"אם אין לחם תאכלו עוגות" - נראה שמשפטה המפורסם של מארי אנטואנט שנאמר לפני 220 שנה, לא רק מהדהד, אלא גם פועם ובעל אחיזה במציאות. ביקור במחלקת הלחמים ברשתות השיווק והמכולות, אכן מציג לפנינו מבחר גדול של מותגי לחם לצד הלחמים בפיקוח.
בלחמים בפיקוח מוגדרים, הלחם הלבן והכהה, שלם ופרוס וחלה רגילה שלמה. משמעות הפיקוח הוא, שמחירם לצרכן הוא קבוע ולא ניתן למוכרו במחירים גבוהים יותר.
מעריכים את משקלם של הלחמים בפיקוח בכ-20% מהשוק (תלוי באזור) ולצידן מוצגות ככרות הלחם האחר והמיוחד. בשנים האחרונות קטן משמעותית חלקם של הלחמים בפיקוח ובמקומם אנו מוצאים מותגי לחם רבים במחירים גבוהים עד מופקעים, אשר לעיתים יקרים משמעותית ממחיר העוגות המוכנות. (מארי אנטואנט - זוכרים?!).
היקף שוק הלחם מוערך בכ-2.2 מיליארד שקלים בשנה. בארץ פועלות 3 מאפיות גדולות, אשר שולטות על כ-85% מהשוק - אנגל הירושלמית, ברמן מהמרכז ודוידוביץ מהצפון.
אנגל משווקת את תוצרתה בשמות לחמים שונים תחת המותג אנגל. ברמן, תחת ברמן, וודש ולחם הארץ ודוידוביץ - תחת דוידוביץ, אחדות, אלומות וחטיפים מן הטבע. במילים אחרות שהמגוון הגדול לא יטעה, רובו מגיע מ-3 יצרנים אלה.
נכתב הרבה על האפשרות שקיים קרטל לחם בישראל, (הכולל את שלושת המאפיות הגדולות ואולי גם חלק מ 15 טחנות הקמח הפעילות בישראל מאשדוד ועד עפולה וחיפה). במאי האחרון פורסם שהנושא נחקר על-ידי הממונה על ההגבלים העסקיים. על-מנת לייצב ולהסדיר מוצע להכניס באופן חקיקתי גם מאפיות נוספות תוך הקצאת כרבע מהמדפים להם.
מהלך זה יכול לחולל פלאים במדף שכן רב התיאום בין העוסקים
בתחום ומבצעים "ופעילויות מסחריות" לא תמיד מתקבלות בברכה.
מחיר הלחמים בפיקוח, אשר הרווח עליהם נע בין 15-20%, יצר מצב שהרשתות העלו באופן מלאכותי את מחיר "הלחמים המיוחדים"
אולם כל זה החל שמשקלם של הלחמים בפיקוח היה כ-3/4 מהמכירות. אלא שמאז התהפך הגלגל ורוב הלחם הנמכר הוא הלחם שאינו בפיקוח, אבל מחירו נשאר גבוה עד גבול הלא סביר משהוא ברמה של 12-15 שקלים לכיכר לחם, כאשר עלותו לרשת עומדת על 5.5-6 שקלים . אין סיבה מדוע אנו כצרכנים נשלם על "לחמים מיוחדים" אלה, מעל 9.90 שקלים לכיכר.
במדינה צרכנית כמו ארה"ב, חרם צרכנים היה משנה את זה תוך מספר ימים, שהרי הלחם הוא מוצר רגיש וחיי המדף שלו אינם רבים. עצירת קניות מתוכננת ומסודרת הייתה מעבירה מסר מהיר ברור לעוסקים שהיו זורקים הרבה יותר מהכמות הנזרקת כבר כיום ומועברת למאכל בעלי חיים ומוערכת מעל ל-100,000 ככרות לחם ביום (מכל הסוגים).
רשת שופרסל יצאה לאחרונה בפרסום, בו היא מכריזה על הקפאת עליית מחירי הלחם בפיקוח עד הפסח הקרוב. מעבר לעזרה המיידית לציבור שאכן קונה לחמים בפיקוח, ישנה כאן פעילות יחצנית צינית למדי, שהרי מחירי "שאר הלחמים", פשוט מוגזמים וגובלים בשערורייה וברור לכולם שלא שופרסל אכן ממנת את ההפרש!. אם באמת הייתה רוצה להטיב עם ציבור צרכניה - היא הייתה צריכה להוריד גם את מחיר הלחם האחרים ל-9.99 שקלים.
הידעתם? (1) בישראל צורכים כמיליון טונות גרעיני חיטה, רובו מארה"ב מסוג Hard winter wheat no 2, אשר לסוג זה הותאמו רוב קווי היצור. והיתרה מיצור מקומי וממזרח אירופה בעיקר מאוקראינה.
(2) מדונם חיטה ניתן להפיק כ-300 ק"ג גרעיני חיטה, מהם ניתן לייצר 225 ק"ג קמח או כ-550 ככרות לחם.
(3) הבורסה הסחורות המובילה בתחום, נמצאת בארה"ב בשיקגו.
סין, יצרנית החיטה הגדולה בעולם, מדווחת על ירידה של כ-20-17 אחוז בהיקף יבול החיטה בשל בצורת. גם השיטפונות באוסטרליה והשריפות ברוסיה, אינן מבשרות על ירידה במחירי הסחורות בשנת 2011/12.
גם אם יבול בחיטה בארה"ב לא יפגע, יש לזכור שקיים כיום מעבר של חקלאים לגידול גידולים, אשר ניתן להפיק מהם ביו-אתנול. בארה"ב ובקנדה עוברים לייצר יותר תירס על חשבון חיטה ובברזיל, לייצור של קנה סוכר, על-מנת להפיק מהם אתנול. (ביו-אתנול זו תערובת של 10% אתנול ו-90% בנזין מכונה E10- וכבר עכשיו כ-40% מהרכבים בברזיל משתמשים בו).
כך או אחרת נראה שמחירי הסחורות נמצא בקו עלייה. תקופות של שינוי ואינפלציה הן התקופות הטובות ביותר לרשתות מסחריות, שכן קיים מחסור במידע ובלבול, אשר מנוצל על ידן לרעה. דווקא בתקופות אלה, יש לציבור מה לומר. לפעמים האמירה הטובה ביותר היא , פשוט לא לקנות!
