתוחים מדי שנה. למרות שאין בנמצא נתונים רשמיים, ניכר כי המספר רק עולה בהתמדה. הניתוח הנפוץ ביותר הוא הגדלת חזה. לעומתנו, ברוב רובו של העולם המערבי, ניתוח שאיבת שומן מחזיק במקום הראשון. לעומת זאת, במדינות המזרח הרחוק כדוגמת יפן וסין, קיים ביקוש לא קטן לניתוח לטשטוש עיניים מלוכסנות על-מנת לתת להן מראה מערבי יותר. אז כפי שאתם רואים, רשימת הניתוחים הפלסטיים האפשריים, רק הולכת וגדלה במהירות וגם כשנדמה שכל האופציות כבר כוסו, צץ ועולה לו ניתוח פלסטי חדש ונועז מקודמיו בתפקיד. התחזית: ניתוחים פלסטיים הם כאן כדי להישאר.

אם את בחורה סינית שלא מרוצה מהמראה שלה, וזאת בדומה למרבית הנשים, כולל הנון סיניות, בכל רחבי העולם, מסתבר שתגדילי לעשות (תרתי משמע) ולא תסתפקי בהגדלת חזה קונבנציונלית, אלא תבקשי מהמנתח הפלסטי שלך להגדיל את שפתיך ואף לטשטש את עיניך המלוכסנות על-מנת לתת להן מראה מערבי. ההיסטוריה יודעת לספר, כי בשנות ה-90 נחשב מודל היופי המערבי לנחשק מאוד בסין וכי סיניות רבות רצו להבהיר את עורן, להעצים את שדיהן ולהפוך את עיניהן למערביות. הסיניות טענו להגנתן, כי לא מדובר בחיקוי, אלא ברצון להיראות רעננות יותר וזאת באמצעות ניתוחי פתיחת העפעפיים. גם הגברים לא טמנו ידם בצלחת ומיהרו אף הם להניף את סכין המנתחים ולהשתיל לעצמם סיליקון בחזה על-מנת להיראות שריריים יותר כדי להרשים את הנשים, את הבוסים או סתם בשביל להגדיל את הביטחון. כיום, החזרה למראה הטבעי לא פוסחת גם על הסיניות שלא טועות ורוצות כעת לשוב אל המקורות ולהידמות לכוכבות הקולנוע האסייתי בסין, הונג קונג וטייוואן. בסין כיום יש כ-11 מיליון ניתוחים פלסטיים בשנה והתעשיה מגלגלת יותר מ-20 מיליארד דולר פר שנה. אם בתקופתו של מאו הוקצו הניתוחים הפלסטיים מחמת מיאוס, הרי שבאופן בלתי צפוי, דווקא המשבר הכלכלי של 2008, הביא לעלייה בביקוש לניתוחים פלסטיים בכ-40%. ואם זה לא מספיק, סין היא החלוצה להציג בפניכם את תחרות היופי "מיס פלסטיק" בה כל המועמדות המשתייכות, אגב, לכל הגילאים עברו ניתוחים פלסטיים. בסין רווחת מגמה הרואה בניתוחים פלסטיים גורם שיש בכוחו לשפר את סיכויי הקבלה לעבודה. ומה אצלנו? האם גם כאן ישנן נשים הנכנסות אל הקליניקה ומבקשות חזה שיעזור להן לגבור על מתמודדות נוספות לתפקיד נחשק? טרם נתקלתי בתופעה, אבל אולי משום שהנשים שבאות אליי תבחרנה בדרך-כלל במראה טבעי על-פני זה המעוגל והמוחצן. אני מאמין שאנשים לא צריכים לחפש את מה שהם לא, אלא להעצים את מה שהם כן. גישה זו מביאה גם לתוצאות אסטטיות טובות יותר, משום שהיא תופסת את הגוף כמכלול בו הכל צריך להתחבר האחד לשני. שמחתי לראות כי בכינוס האחרון בהונג-קונג, הדיונים בנושאי ניתוחי עיניים ואף באסייתים הצביעו על מגמה ברורה לייפות את הקיים ולא להפוך אותו למערבי, וזאת בניגוד למה שהיה מקובל שם בעבר.

נפילת הקומוניזם ברוסיה פתחה את הרעב למדינות המערב וגם לניתוחים פלסטיים. מתעשרים ומתעשרות חדשים רצו להגדיל ולשפץ גם את גופם והדבר הוביל ללא מעט שרלטנות ולהיווסדן של קליניקות אשר העסיקו מנתחים פלסטיים חסרי ניסיון אשר לא עברו את ההכשרות המתאימות. מדובר בשוק גדול מאוד ויקר מאוד אשר מתנהל בלא פיקוח ראוי לשמו והמוצף בחומרי הזרקה מסוכנים אשר אינם מאושרים לשימוש בעולם המערבי המתוקן ועל-ידי תקנים כ-CE או ה-FDA. דוגמה לכך היא האקריל אמיד, נגזרת של הביו אלקמיד, אשר הביא לנזקים גם בישראל והוצא משימוש. חומר זה עדיין משמש את הרוסים למילוי קמטים וכן להגדלת שדיים וישבן. הגיעו אלי למרפאה מספר נשים שעלו לארץ, בעיקר מאוקראינה, עם עיוותים קשים של השד. חלק מהנשים נאלצו לעבור אשפוזים ממושכים וטיפולים כירורגיים כואבים כדי לנסות ולהוציא את החומר מהגוף, ובמקרים קיצוניים הגיעו לכריתת שד‭. במקום הראשון באוכלוסיה הצעירה (גילאי 20 ומטה) צועדים ברוסיה הניתוחים הפלסטיים באף, מה שמוכיח שהרוסיות אוהבות לטפח את עצמן מגיל צעיר. בנוגע לשאר האוכלוסיה, הואיל ורוב רובה של האוכלוסיה הרוסית עודנה דבקה בתפריט כבד ושמן לימות החורף הקרים, הרי שהניתוח הפלסטי הנפוץ ביותר ברוסיה הוא שאיבת שומן. אחריו צועדים בסך ניתוחי הרמת פנים, הרמת עפעפיים וטיפולים קוסמטיים לא פולשניים כגון: פילינג, טיפול בקמטים באמצעות חומרי מילוי מסוגים שונים. במקום השלישי נמצאים ניתוחי החזה אשר מוכיחים באופן בולט כי הרוסיות אוהבות ללכת על זה בגדול או במילים אחרות: שילמתי - הגדלתי.