מילון פלילי ממלכתי (חלק ב')

ט'

טירקל יעקב - אין ספק שהדמות הגרוטסקית ביותר בפרשת מינויו הכושל של אלוף יואב גלנט לתפקיד הרמטכ"ל, היא זו של השופט העליון בדימוס יעקב טירקל, העומד בראש ועדה ציבורית לבחינת מועמדים לתפקידים ממלכתיים בכירים בעלי אופי רגיש. לידתה של ועדה זו, שהתגלתה כבעלת שיניים תותבות הניתנות להסרה, הייתה בחטא, בעקבות כישלון צורב בבחירת יועץ משפטי לממשלה, בתקופת כהונתו הקודמת של בנימין נתניהו כראש ממשלה שהצטיינה בעליבותה. שני שרים בממשלתו של נתניהו, עבריינים בעלי קלון - אריה דרעי וצחי הנגבי - שפעלו בשיתוף סמוי עם עבריין פוליטי סדרתי - אהוד אולמרט, שכיהן אז כראש עיריית ירושלים, ניסו לשתול לתפקיד התובע הראשי של המדינה פרקליט שיסור למרותם וייטיב עימם במקרה של הסתבכות צפויה עם החוק. למטרה זו נחבר רוני בר-און, עורך דין ירושלמי אפור וחסר כישורים מתאימים לתפקיד זה, כיום חבר-כנסת ובעבר שר האוצר. לאחר שנחשפה המזימה, נאלץ בר-און להתפטר כעבור יממה בלבד ובמקומו התמנה אליקים רובינשטיין (כיום שופט בית המשפט העליון), שסגר את תיקיהם של כל המעורבים בפרשה. אבל בניגוד למדינות מתקדמות אחרות, שבהן נערך מיון קפדני מדוקדק של המועמדים, בסיוע מומחים וחוקרים, ועדת טירקל מראש הייתה צולעת, בעלת אופי של חותמת גומי שחוק. לצידם של היו"ר ונציג נציבות שירות המדינה, מכהנים שני אישים פוליטיים: עסקנית המפד"ל (שהתפרקה בינתיים), חברת הכנסת לשעבר גילה פינקלשטיין ונציג הליכוד, השר לשעבר משה ניסים, שאינם ידועים. לזכות הוועדה לא נרשם עד כה אף מינוי משמעותי שנפסל וגם הערות הביקורת שלה נשמעו בקול ענות חלושה. כאשר הובאה לראשונה בפני הוועדה מועמדותו של אלוף גלנט לתפקיד הרמטכ"ל, היא עשתה עבודה רשלנית והסתפקה בכך שהבג"ץ דחה בעבר עתירה של כמה משכניו, בתקופה שהוא לא חלם עדיין להיות רמטכ"ל. במקום שהוועדה תבדוק לעומק את הממצאים החדשים שהוצגו בפניה בנושא ההשתלטות הכוחנית של הקצין הבכיר על אדמות הלאום במושב עמיקם, שחלקם הועברו אליה על-ידי תנועת אומ"ץ, העדיפה הוועדה להעבירם לעיונם של ראש הממשלה ושר הביטחון, שפסקו כי המדובר הוא בסכסוך שכנים מקומי. גם היועץ המשפטי לממשלה לא הצטיין בתפקידו, כאשר הכשיר את המינוי ובכך סלל את הדרך לוועדת טירקל להעניק את ההכשר הסופי. אלא שהסערה הציבורית לא פסקה, רק התעצמה ולובתה בעקבות עתירה חדשה שהוגשה לבג"ץ נגד המינוי והגילויים החדשים בכלי התקשורת על מסמכים כוזבים שהוגשו לבג"ץ ועל תצהירים שקריים של גלנט עצמו. הציבור היה מבולבל, מאחר שהגילויים הללו באו בעקבות פרשת מסמך גלנט, שממנו נוקה האלוף ואחת מהשלכותיה היא העמדתו לדין פלילי של סגן אלוף במילואים בועז הרפז, הנמנה עם מקורביו של הרמטכ"ל הפורש, רב אלוף גבי אשכנזי, בגין זיוף המסמך. מי שהכריע את הכף היה מבקר המדינה, שערך בדיקה יסודית של הפרשה, גבה עדויות מגלנט ומגורמים אחרים, ובסיומה העביר ליועץ המשפטי לממשלה חוות דעת