האגודה לזכויות האזרח בישראל דורשת מהמשנה לפרקליט המדינה שי ניצן לסגור את החקירה הפלילית המתנהלת נגד כתב אתר וואלה, יהושע בריינר. בריינר נחקר תחת אזהרה על-ידי שוטרי מחוז יהודה ושומרון בדצמבר האחרון, בחשד לעבירות של העלבת עובד ציבור ושל פגיעה בפרטיות. זאת, בעקבות ידיעה שפירסם כחצי שנה קודם לכן, ובה דיווח על כרוזים שהפיצו
מתנחלים בגנות מפקד חטיבת שומרון, אל"מ איציק בר.
"אנו דורשים כי תורה על סגירת תיק החקירה נגד מר בריינר לאלתר בעילה של 'העדר אשמה'", נכתב במכתב שנשלח היום מהאגודה אל ניצן. "כל תוצאה אחרת תחייב אותנו להמשיך ולפעול כדי להסיר את החרב המתהפכת מעל מר בריינר ומעל העיתונות החופשית בישראל". כמו-כן ביקשה האגודה מניצן כי מעתה יתווסף תנאי לכל אישור לפתיחת חקירה בעבירות של ביטוי, ולפיו יידרשו החוקרים לאישור מיוחד כשיבקשו לזמן עיתונאי לחקירה, לא כל שכן כשמדובר בחקירה תחת אזהרה.
במכתב, שנשלח על-ידי עו"ד אבנר פינצ'וק, מפנה האגודה את תשומת לבו של ניצן לסתירות בין תגובת משטרת ישראל לדיווח על החקירה שפורסם ב"העין השביעית" ובין הודעת משרד המשפטים וטענת המשטרה כפי שנמסרו בדיווח מאת חיים לוינסון, שפורסם למחרת ב
הארץ. בעוד שדובר מחוז יהודה ושומרון אישר ל"העין השביעית" כי החקירה נפתחה ביוזמת המשטרה, בהארץ פורסם כי לדברי המשטרה, היוזמה לחקירה באה ממשרדי פרקליט המדינה.
"מכלול נסיבות העניין וההודעות הסותרות והמגומגמות של המשטרה מטילים צל כבד על כשרות מניעי החקירה ותכליתה", טוענים באגודה לזכויות האזרח. "אנו מתקשים לדחוק את החשש שחקירתו תחת אזהרה של מר בריינר נועדה להעמידו תחת לחץ, אם כדי להביאו לחשוף את מקורותיו העיתונאיים ואם כדי להרתיעו מפרסום כתבות דומות בעתיד".
לפני כשבועיים פירסמו יואב ריבק ויאיר טרצ'יצקי בבלוג "עיתונאים" מכתב ליועץ המשפטי לממשלה שיזמו כתבי צבא ושטחים במחאה על חקירת בריינר. על המכתב חתמו למעלה ממאה עיתונאים מכלי התקשורת המרכזיים בישראל.
במכתב נכתב בין היתר כי החקירה היא "פגיעה חמורה בחופש העיתונות והביטוי במדינת ישראל. במסגרת עבודתנו העיתונאית אנו מסקרים מחלוקות וויכוחים המתקיימים בשפה שאינה נעימה לעין ולאוזן. אלו ויכוחים על נושאים שמפלגים את החברה הישראלית זה דורות. לא נוכל להתעלם מוויכוחים אלה, גם אם שפתם עוברת את גבולות הטעם הטוב.
"בדומה לכרוז אותו ציטט בריינר, מופצים מדי שנה עשרות כרוזים נוספים, המשקפים מחלוקת אמיתית על גבולות המדינה, קיומו של המשטר הצבאי, גבולות
חופש הביטוי, גבולות מעמדם של אוכפי החוק. אם פרקליטות המדינה סבורה שיש בדברים המצוטטים משום העלבת עובד ציבור, לא ייתכן שהנחקרים יהיו השליחים, המצטטים את הדברים. האם ייתכן שעיתונאי שידווח כי בהפגנה מסוימת נאמר 'מוות לערבים' ייחקר בגין הסתה לגזענות, או עיתונאי שיצטט מדברי הרהב של החמאס ייחקר בגין 'תעמולה תבוסתנית'?".
בהמשך מכתב האגודה לזכויות האזרח נכתב: "גם אם נניח לספקות באשר למניעי החוקרים, עדיין לא ניתן להתכחש לכוחה המרתיע והמצנן של חקירת עיתונאי תחת אזהרה רק בשל היותו 'השליח', שדיווח על דבר הפצת הכרוזים נגד מח"ט שומרון. אכן, לעתים אין מנוס מהעמדת אזרחים תמימים תחת כובדה הלוחץ של חקירה, ואולם בנסיבות העניין שלפנינו מדובר במהלך מזיק ומיותר, שמאיים להטיל אפקט מצנן על חופש העיתונות.
"למותר לציין שהעננה הרובצת על חופש העיתונות בעקבות פתיחת החקירה נגד מר בריינר מוסיפה להטיל את צלה עליו ועל כלל העיתונאים כל זמן שתיק החקירה לא נסגר".
