ענף ההלבשה, הכולל ביגוד, טקסטיל בית ונעלים, עבר בשנה האחרונה טלטלה לא קטנה בעיקר בשל מזג האוויר החם "והאפטר שוק" שבא בעקבות כניסת הרשתות הזרות לארץ, (H&M , גאפ), החלפת ידיים בלי קופר ו-no-name.
ענף זה אשר מגלגל כ-10 מיליארד שקלים בשנה, עובד על-פי "מחזור חיים" של 12-14 חודש קדימה הכולל תכנון קולקציה, הזמנות ותכנון כניסות, יצור, הובלה ימית, שחרור פיזור לחנויות, מכירה, מבצעים, סוף עונה וחוזר חלילה.
כאן נעסוק בפרק הזמן שעובר מתחילת תכנון הקולקציה עד הגעתה לחנויות. על-מנת לפשט, נציג את זה את לו"ז של קולקציית הקיץ הקרובה 2011 בתרשים זרימה כללי
אירוע מועד
קיץ 2011 מחצית מרס- מחצית אוגוסט
פסח 2011 מחצית אפריל 2011
הגעת סחורה לארץ פברואר 2011
יציאת סחורה מהמפעל בסין לא יאוחר מסוף דצמבר 2010
הזמנת סחורה ויצור לא יאוחר מתחילת אוגוסט 2010תחילת תכנון קולקציה לא יאוחר מראשית אפריל 2010
במילים אחרות סחורה של קיץ 2011, שמרכזה ביוני - החלו לעבוד עליה בחודש אפריל 2010 - 14 חודש קדימה !. מגז האוויר החם אשר פקד אותנו בעונה, גורר את הרשתות למכירות מואצות של סחורת החורף, להוזלת ערך הפריט (גורם לירידה בהכנסות ובעיה תדמיתית העלולה לפגוע גם במכירות העתידיות), לבעיה גדולה בכל הקשור בטיפול במלאי עודף, תזרים מזומנים ואשראי.
אלא שהספור לא נגמר בזה - נשאלת השאלה האם הרשתות הצליחו להתאים את ההזמנות שלהן מהיצרנים לגבי החורף הבא ? חורף של עונת 2011/12!. סחורת החורף הבא אשר תגיע לישראל בחודש אוגוסט הוזמנה בחודש נובמבר 2010, כלומר במועד שעדיין לא היה ברור איך תתנהג "קולקציית החורף הישנה". אומנם לא כל הסחורה נשלחת ולא מוזמנת במכה אחת - והיא מחולקת למספר תתי קולקציות - המכונות "כניסות", אך נדרשת מיומנות מקצועית גבוהה והחלטה אמיצה במה ובכמה לצמצם. נקווה שאכן נעשתה ההתאמה המתאימה.
("הכניסות" מספרן עומד בדרך על 2-4 בעונה ולעיתים אף יותר, נועד להציע לצרכן דגמים חדשים לאורך זמן, ליצור אצלו את תחושת ההתחדשות ואת הדחף לפקוד כל כמה שבועות את הרשת)
בולטת לטובה התנהלותה של רשת פוקס, אשר השכילה להבין שעונת החורף בישראל הצטמצמה לכ-4 חודשים בלבד והתאימה גם לבוש קיצי במינון יחסית גבוה בקולקציית החורף שלה. גם פיתוח קולקציית fox basic, מסייע לה לעבור את החורף בשלום לצאת ממנו לא רטובים ופחות חבולים.
הקושי לחזות קדימה, העומס על קווי היצור בסין, שינויים במזג האוויר מצריכים מחשבה מחודשת לגבי הרכב כל כניסה וגם בדבר מינון מקום היצור.
האם לייצר הכול במזרח במחיר נמוך (אך עם סיכון מסוים) או להשאיר גם "הזמנות פתוחות" ,במחיר גבוה יותר (ללא סיכון), "ליצרנים אזוריים"?. דומה הדבר להחלטת ההשקעה בתיק ניירות הערך שלנו - מה משקל המניות? ומה משקל האג"ח? - גם כאן זו שאלה של סיכון!.
הבעיה יכולה להפוך להזדמנות יפה ודווקא ליצור המקומי, במיוחד עכשיו ששאר היצרנים האזוריים - במצרים בירדן ובטורקיה, נמצאים בעין הסערה. אומנם לא מדובר כאן על מהפכה והעתקת היצור לישראל, אולם גם שינוי המינון באחוזים מסוימים יכול לממש את הפתגם "מעז יצא מתוק".