בשנים האחרונות, יותר ויותר מחקרים מצביעים על היתרונות שבתרגול צ'י קונג ואומנויות הלחימה הפנימיות, כחלק מהתמודדות עם בעיות אורטופדיות בגיל השלישי, טיפולי כימותרפיה והעלאת הביטחון העצמאי (בזכות יתרונות ההגנה העצמית שמקנה השיטה).
שיטות הלחימה העתיקות מאפשרות להתמודד טוב יותר עם בעיות אורתופדיות (בעיקר בגיל השלישי), תופעות לוואי של טיפולי כימותרפיה, להחזיק לגוף את החוזק והגמישות שגורמים לבעיות אורתופדיות, ולהתמודד עם מחלות של תשישות כרונית (CFS), פיברומיאלגיה ומחלות אנדוקריניות.
מאז המאה השנייה לספירה את שיטת הצ'י קונג (משחק חמשת החיות) פיתח הרופא Hua Tuo, שחי במאה השנייה לספירה בתקופת שושלת האן. השיטה מאפשרת להתמודד עם איבוד הגמישות והרכות בתנועה הטבעית, ולעצור את תהליך הנוגשות והקיבעון.
התנועה הנכונה היא כשהגוף רפוי אבל לא שמוט. התנועה צריכה להתבסס סביב הציר המרכזי שמסמן את החיוניות שלנו. מדובר לא רק בתנועה חיצונית של חלקי הגוף, אלא גם בפנימיותינו: כיצד המחשבות והרגשות שלנו נעים בגוף. בגוף רפוי יש הקשבה פנימה לאיברים הפנימיים ולזרימת הצ'י במסלולו עם פתיחות לסביבה. כל שיטות הלחימה העתיקות, דוגמת הטאי צ'י, בה גואה ושינג אי, באו לנסות לתקן פגם זה ולהתעלות מעל לתבניות המקובעות כדרך לפיתוח תנועה פנימית יעילה, מתואמת ומשוחררת מכל מתח ונוקשות.
ההליכה בדרך מתבצעת בהדרגה שלב אחר שלב, כדי להגיע ליחסים בין הגוף לנפש, הדרך והתנאים לכך הם במספר שלבים: עבודה על צורה ומבנה, דוגמת עיקרון חמשת הקשתות, תנועה קווית, מעגלית וספירלית.
ולמי שרוצה לנסות בבית: ראשית, יש לנשום לאט, עד שהלב (הנפש) ותהליך הריפוי מתחיל להתפשט בכל חלקי הגוף - ושלווה עולה אל המודעות. עכשיו הרגישו כיצד התנועות מתחילות לנוע מאזור הבטן התחתונה החוצה, כאשר הפתיחה היא מהפנים כלפי חוץ (ולא להפך). הקפידו לשמור על גוף רפוי, ובצעו את התנועה הפנימית במהירות אחידה: ללא עצירות. על התנועות להתפתח מנקודה אל הקווים ולהמשיך בצורה מעגלית עד כדי תנועה של ספירלה.