אצל רובנו, עצם המחשבה על החג המתקרב מעלה בתוכנו מחשבות מאיימות כמו "אוי לא, עד שהצלחתי לרדת כמה ק"ג, עכשיו הכל יעלה בריבית" או "אין מה לאכול בחג הזה, אז אוכלים תפוחי אדמה וביצים ועולים המון במשקל" או "כדאי שאפסיק לאכול שבועיים מראש כי בערב החג אני אעלה 3 ק"ג".
המשמעות של חג הפסח, כשמו כן היא "חג החירות" ואפשרי בהחלט להכריז על יציאה מעבדות לחירות השנה בהקשר לאכילה שלנו. הבא ונעסוק מעט באכילה ה"רגילה" שלנו, המזון הנפוץ ביותר וההשלכות על חופש או חוסר החופש שלנו בנוגע לרובד התזונתי.
המצב הרגשי משפיע אז לפני שאני נוגעת בגרעין הרעיון עצמו, כדאי לציין, שלרוב החופש מאכילה מופרזת לא תמיד קשור למה אוכלים, אלא למשהו שקורה בפנים, בתוך האדם והוא קשור בדרך-כלל למצב הרגשי של האדם, המחסומים הרגשיים שלו, עד כמה הוא מרוצה מחייו ברגעים אלו וממה הוא בורח ולא מתמודד ולכן בורח לאכילה כפיצוי (זה נושא מרתק ואכתוב עליו בהזדמנות אחרת).
בתפריט המערבי, יש מספר מאפיינים משמעותיים שתורמים באופן מכריע להתמכרות או השתעבדות למזון ולאכילה, ביניהם, אכילת כמות גדולה של מספר מצומצם של מזונות. כלומר, למרות השפע וה"יש" הגדול, ידוע שרוב האנשים מסתפקים במספר בחירות מצומצם של מזונות, בין 30-28 סוגי מזון המרכיבים את תפריטו באופן קבוע ולכן מספר הפעמים בהן אדם אוכל את אותו המזון הוא גדול מדי (בהתחשב שאדם ממוצע אוכל בין 6-4 פעמים ביום), התנהגות זו היא אחת הסיבות להתפתחות רגישויות למזונות שונים בקרב בוגרים בעולם המערבי. לכן, על-מנת לצאת לחופש מאכילה מופרזת, כדאי להקטין את תדירות האכילה במזונות הרגילים ולהגדיל את מגוון המזונות הנאכלים ("דיאטת הרוטציה").
סיבה נוספת ל"חוסר חופש מאכילה מופרזת" נעוצה בכך, שאדם בעולם המערבי מורגל בחייו לטעמים דומיננטים (סוכר, מלח, חריף) הנמצאים בחטיפים, ארוחות איסטנט וממתקים שונים, התרגלות לטעמים החזקים דורשת מהגוף אספקה רציפה והתאמת הציפיות של החיך והקיבה לטעמים הללו, כך שמזון הנחשב בריא או מתובל בעדינות, לרוב אינו ממלא אחר הציפיות של הגוף. לכן, על-מנת לצאת לחופש מאכילה מופרזת, כדאי לעשות לגוף "RESTART" ולהרגיל את החיך לטעמים נטרלים על-ידי אכילה במשך 14-10 יום לפחות מזון אשר מתובל על-ידי עשבי תיבול בלבד וסלרי.
מזון נטול סוכר לחלוטין ומרובה בירקות, מיצי ירקות, מעט פירות לא מתוקים ומעט מיצי פירות מדוללים, בצורה כזאת, המוח שלנו מסגל לעצמו הרגל חדש, ליהנות מהטעם האמיתי של המזון בלי להזדקק לטעמים הקיצוניים.
כעת אנחנו מוכנים "לעלות כיתה", ולומר, בכנות, שלצאת לחופש מאכילה מופרזת, זוהי סיבה למסיבה, להחזיר את השליטה לידיים, להבין כמה זמן, אנרגיה ומשאבים רגשיים, אנחנו מבזבזים על התמודדות עם אכילה התמכרותית, ועל-מנת להשיג את המטרה הזאת, הדבר הנכון ביותר הוא להרחיק מחיינו מזון הנחשב "מזון ממכר".
אין זה סוד שכשאני מכנה את המזון הזה "מזון ממכר" הכוונה היא ל: - מזון המכיל חיטה מכל סוג שהוא.
כל אלו משפיעים על רוב האנשים, כמו שחומר ממכר משפיע עליהם, וגורם לרצות עוד ועוד כל עוד המזון נאכל ונמצא בתוך המערכת של האדם. אך הפלא ופלא, כאשר אדם מוציא מזונות אלו מתפריטו, בתום מספר מצומצם של "ימי גמילה", הגוף מרגיש רענן, חופשי, בעל שליטה על יכולת הבחירה שלו ונטול כל צורך או חשק לאכול מהמזונות הנידונים.
כעת ניתן לדבר בצורה חופשית לחלוטין על הדרך לצאת לחופשי מאכילה מופרזת. על-מנת להשיג מטרה זו, כעת לקראת חג הפסח ומעתה ועד עולם בחיינו אנו, כדאי להקפיד על מספר כללים פשוטים וחשובים:
