השדרה המרכזית של התקווה הישראלית - פריחה

הבנתי מכתב "מעריב" שיוזמתנו, מזה חצי שנה, להקמת מפלגה סוציאל-דמוקרטית חדשה (מס"ד, שם זמני) - דלפה. סירבתי להגיב, והעדפתי שהפרסום הראשון יהיה שלנו. לכן פרסמתי כאן את כתבתי הראשונה בנושא ביום ו' שעבר (25.2.11), "השדרה המרכזית של התקווה הישראלית" [ראה משמאל]. אחריו פרסם ביום א' (27.2.11) "הארץ" כתבה בנושא. קראתי, שמחתי, ויצאתי להדריך טיולים "בעקבות הפריחה בנגב". לא שיערתי שהכתבה שלי והכתבה ב"הארץ" יולידו, לצד טוקבקים ימניים מתלהמים ("הם מ-פ-ח-דים"?...), זרם בלתי פוסק של טלפונים, מסרונים ודוא"לים. רבים מהטלפונים קיבלתי כשהובלתי טיולים לכלניות של "דרום אדום" - ב"גבעת לילי" (מול "חוות השקמים" של שרון) וב"דרך מתקני המים" בחניון רעים; וסביב רביבים - ל"עדיין לא פרחו האירוסים", ול"יש היסטוריה ציונית מרתקת" במצפה רביבים ובבית-הקברות המפתיע בדמויותיו המפורסמות. מומלץ לכולכם למהר ולבקר, לפני שיקמלו הכלניות, אך לא מומלץ לטייל אחרי פרסום מאמר - הטלפונים מקדמים, אולי, מפלגה, אך בטוח שמסיגים פריחה... בטלפונים ביקשו להצטרף ליוזמה מאות אנשים, מהאקדמיה - כחמישה פרופסורים לרפואה, יהודים וערבים, ומהארגונים החברתיים - כפעילים ופעילות מרכזיים בעמותת "ידיד" וב"אמהות חד-הוריות"; יהודים וערבים - ישראלים פלסטינים - חברי עיריות ואינטלקטואלים, בדואים ודרוזים; מארגונים פוליטיים של המרכז-שמאל - מאחד מראשי הנצים של "העבודה", דרך פעילים מרכזיים ב"תנועה לאיכות השלטון", "אומץ", "התנועה הירוקה" ו"השמאל הלאומי", ועד מובילי "סולידריות", וממתנכרים עד כה לפוליטיקה - כתריסר אנשי חינוך, רואי-חשבון, מורי-דרך וותיקי תקשורת; ממרכז הארץ, ומפריפריות הדרום והצפון - ממצפה רמון, מדרשת ב"ג וירוחם, ועד קריית שמונה ומצפה אבי"ב; ותיקים, ועולים מחבר העמים - כראשי קבוצת "מורשתנו", והגורו הכלכלי של עולי חבר העמים; גמלאים - כארבעה אלופים (במיל.) ושבעה חתני וכלות פרס ישראל, וצעירים רבים - סטודנטים, דוקטורנטים ואפילו תיכוניסטים. מדהים. אפילו הכלניות הסמיקו... אחד הטלפונים המפתיעים היה במבטא צרפתי - "הדוא"ל שלך על היוזמה מסתובב בין כל דוברי העברית בהנהלת J-CALL" (המקבילה האירופית של J-STREET האמריקני, המנהיגות היהודית היונית - נ"ר), "חיממת לנו את הלב בפריז המושלגת. אנחנו רוצים לעזור". מרוב פליאה רמסתי כמה פרחים מצליבים חרדליים. מחו"ל טלפנו גם כמה עיתונאים - מגרמניה ומארה"ב - דיווחתי להם על היוזמה המפלגתית, ועל מצאי הכלניות. טלפון בלתי צפוי נוסף הגיע משגרירות אירופית גדולה בארץ - השגריר מבקש לפגוש אותנו לסקירה. נעניתי לבקשתו, והשגריר נענה לבקשתי לבוא עם חתן פרס ביטחון ישראל... לא, הצבעונים בנגב טרם פרחו, עניתי למזכירתו, אבל אולי בעוד שבועיים... עכשיו החלו להגיע גישושים פוליטיים, מחברים בכירים ב"עבודה" ובמרצ. עניתי בידידות שכוונתנו אכן לאחד כוחות ברוחב המקסימלי המאפשר ערכיות אידיאולוגית ואפשרות פעולה, ברוח מאמרו של חברנו חתן פרס ישראל בהיסטוריה פרופסור זאב שטרנהל ב"הארץ" מ-26.2 "לאחד את הכוחות" - חבר אחר, פרופ' דני יעקבסון, קורא לכך "קואליציה של מיעוטים" וממשיל זאת לטבעות השלובות בדגל האולימפי - אבל אנחנו עוד ינוקות, ומוקדם לדבר על חתונות ואירוסין... מוקדם לדבר אפילו על פריחת אירוסים - אולי בעוד שבועיים-שלושה... בעוד כשבוע נקיים מפגש ראשון של מס"ד (שם זמני), למוזמנים בלבד, סגור לתקשורת. אני מבטיח לעדכן כאן על כל פריחה - בפוליטיקה, ובנגב!