שכללה ממצאים מרשיעים שפסלו את גלנט מלכהן כרמטכ"ל, בגלל נורמות מוסריות ירודות. גם העובדה שחבר הכנסת לשעבר צחי הנגבי הועמד לדין פלילי על עדות שקר בפני בית המשפט והורשע, ובמקביל שני קצינים בכירים בצה"ל הודחו בשנה החולפת בגלל דברי שקר שהשמיעו בעקבות מעורבותם של בני משפחתם בתאונות, הייתה, ללא ספק, בעוכריו של יואב גלנט. ליועץ המשפטי לממשלה לא נותר אלא להודיע לראש הממשלה ולשר הביטחון, כי בנסיבות החדשות שנוצרו לא יוכל להגן על גלנט בבג"ץ. מאוחר יותר התייתרה העתירה. הזעזועים במזרח התיכון שהחלו בתוניס וגלשו למצרים, רק הגבירו את המבוכה והמבולקה בקרב אזרחי המדינה לגבי המוכנות של צה"ל, כשנודע על כוונה למנות את סגן הרמטכ"ל יאיר נוה כרמטכ"ל בפועל. מינויו של גלנט כרמטכ"ל בוטל על-ידי הממשלה ועל-ידי כך נחסמה דרכו לדיון חוזר בוועדת טירקל. גלנט האמין לתומו שיצליח לשכנע את חבריה להעניק לו הכשר חוזר חרף ממצאיו של מבקר המדינה. גלנט משך את העתירה שהגיש בניסיון לעכב את מינויו של אלוף בני גנץ במקומו. לראשונה בחייו נכנע הלוחם הנועז והרים ידיים. וכך מצאה את עצמה ועדת טירקל שספגה גלי השמצות, במצב מביך, כאשר המלצתה למנות את גלנט עלתה על שרטון שעליו היא עדיין מונחת. יו"ר הוועדה, השופט טירקל, טען שלמרות קביעתו של היועץ המשפטי לממשלה בעקבות חוות דעתו של המבקר, הוא סבור שהחלטתה של הוועדה בראשותו הייתה נכונה וכי צריך לבקש סליחה מגלנט. אחרי שהוועדה אישרה בסוף השבוע את מינויו של אלוף בני גנץ, לא חסך חבר הוועדה משה ניסים את שבט לשונו מהיועץ המשפטי לממשלה בגלל "עמדותיו הסותרות", וגם ממבקר המדינה, בשל "החריגה מתחום סמכותו לבדוק רק את העבר ולא להיות מעורב בעתיד". ניסים פסק: "שפכו את דמו של גלנט בפומבי". הבלבול בקרב אזרחי המדינה עדיין לא הוסר ושלטון החוק נותר שרוט ומרוט. י'

ישי אלי - בשנה החולפת אחזה רוח תזזית את שר הפנים אלי ישי, שחש עצמו כקוזק נגזל אחרי שנים שבהן הוא ומפלגת שס שבראשה, שאבו את כספי המדינה לטובת ציבור הבוחרים שלהם בכלל ועסקניהם בפרט. בחודשים האחרונים היה ישי המתאמץ ולא מצליח להיות נעים-הליכות והיה למקור של זעם וכעס כלפיו. תהליך זה, המצוי עדיין בעיצומו, החל בעקבות מאבקו העיקש לקבוע במדינה שעון קיץ באמצע החורף ושעון חורף באמצע הקיץ, כדי לשרת אינטרסים של שומרי אמונים; נמשך בגלל עקשנותו לגרש מישראל מאות ילדי עובדים זרים שנולדו והתאקלמו כאן; והגיע לשיאו באחריותו המיניסטריאלית לאסון הלאומי ביערות הכרמל. כדי לאסוף את שבריו שלא ניתנים לאיחוי ולהפגין נוכחות פוליטית, החליט ישי לעשות שריר כלפי ראש הממשלה נתניהו ולהיפגש בדרך מתוקשרת עם יו"ר האופוזיציה ציפי לבני, שבה בגד ערב הקמת הקואליציה בצורה צינית והפר, כדרכו, הבטחות. מזמן ידענו ששקר וצביעות הם אבני היסוד של הפוליטיקה. ישי טיפח ערך נוסף של הבוגדנות. לא במקרה עמדה שס בתוקף במהלך המו"מ הקואליציוני לקבל לידיה את משרד הפנים עמוס הברזים