במהלך מבצע "
עופרת יצוקה", כשמספר הקורבנות האזרחיים ברצועת עזה טיפס מעלה, נשמע בישראל הטיעון כי האוכלוסיה ברצועה אחראית לפחות באופן חלקי לפגיעות שהיא סופגת, שכן היו אלה אזרחי הרצועה שבחרו בתנועת חמאס להנהיגם. מדיווחי עיתוני הבוקר, לאחר סוף שבוע של חילופי אש בין חמאס לישראל, עולה כי לא נותרה עוד אוכלוסיה אזרחית בעזה. אותם האזרחים שבעבר הוצדקה הפגיעה בהם באפשרות שבחרו בחמאס נעלמו לחלוטין במקרה הטוב, או שנחשבים כעת למי שהתגייסו לארגון ומשרתים בין שורותיו כמחבלים לכל דבר.
"46 תקיפות של צה"ל ומעל ל-20 הרוגים בקרב החמאס וכ-50 פצועים - זה המחיר אותו גבה צה"ל בסיבוב האחרון בין ישראל לעזה", דיווחו אחיקם משה דוד ועמית כהן בתיבה קטנה שהתפרסמה הבוקר בפינת עמוד 8 של
מעריב. "בכיר בחמאס שהיה מעורב בתכנון חטיפת גלעד שליט - בין 20 המחבלים שחוסלו בסופ"ש ברצועה", נכתב בכותרת על שער "ישראל היום". האם אכן כל ההרוגים בעזה היו מחבלי חמאס?
ברשימת פרשנות מאת אלכס פישמן המתפרסמת ב
ידיעות אחרונות נרמז אחרת. "הגברת הלחץ הצבאי על עזה גבתה 20 קורבנות בצד הפלשתיני, מרביתם מזוינים ובהם גם קצינים בכירים", כותב פישמן. דניאל סיריוטי ולילך שובל מדווחים ב
עיתון "ישראל היום" על הריגת "20 אנשים", תואר בלתי מחייב יחסית ל"מחבלים" שמופיע על שער העיתון.
יוסי יהושע ואיתמר אייכנר, מנסחים בידיעות אחרונות את מחיר הדמים בעזה באופן כללי עוד יותר: "בסך-הכל בוצעו 46 תקיפות של צה"ל, שהובילו ל-20 הרוגים ו-50 פצועים".
חריג רגיל בהקשרים אלה הוא עיתון
הארץ, שם מדווח ג'קי חורי כי 14 פלשתינים נהרגו בסוף השבוע מאש כוחות צה"ל, מתוכם 9 אזרחים. חורי מציין את שמו של אחמד אזייתונה, בשנות החמישים לחייו, שמת מפגיעת פגז צה"ל מזרחית לג'באליה, את הילד בן העשר מחמוד וואיל אל ג'רו, שנהרג בשכונת שג'אעייה, ואזרח בן 31 בשם אחמד גוראב, שמצא אף הוא את מותו בשכונה. חורי מוסיף כי בתקרית אחרת, שאירעה בחאן יונס, נהרגו שלושה אזרחים, בהם נג'אח קדיח בת 45 ובתה נדאל, בת ה-25. לדבריו, שתי ילדות נוספות מהמשפחה נפגעו בתקרית. חורי מבסס את דיווחו על מקורות פלשתינים, ביניהם מנהל שירותי רפואת החירום ברצועת עזה, אדהם אבו סליימה, שטוען כי רוב הנפגעים הם אזרחים ורבים מבין ההרוגים הם נשים וילדים.
אין להאמין באופן אוטומטי למה שאומר מנהל שירותי רפואת החירום ברצועת עזה, או כל גורם פלשתיני אחר (למרות שסיריוטי ושובל ב"ישראל היום", למשל, דווקא מסתמכים על דיווחי פלשתינים בבואם לבשר על הריגתם של מחבלים ברצועה). יחד עם זאת, ראוי להציף את הטענות של הצד האחר ולנסות לאמת או להפריך אותן, מה גם שלפחות על אחד המקרים שבו פגעה אש כוחות צה"ל באזרחים התקבל אישור מסויג מדובר צה"ל.
במקום להבליט את הקורבנות הישראלים ולהשחיל בשורה האחרונה של הידיעה טענה מפי גורמים עוינים בדבר פגיעה לכאורה בבני אדם חפים מפשע, כפי שהיה נהוג בעבר, העיתונים שאינם הארץ מידרדרים רמה אחת נוספת בטיב השירות שהם מציעים לקוראים, ומתעלמים לחלוטין מהפגיעות באזרחים תושבי עזה. בחלק מהמקרים העיתונים הופכים לשופר תעמולה בוטה של מערכת הביטחון ומגייסים את הנפגעים העזתים כולם לשורות חמאס, למרות שאפילו הדובר הרשמי של צבא ההגנה לישראל מפקפק בכך. זהו כישלון מקצועי, במובן הפשוט ביותר של הביטוי.
רשימות קשורות: -
כשהעיתונות הופכת לקמפיינרית - האפלה, או
האפלה תקשורתית?
-
לוק ממלכתי -
דעת ההלכה -
עדות שמיעה 