מאחורי הקלעים של ישראל, לעומת זאת, מסתתר הסיפור הגדול באמת והוא: מה עושה ישראל כדי למנוע את מימוש היכולת האירנית לייצר נשק גרעיני. בין שאר נתיבי הפעולה האפשריים, שאולי היו ואולי לא, אנו קוראים בתקשורת העולמית סיפורים על הווירוס הקטלני שפיתחו ארה"ב וישראל, שכבר הופעל נגד אתרי גרעין אירניים וחיבל בפעילותם הסדירה. בעולם רבים גם הפרסומים על תוכניות התקיפה האווירית מצד ישראל ואף מתוארים מסלולי הטיסה וסוגי המטוסים שבהם תשתמש ישראל לתקיפת אתרי הגרעין באירן (ראה מאמרי בנושא זה -
האפשרויות למכה ישראלית על הגרעין).
למרבה השמחה, לטענת מומחים בעולם, המסלול האווירי המוטס אינו דרך הפעולה היחידה העומדת לרשות ישראל להפעיל. בידי ישראל אמצעי חשוב נוסף: טילים בליסטיים בין-יבשתיים מסוג "יריחו" וטילי שיוט המשוגרים מצוללות מסוג דולפין שכבר משייטות במימי המפרץ הפרסי.
רבות פורסם בעולם מ"מקורות זרים" על טילי "יריחו" לסוגיהם השונים. בנושא זה לא פרסמה ישראל הרשמית דבר וחצי דבר, ודווקא סיפורו של טיל "יריחו 3" הוא המרתק מכולם.
כל הפרסומים הזרים, כולל "ג'יינס מערכות נשק", המפרסמים פרטים על הטיל הזה, מוסרים פחות או יותר את המידע שלהלן: טיל הענק הזה הוא תלת-שלבי המונע בדלק מוצק ובעל כושר נשיאת ראשי חץ במשקל של 1,000 עד 1,300 ק"ג. הטיל מסוגל לשאת ראש נפץ גרעיני אחד במשקל של 750 ק"ג או 3-2 ראשי חץ גרעיניים קטנים יותר הניתנים לשיגור למטרות נפרדות. משקל הטיל בעת השיגור 30 טונות, אורכו 15.5 מטרים וקוטרו 1.56 מטר. לפי הערכות המומחים, מדובר בטיל הדומה ביכולותיו לטיל "שביט" המשמש את ישראל לשיגור לוויינים. על-פי הערכות מומחי טילים בעולם, הטווח של הטיל נע בין 4,800 ק"מ עד ל-11,500 ק"מ, תלוי במשקל המטען. המומחים אף מרחיקים לכת וקובעים כי אם הטיל נושא פצצת אטום במשקל 350 ק"ג הוא מסוגל לעבור את הטווח המקסימלי. על-פי תמונות של הטיל הזה המופצות בעולם, ניתן לשגר את "יריחו 3" ממתקני שיגור במחפורות וגם ממערכת מתנייעת. על-פי ההערכות בעולם, הטיל הפך למבצעי והוכנס לשימוש במהלך 2008 אחרי שנוסה בהצלחה, בפעם הראשונה, ב-17.1.2008 מבסיס שיגור בחוף פלמחים.
על-פי דיווח סודי שנמסר לקונגרס בארה"ב כבר ב-2004, טיל מסוג "יריחו 3", עם מטען של עד 1,000 ק"ג, יוכל להעניק לישראל את יכולת המהלומה הגרעינית לכל מדינות המזרח התיכון, כולל כל אירן, אפריקה, אירופה, אסיה, כמו גם חלקים נרחבים בדרום אמריקה.
אין נתונים על מספר טילי "יריחו 3" המצויים על-פי הנטען בידי ישראל, אך סביר להניח כי מדובר בהרבה יותר מטיל אחד. שיגור טילים כאלה, כשהם נושאים בראשיהם נשק גרעיני, למטרות "אטומיות" באירן, יכול לחסל את מאמץ ההתגרענות האירני במהלומה אחת, מבלי לסכן חיי טייסים, מבלי לאבד מטוסים במסלול התקיפה או בסופו, ומבלי להיקלע לצורך לתאם את הפעולה עם מדינות זרות.
סוף דבר במילים פשוטות: האיום האירני קיים גם מבלי להיכנס לשאלה מתי הוא יהפוך למבצעי, אך ישראל אינה יושבת באפס מעשה ומצפה לחסדי שמיים. ועל כך כבר כתב הסופר י.ל. גורדון: "אם ידך לך לא תושיע - לא ישלח לך אל עזרה מרקיע".