הפיננסים, שמאפשר לו לווסת את ההקצבות לעיריות ולרשויות מקומיות, לשלוט על ועדות התכנון המחוזיות המשרתות אילי הון למיניהם וקובעות מיהו יהודי ומי לא. במקביל דרשה שס וקיבלה את האחריות על מינהל מקרקעי ישראל, שהיה מאז ומתמיד מקור לחלוקת טובות-הונאה למקורבים למיניהם ולקבלת שלמונים כתמורה, לפעמים למפלגה ולעתים לכיס הפרטי. שני ראשי הממשלה לשעבר, אריאל שרון ואהוד אולמרט, חגגו היטב במינהל, שהפך לאחד ממקורות התעשרותם במהלך שירותם הציבורי. מסתבר שלישי לא מפריע כל-כך הדימוי החיצוני של שס, שהוציאה מקרבה לאורך שנות קיומה לא פחות משמונה שרים וחברי-כנסת לשעבר שסרחו ועברו על החוק, כאשר ביצעו עבירות פליליות שונות, בהן קבלת שוחד, זיוף, גניבה, מרמה, הפרת אמונים, ונידונו למאסר, רובם בפועל וחלקם על תנאי. העבריין הבכיר ביותר הוא מנהיגה של שס לשעבר, הרב אריה דרעי, שריצה עונש מאסר בגין קבלת שוחד וסיים בימים אלה את תקופת הקלון שנקצבה לו. עבריין בולט אחר הוא השר לשעבר שלמה בניזרי, שמרצה עדיין עונש מאסר, אף הוא באשמת קבלת שוחד מיבואן של עובדים זרים תמורת מתן היתרים לא חוקיים. עונשי המאסר הללו לא הרחיקו את המורשעים מחצרו של הפטרון של שס, מרן הרב עובדיה יוסף, שחייב להתפלל בכל ימות השנה בחברת עבריינים ולא רק בערב יום הכיפורים כנאמר בתפילה. למרבה הצער והבושה, ממשיכים לחבק אותם גם אישים פוליטיים בכירים במדינה מכל המפלגות לכל צרה קואליציונית שתבוא. אלי ישי נשמר מאוד שלא להתגרות בחוק, אבל יש לו קופת שרצים הכוללת, בין השאר, מכירת דירה שרכש בסיוע המדינה בניגוד לכללי המינהל התקין. בשבועות האחרונים החליט ישי לחבור לשר הבינוי והשיכון אריאל אטיאס, מראשי שס, כדי לקדם תוכניות בינוי באזור לוד עבור האוכלוסיה החרדית. אומ"ץ בודקת בימים אלה אם מדובר בהקצבות כלליות שווסתו למטרות אחרות. בימים האחרונים נזכר ישי שהוא עומד בראש מפלגה חברתית והצטרף למחאה ציבורית נגד העלאות המחירים בדלק, במים, בחשמל, בנסיעות בתחבורה הציבורית ובעד העלאת שכר המינימום. השאלה היא, האם הפער החברתי מעסיק כיום מחדש את ישי, או שקמה עליו אימתו של אריה דרעי, המבקש להקים מפלגה חברתית חדשה כדי לזנב בשס ואולי להשתלט עליה מחדש? כ'

כץ חיים - יו"ר ועדת העבודה, הרווחה והבריאות הפרלמנטרית, ח"כ חיים כץ מהליכוד, המשמש בעת ובעונה אחת גם כיו"ר ארגון עובדי התעשיה האוירית, הוכיח במרוצת שנות פעילותו הציבורית שהוא טפלון שצלח בנסיבות מוזרות חקירות של גורמי אכיפת החוק, ביקורות של משרד מבקר המדינה ודיונים בוועדת האתיקה של הכנסת ועוד ידו נטויה. כץ צבר עוצמה רבה בתפקידו כראש אחד מארגוני העובדים הגדולים במדינה, כאשר הצליח להשיג לאלפי העובדים תנאי שכר והטבות בלתי מקובלים במשק. כך נסללה דרכו להפוך לאחד המנהיגים הבולטים בהסתדרות העובדים הכללית. כץ לא רצה לפעול במסגרת סיעת הליכוד בהסתדרות שנמוגה בהדרגה, והעדיף להקים סיעה עצמאית בשם "עוז", שהפכה לשותפה בכירה בקואליציה