נעים להכיר - אנחנו מהי התרבות שלנו? מן ההיבט הכללי התרבות שלנו היא תרבות הנאורות, מן ההיבט הכלכלי: קפיטליזם חזירי. נתמקד כרגע בתרבות הנאורות, לפני כן נעמוד על ההבדל הדק שבין נורמות ואתיקה.
בתקופתנו קיים בלבול מדהים בין נורמות ואתיקה. המושג "נורמות ראויות" ממחיש היטב את הבלבול. נורמות ראויות הן בכלל לא נורמות, הן אתיקה! כלומר קווי התנהגות רצויים, ערכים אליהם אנו שואפים להגיע. האם הצלחנו להגיע אליהם? ברגע שכן - רק אז אפשר לקרוא להם נורמות. נורמות זו המציאות בפועל, המצב האמיתי הקיים. אתיקה - דה יורה, נורמות - דה פקטו. אתיקה - רצוי, נורמות - מצוי. זה עשוי להישמע מוזר למומחים בני זמננו, אבל מסתבר שיש הבדל בין רצוי למצוי. הבדל פעוט אומנם, אבל קיים. למשל: אני רוצה להיות מלכת אנגליה, אבל אני לא.
מכיוון שאיננו יודעים מהי המציאות האמיתית (נורמות), אנחנו נאלצים להסתפק בערכים הנשגבים שאליהם אנחנו שואפים (אתיקה). ללא ספק אנחנו רוצים להיות נפלאים, ולכן ביום העצמאות אנחנו יכולים להתמוגג מעצמנו: איזה עם נפלא אנחנו, הערכים (הרצויים) שלנו מקסימים. למזלנו הרב אין לנו מושג, שבפועל אנחנו בעצם עדר של חזירים קפיטליסטים (זה לא כל-כך מזל, אנחנו עובדים קשה מאוד כדי להסתיר את האמת הזו מפנינו).
מכל מקום, המצוי אינו ידוע, וכך גם בנושא הנאורות. מהי התדמית של הנאורות? אנחנו יודעים, אבל מהי באמת? אין לנו שמץ של מושג. הגיעה העת לדעת.
דת הנאורות מה אנחנו חושבים שהיא הנאורות? אפשר להציץ בויקיפדיה, מהי נאורות באמת? בבקשה: התרבות הנאורה מבוססת על שתי אקסיומות יסוד, שתיהן שגויות, איומות, ובעצם מובילות לריסוק החברה האנושית. אפשר להתייחס לתרבות הזו כאל דת, כי היא מסתדרת יפה מאוד בתוך עצמה וכמו כל הדתות יש לה רק בעיה אחת קטנה: החיבור למציאות. אם אין אלוהים, או ששליחו הוא לא ישו/מוחמד/משה/בודהה/הארי קרישנה, וכיו"ב, הכל מתמוטט. גם הנאורות היא דת, מונותאיסטית - מאמינה באל אחד: האגואיזם. (מכאן גם צמחה תרבות הקפיטליזם החזירי.)
קוראים לזה "הגשמה עצמית", הכל בתקופתנו עובד לפי תדמיות. אנחנו מלבישים על הערכים הגועליים שלנו תלבושת מאוד מלבבת כדי להסתיר את האמת המכוערת מאיתנו. "הגשמה עצמית" היא בהחלט ביטוי משובח לאגואיזם טהור. כל אחד יגשים את עצמו, החברה מצידו יכולה ללכת לעזאזל (ואכן לשם בדיוק היא הולכת). כלפי חוץ כולנו צדיקים, כמובן.
את ההיבט החזירי של התרבות שלנו נשאיר להזדמנות אחרת, היום נעסוק בשתי האקסיומות השגויות: חוסר גבולות וחוסר היכולת להכליל. אלו הן שתי אקסיומות הבסיס של אידיאולוגיית הנאורות, עליהן היא מושתתת. הן שגויות, איומות ומובילות את האנושות לקריסה.
