האוכל של פעם, השכנים מבני כל העמים, המטבח המשתלב של האשכנזים, העירקים, התימנים, הסמך-טתים, הרוסים, וכל עשרות העדות שמנסות-להיות-עם, עם הרבה טרוניות ותלונות, עדה נגד עדה. שלל הריחות והטעמים, העברית המתובלת והעילגת, המצחיקה עד דמעות, העולים החדשים שמגיעים מהתופת ולומדים להסתדר בבליל של השפות והפלברות. הים המלוח שלעולם לא מאכזב עם התירסים הריחניים שמתבשלים בדודים על החוף ושהמוכר ממליח אותם בטונה של מלח.
הספר משלב את סיפורי משפחת בר-אדון; המורים והתלמידים בבית-ספר לדוגמה; היחסים בין השכנים, אין כמעט "עשירים", לכולם יש בערך אותו הדבר; האחים בתוך המשפחה; הטרגדיות הטיפוסיות לכל משפחה - התחרות על אהבת ההורים; ההתבדלות של כל עדה וההתחברות במכולת, בעת צרה ובשמחות; "עוגת החנק" שהייתה פסגת הגסטרונומיה; הצנע ומוכרי הקרח; האיש שמביא נפט עם סוס ועגלה; משחקי השכונה; יורדי הסירה ורחוב הירקון - איזה שפע של הרפתקאות. ימים בלי טלוויזיה ובלי מחשב, בלי טלפון ובטח שבלי
סלולרי, רק עם עצים שמטפסים עליהם ומחניים שכונתי, מחבואים, ותותים ו"דומים" משיחים וסברס. הדעות הקדומות והביטויים של פעם, הו, כמה עסיסיים...
רמי בר-אדון מצליח לספר בלי להתיפייף, בניסוח עממי אותנטי ובכושר ביטוי עשיר, לגרום לנו געגועים לעולם שחלף, לימים של הבתים הקטנים, מקסימום שלוש קומות לפני המגדלים, ג'יפ ההאמר, והנובו רישים. היה כיף.
בסוף הספר אינדקס מעולה של השפה העממית הארץ-ישראלית והישראלית, על כל ביטוייה, עם "תרגום" חשוב, בעיקר לכל הקללות שאמרנו ולא ידענו בדיוק מה משמעותן, עם הסברים מדויקים!
תיהנו!