ההסתדרותית. כץ התגלה מזמן כאדם חסר רגישות לכללי המינהל התקין. זו הייתה הסיבה שהוא נתן את ידו בשעתו לבן-בריתו, יו"ר ההסתדרות עופר עיני, לבטל את הבחירות להסתדרות בהסכמה מוקדמת ורק הודות לפעילותם של גופים ציבוריים, בהם אומ"ץ, שפנו לבית המשפט, סוכל המהלך האנטי-ציבורי. לכץ הממולח לא הייתה בעיה להתברג במקום ריאלי ברשימת הליכוד לכנסת. בשתי מערכות הבחירות האחרונות, הוא דאג קודם לכן לפקוד במסגרת הליכוד מאות מעובדי התעשיה האוירית. בפריימריז הובאו תומכיו באוטובוסים במימון התעשיה האוירית לקלפיות. מבקר המדינה שבדק את תלונת אומ"ץ לא היפנה משום מה כלפי ח"כ כץ אצבע מאשימה. גם ועדת האתיקה של הכנסת, שדנה בשעתו בתלונה של אומ"ץ בעניין החשש לניגוד האינטרסים בפעילותו בשל כפל תפקידיו, העדיפה מסיבות שאני יכול רק לנחש אותן, לאמץ החלטה שהתקבלה בעבר על-ידי ועדת האתיקה של הכנסת הקודמת, שקצבה זמן לסיום כפל התפקידים ולמעשה האריכה את המועד. וכך ניתנה לח"כ כץ עוצמה בתפקידו כיו"ר ועדה פרלמנטרית מרכזית, שהוא עושה בה ככל העולה על רוחו ודואג לאינטרסים הפוליטיים שלו ובד בבד גם לענייניו הפרטיים. כך, למשל, ניסה בעבר ח"כ כץ במסגרת פעילות הוועדה לדחוף מחדש את קופת החולים הכללית המולאמת לחיקה של ההסתדרות, בעידודו הסמוי של יו"ר ההסתדרות עיני, שהתגלה כמגלומן בעל נטיות של התרחבות. אומ"ץ פנתה בנדון אל ראש המשלה בנימין נתניהו בתוקף תפקידו כשר הבריאות, והפנתה את תשומת ליבו למהלך הסמוי המתבשל. טעות היא לחשוב שח"כ כץ דואג רק לבן-בריתו בהסתדרות. בסתר ליבו הוא יודע שעיני קץ בחיים הפוליטיים ומתכוון לפרוש בחודשים הקרובים לעולם העסקים. כץ רואה עצמו כיורשו ואינו מסתיר זאת. אבל יש גם צרימות אחרות בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות. על אחת מהן התריעה בימים אלה אומ"ץ בפנייה אל יו"ר ועדת האתיקה של הכנסת, ח"כ שלי יחימוביץ', שבה נאמר: "אומ"ץ מגישה בזאת תלונה נגד ח"כ חיים כץ, יו"ר ועדת העבודה הרווחה והבריאות, בגין העברת חוק המיטיב עם חברת ישראמקו, שהוא מחזיק באורח אישי במניותיה". בשעתו פנה אומנם חבר הכנסת כץ לוועדת האתיקה של הכנסת והודיע שאין לו כוונה להשתתף בדיונים על המלצות ועדת ששינסקי בנושא תמלוגי הגז. פנייה זו נבעה מכך שבעליה של חברת ישראמקו - קובי מימון - שהיא בעלת זכויות בקידוח תמר, הוא חברו האישי. מאוחר יותר התברר כי ח"כ כץ גם מחזיק מניות בחברה זו, שערכן צמח בשנתיים האחרונות במידה ניכרת. לעומת זאת, נהג לכאורה ח"כ כץ בניגוד אינטרסים מובהק ובניגוד לתקנון האתיקה של הכנסת, כאשר דחף בוועדה שהוא עומד בראשה והעביר תיקון 44 לחוק ניירות ערך, שקובע כי חברה מסחרית שנקלעת לקשיים מצווה לפרוע את חובותיה למחזיקי אגרות החוב בקרב הציבור ורק אחר-כך לבעלי השליטה. ח"כ כץ לא סיפר לחברי הוועדה כי יש לו לכאורה אינטרסים אישיים בהצעת חוק זו, וכי איפשר לאחד מחברי ראשי חברת ישראמקו להיות נוכח בדיון שנערך בוועדה. החמור מכל הוא שהצעת החוק הזו עשויה לעזור לחברת ישראמקו שח"כ כץ, כאמור, מחזיק במניות של חברה זו. אנו תובעים לערוך בירור יסודי בוועדת האתיקה של הכנסת ולקבוע האם כץ עבר על חוקי האתיקה ולהסיק את המסקנות הנדרשות. הכדור מצוי עתה בוועדת האתיקה של הכנסת. מעניין יהיה לדעת לאן היא תבעט אותו הפעם. ל'