חוסר גבולות נורמה/תרבות עוטפת אותנו מכל כיוון, כמו אוקיינוס. את הערך העליון השני של הנאורות - חוסר גבולות, אנו חשים בכל אשר נפנה. הכל זה גומי. אין דבר כזה גבולות, אין קווים אדומים, הכל זה מסטיק אחד גדול. כמו בכינרת כך בכל דבר אחר: מגיעים לקו האדום, אבוי מה נעשה? אל דאגה, יש עצה: נוריד אותו... קו אדום עליון, קו אדום תחתון, קו שחור, קו שחור כהה, קו שחור כהה מאוד, וכך עד קרקעית האגם או ליבת כדור הארץ.
לא צריך לספר לכם, בחינוך אתם יודעים שהנוער מנסה למתוח את הגבולות, והוא מצליח. מתי אנחנו מתעוררים? כשהם אונסים או רוצחים, עד אז המערכת נמה שינה מתוקה. כשהם שורפים רכבים למורים אנחנו לוקחים אותם לשיחה על כוס קפה ואומרים להם פויה, כשהם רוצחים נהג מונית אנחנו בשוק. אלימות הנוער בפריחה, המורים המסכנים חסרי-אונים, התלמידים השקטים "חסרי-עונים", והמומחים עסוקים באינטגרציה. כך שבמקום להרחיק את הפגעים הרעים, דוחפים אותם בכוח כדי שימררו את החיים לכלל.
הנאורים מתמוגגים כמובן, הנאורים נורא גאים בעצמם. כמו בכל דת, דבר אחד הם יודעים בוודאות: הם צודקים! אם המציאות לא כל-כך מסתדרת, הם יודעים בדיוק מה צריך לעשות: להמשיך בדרך הנפלאה שלהם רק יותר חזק. ואם לא יעזור? עוד יותר חזק. עוד ועדה, עוד רפורמה, עוד יחצ"ן ועוד פטנט מקורי לעת מצוא. מה שבטוח: בכל מקרה הם ימשיכו להתמוגג מעצמם! הכשלונות יכולים להיערם לפתחם מימין ומשמאל, אך לעולם המציאות לא תצליח לבלבל אותם.
ביטחון פנים - אותו דבר: הפשע פורח, אין הרתעה, המערכת עסוקה בשיקום ובניסיון להבין את הפושעים המסכנים. ביטחון - כנ"ל, תמיד יש אינסוף זמן: מאיימים ומאיימים. קדאפי, למשל, מת מפחד מהאיומים בסנקציות, אבל בינתיים טבח רבבות. זוכרים את תקופת הפיגועים? הייתה מתכנסת ישיבת ממשלה, אימאל'ה, כל ארגוני הטרור היו משקשקים. התוצאה: הצהרה בטון מפחיד שאם יהיה עוד פיגוע, המדינה עלולה לשקול לאיים עוד יותר חזק. עד מבצע "עופרת חלולה" שמונה שנים ספגנו טילים!!! וכך בכל התחומים. הכל מסטיק, אין קווים אדומים.
מילה קלה על הכללה אין ספק שהערך מספר 2 של הנאורות - "חוסר גבולות", מרסק כאן את החברה על ימין ועל שמאל (בעיקר שמאל). אבל ישנה בעיה עוד יותר גדולה. הבעיה העיקרית של תרבות (או דת) הנאורות, היא הנכות שהיא גזרה על עצמה בהתנדבות ומרצון: האיסור להכליל. כמובן שאין הכללה אווילית יותר מן ההכללה "אסור להכליל".
חבורת האווילונים הללו, שמנהלת את העולם בתקופתנו (הנאורים, בהמשך נקרא להם "אידיוטים שימושיים"), לא מרשה להכליל. אני בחנתי את הנושא קצת יותר לעומק וגיליתי שהם לא כל-כך נחרצים בעניין הזה, יש הסתייגויות. קודם כל לא כל הכללה, רק הכללות על בני אדם. שנית - לא כל סוג של הכללה, רק הכללות שליליות. שלישית - לא כל בני האדם, רק כאלו שהם אוהבים או מפחדים מהם. בקיצור: הנאורים אוסרים להכליל הכללות שליליות על בני אדם שהם חפצים ביקרם. בפועל מדובר בעצמם ובערבים. אם תבדקו, תגלו שעל דתיים ו
מתנחלים אין כמעט בעיה להכליל הכללות שליליות.
