דבר השר, משה כחלון: "שנת 2011 תהיה בסימן 'החופש לבחור והחופש לעבור', אשר תמשיך את המגמה של חיזוק התחרות והעצמת הצרכנים. שנה בה הגברת התחרות תביא לשיפור ההגינות הצרכנית והקידמה הטכנולוגית בשוק התקשורת בישראל".
מטרות מרכזיות: 1. לפעול ליצירת שוק תקשורת מתקדם טכנולוגית (תשתיות ושירותים) לרבות באמצעות הגברת התחרות, למען קידום רווחת הצרכן והתרומה לתועלת המשקית.
2. לפעול ליצירת שוק תקשורת הוגן לצרכני ולספקי התקשורת כאחד, למען קידום רווחת הצרכן והתרומה לתועלת המשקית.
3. הקמת רשות תקשורת בישראל.
מדדי הצלחה נבחרים: - כניסה של מפעיל וירטואלי אחד או שניים לשוק הסלולר (לעומת אפס כיום).
- בחירת זוכה אחד לפחות במכרז 2.1 להקמת רשת סלולרית רחבת פס (לעומת אפס כיום).
- השלמת הליכי החקיקה לביטול קנסות היציאה בכל שוק התקשורת.
- יום עבודת הוועדה הציבורית לבחינת תעריפי בזק.
- הרחבת שירותי בנק הדואר כבנק חברתי.
- פרסום טיוטת רישיון לחברת-בת של חברת החשמל לפריסת רשת סיבית אופטיים.
- פרסום, שימוע וקבלת החלטה בנוגע למדיניות WiFi בשטחים פתוחים.
- גיבוש מדיניות בנוגע לחבילת ערוצים צרה שיחויבו HOT ו-yes להציע למנוייהן.
- השלמת הליכי החקיקה להקמת רשות התקשורת, שכירת חברת ייעוץ לגיבוש מבנה הרשות והכנה למעבר.
הערות הקורא: 1. משרד התקשורת מפרסם את יעדיו בצורה שכל אחד יכול לבחון האם הוגשמו, במיוחד לנוכח העובדה שחלק משמעותי מהם נוגע לכל צרכן. זוהי גישה ראויה לשבח ולחיקוי בידי משרדים אחרים.
2. כמו קודמיו, מנסה למעשה משה כחלון לחסל את המשרד בראשו הוא עומד. האם זה יקרה? האם באמת היעילות המינהלית תגבר על הרצונות הפוליטיים?
3. נכון שצרכן התקשורת זקוק להגנה ונכון שהתחרות בשוק לא בדיוק קיימת. מצד שני, יש הרגשה שהמשרד - למרות הצהרותיו בכותרות מטרותיו - סבור שתפקידו להילחם כל העת נגד ספקי התקשורת. לא בטוח שזו גישה נכונה ומוצדקת.