ליברמן אביגדור - שר החוץ אביגדור ליברמן ממתין בימים אלה בדריכות להכרעתו של היועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין, שאמור להחליט עד לסוף חודש זה באם להגיש נגדו כתב אישום בגין ביצוע שורה של עבירות פליליות חמורות. תנועת אומ"ץ פנתה בעבר כמה פעמים אל היועץ בדרישה לזרז את קבלת ההכרעה בתיק, שהחקירה בו החלה לפני כעשר שנים והסתעפה לכמה מדיניות דין. במכתב ששיגר לפני זמן קצר אל אומ"ץ עו"ד רז נזרי, עוזרו הבכיר של היועץ המשפטי לממשלה, נאמר כי הכוונה המקורית הייתה לסיים את תהליך קבלת ההחלטה בתיק עד סוף השנה האזרחית הקודמת, השתבשה בשל שביתת הפרקליטים, שסירבו להתייצב לישיבות מרוכזות למשך שלושה ימים רצופים. בלשכת היועץ הבהירו כי דיונים אלו נקבעו בהמשך לישיבות רבות בנושא, שהתקיימו בחודשים האחרונים בלשכת היועץ המשפטי לממשלה ובלשכת פרקליט המדינה, והכוונה היא ל"ישורת האחרונה" בתהליך קבלת ההחלטות בתיק מורכב ורגיש זה, שהיקף החומר בו הוא רב. נזרי סיכם: "נבקש להבהיר כי החלטת היועץ המשפטי לממשלה לא תתקבל בסיום סדרת הדיונים בשבוע הבא, וכבר ביקשנו לקבוע שני ימי דיונים נוספים במהלך חודש פברואר; הערכתנו וכוונתנו היא שההחלטה בעניין תתקבל עד סוף חודש פברואר". כבר בעת הקמת הקואליציה הנוכחית נערך ליברמן המתוחכם לקראת ההכרעה. הוא עמד בצורה צינית חסרת בושה, על כך שמערכות המשפט ואכיפת החוק יהיו בתחום אחריותה של מפלגתו "ישראל ביתנו", והוא אשר מינה למעשה את פרקליטו לשעבר, עו"ד פרופ' יעקב נאמן, כשר המשפטים ואת סגן המפכ"ל לשעבר, ניצב בדימוס יצחק אהרונוביץ', כשר לביטחון פנים. למרבה הצער, נכנע נתניהו לליברמן, וזו לא הייתה הפעם היחידה. ואומנם המציאות טפחה על פנינו. למרות שאהרונוביץ' התחייב פומבית שלא להיות מעורב בדרך זו או אחרת בתיקו של ליברמן, הוא לא נמנע באחרונה מלחוות את דעתו, שבסופו של דבר לא יוגש כתב אישום פלילי נגד ליברמן. אומ"ץ שלחה מכתב מחאה אל אהרונוביץ', שלא טרח להגיב עליו כפי שמחייבו החוק. טעות היא לחשוב שליברמן עצמו יושב בחיבוק ידיים. כלפי חוץ הוא ממשיך, אומנם, להשמיע הערות על "עינוי דין" שנגרם לו כביכול, אבל בפועל הוא נוקט בפעולות שונות במטרה לטרפד את הגשת כתב האישום בדרכים פוליטיות. אתר News1 חשף באחרונה כי תוכניתו של ליברמן מושתתת על הנוהל הקיים בתקופת בחירות מצד התביעה בישראל: להימנע ממהלכים חקיקתיים-משפטיים נגד ראשי מפלגות, וזאת על-מנת שלא להיתפש כמי שמתערבים במהלכי בחירות ו"משחקים" לידי יריבים פוליטיים. על-פי התוכנית המיוחסת לליברמן - הוא מבקש לנצל נוהג זה כבר בחודשים