מגדלים פורחים באוויר הנאורים הם אווילים, אך לא טיפשים. אדרבה, הם חכמים מאוד. אווילותם מתבטאת בשתי אקסיומות היסוד השגויות של הדת שלהם. לכן, בחוכמתם הם מצליחים בעזרת התיאוריות המורכבות שלהם לבנות גורדי-שחקים מאוד מרשימים. רק בעיה הנדסית אחת קטנה יש להם: הקרקע דוחה את היסודות שלהם, אז הם מתחילים לבנות מהקומה השנייה...
לו פעם אחת הם היו מתבוננים כלפי מטה - הם היו מבינים שהם באוויר ומיד נופלים, כמו בסרטים מצוירים. אך דבקותם העזה בצדקת אמונתם אינה מביישת כל דת אחרת, כך שהם אינם חשים צורך לבדוק את העניין השולי הזה. אכן צער בעלי נאורים - בהחלט כואב הלב שתיאוריה כה עצומה, מורכבת, יפהפייה, כמעט-כמעט מושלמת, מתקלקלת רק בגלל בעיה אחת פעוטה: החיבור למציאות.
אולם מכיוון שאנחנו חיים במציאות, למרבה הצער לא ניתן לוותר על הדרישה הזו. לכן האנושות תיאלץ לוותר על האידיאולוגיה הזו, או לפחות לרענן אותה. במתכונתה הנוכחית היא בלתי אדפטיבית, בלתי הסתגלותית, היא לא תוכל לשרוד והיא תיכחד במהלך האבולוציה החברתית. השאלה כמובן היא מי ישרוד קודם: האם האנושות תצליח להשמיד את עצמה קודם, או שהיא תתעשת ותחזור בשאלה מהדת האיומה והנוראה הזו בזמן?
איזה עולם נפלא הם לא טיפשים, ולכן יש "נגיעות" של היגיון ברעיונות שלהם. הכללות שליליות על קבוצות של אנשים הן פוגעניות ועלולות ליצור תסיסה, מהומות וכיו"ב. השאלה היא, מה בא לפני מה: האמת או הנימוס? אצל הנאורים נימוס הוא ערך עליון ולכן אם יש חברה ברברית גדולה ומפחידה, לא ניתן בתקופתנו להבחין בכך. הנאורים לא מרשים. זו הכללה שלילית על בני אדם שהנאורים מפחדים מהם, לכן ההכללה היא מחוץ לתחום, בפקודה.
הנאורים בעצם אונסים את האנושות להתבונן דרך משקפיים ורודים. מה ששיקף את זה בצורה הכי טובה, מי שזוכר, הייתה הפארודיה על
שמעון פרס בחרצופים, כשהוא מתבונן על שדה-קרב מלא אש ותמרות עשן עם המשקפת המיוחדת שלו ומתמוגג לראות מזרח תיכון חדש.
חושך הביטוי להכליל הכללות חיוביות הם מרשים, הם בכלל לא שמים לב שזו הכללה. משפט נאור אופייני יהיה: "הערבים הם בדיוק כמונו, אבל לנו יש את ערך קדושת החיים, לכן אסור לנו לרדת לרמה שלהם, ולכן יהודי אחד שווה אלף לוחמי חופש ערבים".
הנאורים אוסרים לומר דברים שליליים על ציבור גדול, ולצורך אכיפת הצו הם משתמשים ב"טרור רוחני". לשם כך הם נעזרים בעיקר בשתי מילים: גזענות והסתה. כל מי שמעז לומר משפט אסור, מיד הם סותמים לו את הפה בכך שמאשימים אותו בגזענות ובהסתה. ואכן, אם תבדקו (אני בדקתי), חובבי
חופש הביטוי מקדישים חלק לא מבוטל מזמנם לסתימת פיות.
