רבים מאיתנו מסתכלים על האוכל באופן פשוט ושטחי. אנו עסוקים בלהשכיח את הרעב, ולא מקדישים מחשבה יתרה למהות המזון, מרכיביו והשפעתו על תאי הגוף. אך קיימת חוכמה אדירה סביב הנושא, תורה שלמה על חומרים ומרכיבים המצויים במזון ומשפיעים על בריאותנו.
מחקרים רבים מגלים רכיבים במזון המשפיעים על מניעה וריפוי מחלות, ומסייעים לגוף בדרכים רבות. זרמים רבים בוחנים את נושא התזונה באופנים ובהשקפות עולם שונות, תזונה טבעונית, תזונה מקרוביוטית, תזונה הוליסטית, תזונה צמחונית, תזונה על-פי התורה הסינית המתייחסת גם לאנרגטיקה (מלשון אנרגיה) של המזונות, תזונה אירוודית, תזונה קונבנציונלית, תזונה נטורופתית ועוד.
כל השיטות הללו, בלי יוצא מן הכלל, מאמינות שיש להימנע ממזון מטוגן ושומני, להפחית צריכת סוכרים פשוטים ומלח, ולהגדיל צריכת סיבים תזונתיים ופחמימות מורכבות. פעולה פשוטה זו בלבד, מביאה אנשים לחיים בריאים ולמערכת חיסון יעילה וחזקה.
אחד הקווים המנחים והמשותפים לרוב השיטות הללו, שאינו חל בתזונה הקונבנציונלית (הניתנת על-ידי דיאטנים) הוא, שתזונה בריאה צריכה לכלול הרבה מן הטבע ופחות (אם בכלל) מהחי. כלומר, יותר דגנים, קטניות, אגוזים, זרעים, פירות וירקות והרבה פחות בשר, ביצים, דגים ומוצרי חלב. זה מה שאנחנו אוכלים במידה רבה. התזונה משפיעה רבות על הנטייה שלנו לחלות או להרגיש חולשה ועייפות. המזון שאנו צורכים בסופו של דבר, מתפרק בגוף למרכיבים המהווים חלק מתאיו וקובעים באופן משמעותי את מצבנו הפיזי, הנפשי והמנטלי.
בזמן מחלה כל מה שאנו מכניסים לפה קובע במידה רבה את הדרך להחלמה. בשלב האקוטי - החריף, אצל רובנו ובייחוד בקרב תינוקות, הנטייה היא לסרב לאכול. הסיבה לכך היא הצורך של הגוף לנתב את האנרגיות לפעילות מערכת החיסון, הנדרשת לעבוד באופן אינטנסיבי ועוצמתי. לכן, בשלב הראשון, הניחו למזון המוצק, אך אל תזניחו שתייה. הכנסת נוזלים חשובה בין אם זה מים או מרק ירקות צח וצלול, מיצים סחוטים וטריים, מיצי ירקות ועוד.