הקרובים, להביא לפירוק הממשלה זמן קצר לאחר שיודיע היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, על החלטה להעמיד לדין את ליברמן, וללכת לבחירות חדשות עוד בטרם יוגש כתב אישום, הכפוף גם הוא לעריכת שימוע. ליברמן מנסה, במקביל, לטרפד מו"מ מדיני עם הפלשתינים מצד ראש הממשלה בנימין נתניהו, העלול להביא לוויתורים להם הוא מתנגד. על-פי גרסה זו, היועץ המשפטי לממשלה כבר החליט עקרונית על הגשת כתב אישום נגד ליברמן ובהתאם לכך, בכוונת הפרקליטות להאיץ את הטיפול לקראת עריכת שימוע לליברמן והעמדתו לדין. זאת ועוד: קיימת גם פרשנות משפטית של מומחים, שעל פיה הנחיית היועץ המשפטי בנדון, שנוגעת להליכי חקירה נגד אישי ציבור בתקופת בחירות כדי למנוע מיריבים פוליטיים לנצל זאת, אינה שוללת עריכת שימוע והגשת כתב אישום גם בתקופת בחירות, במיוחד בתיקו של ליברמן, הנמשך כבר שנים רבות. מי זוכר כיום ניסיונות קודמים של ליברמן לערוך סיכול ממוקד לחקירה בעניינו. אחת הדוגמאות הצורמות לכך משתקפת בפנייה של אומ"ץ בשעתו אל ראש הממשלה, בדרישה שיפקיע לאלתר את תיק החוץ מידיו של ליברמן, עד לקבלת ההכרעה של היועץ המשפטי בעניינו, בחשד של ניסיון לשבש את החקירה. במכתב ששיגרתי אל נתניהו כתבתי בין השאר: "החקירה החדשה של משטרת ישראל נגד שר החוץ אביגדור ליברמן שנפתחה בימים אלה כחשוד בשיבוש הליכי משפט, מרמה והפרת אמונים בשעה שקיבל לידיו חומר חקירה סודי מידיו של שגריר ישראל לשעבר בבלארוס זאב בן אריה המשמש עתה כיועצו, לא יכולה להותיר אותך אדיש ופאסיבי כמי שהדבר אינו נוגע לו ולממשלה שהוא עומד בראשה. "החוק היבש קובע, אומנם, שרק אם מוגש כתב אישום נגד שר שחשוד בפלילים ניתן להרחיקו מן הממשלה, וכך אתה נוהג גם כלפי שר החוץ הנתון החשוד מזה זמן בביצוע מעשים פליליים חמורים. "אבל ההתפתחות החמורה בפרשה זו מחייבת, לדעת אומ"ץ, גם בחינה ציבורית מיידית מהאספקט המוסרי אם ברצונך שאזרחי המדינה יאמינו שממשלתך אינה נגועה בשחיתות שלטונית מסוג זו שהייתה קיימת בממשלתו של קודמך בתפקיד, אהוד אולמרט, העומד בימים אלה לדין פלילי. "בהתאם, אנו דורשים ממך ליטול לאלתר את תיק החוץ מהשר אביגדור ליברמן עד לקבלת הכרעתו של היועץ המשפטי לממשלה בעניין החקירות שמתנהלות נגדו ולהותירו בממשלה כשר ללא תיק". ראש הממשלה לא נענה לבקשת אומ"ץ. גם היועץ המשפטי לממשלה החליט שלא לנקוט נגד ליברמן בצעדים משפטיים בנושא זה. רק השגריר בן-אריה נאלץ לסיים את תפקידו. אין ספק ששני פטרוניו הפיננסיים של ליברמן, על-פי החשדות, שנחקרו - האוליגרך מיכאל צ'רנוי, שנכח בליל הבחירות במטה של ישראל ביתנו ואיל ההון היהודי-אוסטרי מרטין שלאף, החושש להגיע לארץ - מחזיקים לו אצבעות. אם לא יוגש כתב אישום נגד ליברמן, הם יחגגו איתו וירימו עימו כוסית של וודקה. אם יוגש כתב אישום נגד ליברמן והוא ייאלץ להתפטר מתפקידו, הם יעודדו אותו ללא ספק, ואולי גם יתרמו לעמותה שתקום כדי לממן את הגנתו המשפטית.