כל ההכללות קשות קיים בלבול בין המושג "כל" למושג "הכללה", זהו המקום לבאר את העניין. "כל" משמע הכל כולל הכל, 99.99% לא מספיק טוב. הכללה משמע הכיוון הכללי, המגמה המסתמנת, הרוב, החלק המרכזי בעקומת גאוס וכולי. בכל כלל יש יוצא מן הכלל, כבר מההגדרה. לצורך הדוגמה נניח סתם באופן דמיוני שיש חברה בת מיליארד אנשים שטופת שנאה (בהכללה), ויתגלה בה פרט אחד, או שניים, או עשרה, או אלף, או מאה אלף, או מאה מיליון שאינם שטופי שנאה. ברור שאי-אפשר להכליל על סמך המקרים השוליים והבלתי מייצגים הללו.
יתרה מכך, אפילו אם הרוב הדומם הוא שטוף אהבה, עדיין קובעי הטון הם אלו הקובעים את המגמה. צריך לדעת להכליל, בגלל זה אני מסביר. למשל, אם אדם מגזע מסוים לא יכול להתקרב לטריטוריה של החברה ההיא, שכן מיד הוא ייתפס ויוצא להורג בלינץ', זה לא משנה אם רוב האנשים שם נחמדים. די בכך שבכל מקום יהיו מספיק נציגים של קובעי הטון, כדי שיהיה ניתן לומר בהכללה שהחברה הזו מסוכנת לבני הגזע הזה.
מה שקובע זו המגמה, הרוח, האווירה הכללית הנושבת מן התרבות אותה מנסים להבין. סך-הכל זה די קל להכליל, אבל כדי שההכללה תהיה ולידית ותקבל הכשר, עליה לקבל גושפנקה מדעית. או לפחות להיות מוסכמת על-ידי האליטה האינטלקטואלית. בתקופתנו אסור להכליל (הכללות שליליות), גם למדע, ולכן אנחנו מנועים מלהבין בתרבויות.
השב לנאור על-פי דרכו אם במקרה תיתקלו במנחה שיגער בכם על כך שביצעתם הכללה בוטה וגסה, דעו מה להשיב. ראשית תשאלו: "מדוע לא להכליל?" המנחה יתבלבל קלות, לשאלה כזו הוא לא ציפה, שהרי כולם יודעים שאסור להכליל. ניתן לחדד את השאלה: "אתה בעצם אוסר עלי להביע את דעתי בנושא מסוים, מה כבר יכול להיות הנימוק שהוא כה רב-עוצמה עד כדי כך שהוא מצדיק סתימת פיות?".
ואז תמשיכו: "חשוב שתבין מה שאתה עושה, אתה בעצם מסתמך על בורות. הרי מה אתה אומר? אין מידע בתחום, אנחנו לא יודעים מהי ההכללה הנכונה, ולכן שומה עלינו לשתוק, לא לדבר בנושא, ולהמשיך להיות בורים. סלח לי מאוד, אך מאז ימי הביניים בורות כבר אינה יכולה לשמש כנימוק. מה כן? למען הגילוי הנאות אפשר לחזור ולהדגיש שמדובר בדעה פרטית ובלתי מקצועית. מרגע זה מותר לכל אחד להביע כל דעה, לרבות בנושא של תרבויות".
כל-כך התרגלנו לכך שאסור להכליל, כולם יודעים. איש אינו מעז להעלות על דעתו לבצע "עבירה חמורה" כזו ללא ההתנצלות הידועה: "סליחה על ההכללה". הבעיה היא שאי-אפשר להבין חברה בלי להכליל, אי-אפשר בעצם לפתוח את הפה. אמרת: ישראל, פלשתינים, חינוך, כלכלה, תאונות, פשע - הכללת. למעט מקרים פרטניים ספציפיים, כמעט כל נושא שעומד לדיון ציבורי עוסק בהכללה.
