רובנו שמענו על בעיית הצליאק. מדוע זו משימה קשה לחולה צליאק להתמודד עם הקניות?, מדוע חולה צליאק צריך להוציא כל כך הרבה כסף על מזון ? מה ניתן וצריך להיעשות?.
צליאק היא מחלה אוטואימונית (מחלה שבה מערכת החיסון של הגוף תוקפת את הרקמות של הגוף עצמו) המתפרצת בעקבות אכילת גלוטן, שהוא חלבון מרכזי בחיטה או באכילת חלבונים דומים בדגנים אחרים (כמו שעורה ושיפון).
הגילוי של המחלה, כמו בהרבה מקרים, התגלה במקרה (לא פני זמן רב) אחרי מלחמת העולם השנייה. רופא הולנדי שהתמחה בטיפול בילדים, שם לב שיש קשר מובהק בין העדר לחם (בגלל המחסור) לבין התמותה של הילדים מהמחלה, ירידה מרמה של 35% ל-0% בהתאמה. מנגד שם לב, שמתן לחם, מעלה בחזרה את שיעור התמותה.
בארה"ב מדווחים על חולה אחד מכל 133 אנשים. כלומר קצת פחות מאחוז ויש הסוברים שעמים שמוצאם "מאזור הקשת הפורייה", נושאים בתוכם את הגן למחלה באחוזים גבוהים יותר (הגזע השמי). אצל היהודים שיעור המחלה מגיע לתחום בין 1-1.5% מהאוכלוסיה ואף למעלה מזה.
שיעור הצרכנים אשר נמנע מגלוטן הולך וגדל עם השנים, עקב תשומת לב של הרופאים הקושרים מגוון מחלות לגלוטן, שיפור באמצעי אבחון וכן הגדלת המודעות ובעקבותיהן סדנאות לגמילה מגלוטן וסוכר.
מנגד רשתות המזון - עדיין לא הרימו את הכפפה בצורה רצינית. הן חושבות שלא כלכלי להשקיע באוכלוסיה כה קטנה. טעות גדולה בידן. צרכן אשר חולה בצליאק ואו נמצא בדיאטה ללא גלוטן, נדרש היום לעבור מסלול אחרון, תוך חיפוש אחרי המזון. הוקמו אתרי אינטרנט להזמנות, חנויות טבע - והמחירים פשוט יקרים, תוך ניצול מצוקת החולים ( "אשר סובלים פעמיים").
רשתות המזון - יכולות לקחת את הלימון ולהופכו ללימונדה. הן יכולות להקים מחלקות ייעודיות למוצרים ללא גלוטן, להקציב לנושא קניין מיוחד, אשר יצבור ידע וניסיון. הצרכנים יוקירו מאוד את הרשת, במיוחד אם המחירים יהיו סבירים ואם הרשת "תחשוב אחרת" היא תוכל אפילו להוזיל מאד את המוצרים האלה - וזה יקרין מיידית על תדמית הרשת באופן כללי ועל שאר המוצרים בפרט.
חולי הצליאק יכולים להיות "השגרירים הטובים" ביותר של הרשת, מבלי להשקיע עשרות מיליונים של שקלים בשנה על פרסום- מי יותר זול, מי יותר אמין וכו'. לקוחות אלה, כמובן שלא יפצלו את קניותיהם ושיעור הנאמנות שלהם יגדל וידביק את כל הסובבים אותם. לפעמים נדמה שמנהלי הרשתות שכחו את הנלמד באוניברסיטאות - איזהו הפרסום הכי יעיל ? - פרסום א.א.א או בעברית, אישה אחת אמרה ...
לרשת אין כל בעיה להוריד דרסטית את מחירי המוצרים האלה - לא תהייה לה כמעט ירידה ברווחיות, שכן שיעורם של החולים באוכלוסיה נמוך.
לאחרונה נקבעו תקנות חדשות, אשר מאפשרות הצטרפות ישראל, לשאר מדינות המערב, הקובעות סף מרבי חדש לגלוטן. תקנות אלה יאפשרו סימון מזון ללא גלוטן במקום 0, שהיה נהוג עד כה, ל-20 חלקיקים למיליון. דבר זה יאפשר כניסת עוד מוצרים למגוון.
נקווה שתקנות אלה מצד אחד והתחרות על ליבו של הצרכן, יביאו את הרשתות למסקנה שכדאי ושווה להשקיע בתחום זה ולייעד לו מחלקה ייעודית ולא מספר מדפים בפינה רחוקה בסופר.