דבר השר, אהוד ברק: לא כתב. מופיעה רק הקדמה של מנכ"ל המשרד,
אודי שני.
מטרות עיקריות: 1. ביצוע כלל פעולות הרכש על-פי צרכי צה"ל כלקוח עיקרי וניהול פרויקטים מרכזיים.
2. מימוש מיטבי של תקציב הביטחון, לאור תוכניות העבודה והמשימות.
3. קידום תשתיות הביטחון הלאומיות: המדעית, הטכנולוגית, התעשייתית והלוגיסטית.
4. הרחבה והעמקה של קשרי החוץ הביטחוניים.
5. הכוונה והגדלה של היקף הייצוא הביטחוני.
6. הנצחת זכרם של חללי מערכות ישראל, סיוע למשפחות השכולות ומתן מענה הולם לשיקום נכי צה"ל.
מדדי הצלחה נבחרים: - בניית קריית ההדרכה בנגב תושלם עד סוף 2014.
- בניית קריית המודיעין והקמפוס הטכנולוגי בנגב יושלמו עד סוף 2017.
- בשנת 2005 יעברו הכשרה בנגב 90,000 חיילים.
- עד סוף 2017 יעברו לשרת בנגב 25,000 חיילים (לעומת 800 כיום).
- השנה ייבנו 50 ק"מ במכשול הפיזי בגבול מצרים; בשנה הבאה - עוד 50 ק"מ. השנה יושלמו 30% מהמערך הטכנולוגי של המכשול; בשנה הבאה - 55%.
- מספר המסתננים ממצרים יירד השנה ל-800 בממוצע חודשי (לעומת 1,300 אשתקד). בשנה הבאה הוא יירד ל-200.
הערות הקורא: 1. ניכר שמשרד הביטחון הכין את הפרק שלו כמי שכפאו שד. מה פתאום שהוא ייבחן במדדים שקופים וגלויים?
2. גם לנוכח הסודיות המובנת של רוב פעולות המשרד, היה אפשר לתת הרבה יותר מידע על נושאים כגון הפרטת תעש, הייצוא הביטחוני, התייעלות צה"ל וכדומה.
3. אהוד ברק כנראה עסוק מכדי לתת את חתימתו לכמה מילים שייכתבו בשמו. אז מה אם כל השרים אמורים לעשות זאת? לו יש כללים אחרים.