ססמי היפתח כשאני אומר שתחום תרבות השלטון הוא חור שחור אחד ענק, אתם יכולים לנסות להבין למה התכוון המשורר. זה לא כל-כך אינטואיטיבי, לא כל-כך ברור, לא ממש מדבר אליכם, אתם לא יודעים כל-כך איך לאכול את זה, צריך קצת לשבור את הראש. אבל כאן לא מדובר במיסוך עשן אפרפר שמסתיר איזה חור שחור עלום, כאן מדובר בחומה בצורה ובדלת פלדה יצוקה, הנעולה במנעולים רבי-עוצמה ואף מרותכת ובלתי ניתנת לפתיחה. על הדלת שלט ענק באותיות קידוש הלבנה: "הכניסה לכולם אסורה". לא כזה ולא כאילו, אין שום מקום לספקות, הכל חד-משמעי, גלוי, ברור, מוצהר.
יש כאן תחום שאסור לגעת בו, חד-משמעית. אסור להכליל, נקודה. ומה קורה אם, תיאורטית כמובן (באופן דמיוני לחלוטין), תהיה בעולם תרבות ברברית, שטופת שנאה, המתלהבת מרצח שמנסה להשתלט על העולם? אין לנו שום דרך לדעת על כך. אתם קולטים מה קורה כאן? יש תחום מוצהר שלא יעלה על הדעת. אסור לנו להעלות דבר כזה על דעתנו, הנאורים לא מרשים כי זו הכללה בוטה וגסה. מתי נדע? אחרי שירצחו אותנו ויכבשו את העולם. אבל מי יישאר לדעת?...
סוף ההקדמה למתעניינים נרמוז שאת הפיסקה הקודמת אני מכנה "אווילות מספר 2 בהיסטוריה האנושית": מרוב
כבוד לשואה (הראשונה) הנאורים בשום אופן לא יאפשרו ליישם את לקחה. הרי לשואה היה לקח עיקרי אחד ברור: "לא עוד". ומה אומרים הנאורים? הלקח שלהם מהשואה הוא "לא להכליל", לכן אסור להעלות על הדעת שקבוצת אנשים קמה עלינו להשמידנו, ולכן שומה עלינו להמתין בעיניים עצומות עד שישמידו אותנו.
למען הגילוי הנאות נציין, שבאדיבותם הם מרשים לנו בינתיים להתרפס בפניהם, לנסות לפייס אותם, למצוא חן בעיניהם, להתחנן ולקוות שהם ירחמו עלינו. גם אם למעלה ממאה שנה הם מנסים ללא לאות וללא הרף להשמידנו, הנאורים לא ירשו לנו להעלות זאת על דעתנו.
כרגיל המאמרים שלי יוצאים ארוכים, אז נעצור כאן. בהמשך נפרט קצת על גודש האווילות של האידיאולוגיה המחרידה הזו מן ההיבטים של הביטחון וביטחון הפנים, כלומר הסכסוך המערבי-ערבי וכנופיית שלטון החוק.
מבוא לנורמות ניתן להתרשם מן העוצמה האדירה של הכלי החברתי המדהים הזה שנקרא נורמות. כמה אנשים מצפצפים על החוק? המון. אבל יש נורמות שהתוקף שלהן הוא כקודש קודשים, ייהרג ובל יעבור. אפילו המדע כפוף להן. לא ברור מיהו המרן גדול הדור, כהן הנאורות זצ"ל, שפסק את פסק ההלכה האווילי הזה לפיו אסור להכליל. אבל כולם יודעים שיש פסק הלכה כזה, וכולם נשמעים לו באדיקות כמו עדר טוב. החברה האנושית בעצם מתנהלת על-פי תושב"ע - תורה שבעל-פה, שאיש אינו מעז להעלות על דעתו להטיל בה ספק.
