בליני כתב בתקופת חייו הקצרים (בן 34 היה במותו) 10 אופרות. בזכות הופעתה של מריה קאלאס בה, היא הפכה למפורסמת ביותר מביניהן. אופרה זו הוא כתב ב-1831 כאשר היה בן 30 ובאותה שנה כתב גם את סומנבול (הסהרורית). בליני הוא אחד משלושת המלחינים, שביחד עם רוסיני ודוניצטי, שכתבו בלקנטו (זימרה יפה). הוא הספיק לכתוב רק אופרות. אופרה זו מרגשת. היא בלקנטו צרוף בשיאו, מיוחדת ויפה.
ההפקה כעת הנה הפקה משותפת של האופרה בת"א עם עוד ארבע אופרות באיטליה.זמן ההתרחשות לא שונה ובה משולבים ציורים המבטאים את הפן הברברי בדמותה של נורמה,דבר שאינו מובן דיו.הליברית של האופרה נכתב ע"י פליצ'ה רומני.
באופרה התפקיד המרכזי הנו של נורמה. היא נמצאת ושרה על הבמה רוב הזמן. כדי להעלות אופרה זו דרושה זמרת מצויינת, אחרת אין טעם להציגה. דניאל אורן המנצח והאופרה בחרו לתפקיד נורמה שתי זמרות אורחות מצויינות דמיטרה תאודיסיו ומריה אגרסטה. שמעתי את שתיהן ולמרות ששתיהן טובות מאוד הן בשירה והן במשחק הרשימה אותי יותר אגרסטה שלדעתי קולה נקי יותר,מרשים יותר, קטיפתי יותר בעוד אצל תאודיסיו הרגשתי רטט מסוים-קול חד מאוד ומאמץ בטונים הגבוהים שנשמעו לעתים כפוגעים בשירתה. כמובן שזה במידה מסויימת ענין של טעם אישי.
נורמה היא הכהנת הגדולה של הדרואידים שהם עובדי אלילים שנכבשו ע"י הרומאים, אך היא נשואה ואם ילדיו של המצביא הרומי פוליונה שמוצא את עצמו בהמשך מאוהב בכהנת אחרת וכאשר הדבר נודע לנורמה יחסה ואהבתה אליו משתנים והופכים לרצון לנקמה.
יחד עם זאת היא שומרת על יחסים תקינים עם אהובתו-אדלג'יזה. כנקמה היא שוקלת להקריב את ילדיה-ילדיו אך ברגע האחרון נמלכת בדעתה. היא מחליטה להקריב את עצמה, מתוודה ומועלת על המוקד. מעשה זה נוגע ללב פוליונה המחליט להצטרף אליה כדי שיהיו יחד לנצח.
אדם המכהן במשרה רמה מרגיש שהוא הכל יכול ושהחוקים לא חלים עליו.כך היה בזמן הקדום וכך גם היום אך יש שמבינים בסוף שכולם שוים בפני החוק ויש שאינם מבינים זאת.
נורמה הבינה זאת וחרצה בכך את גורלה למות.
האריה המפורסמת ביותר באופרה - קסטה דיוה (אלה טהורה)המבוצעת עוד בתחילת המערכה הראשונה הושרה על-ידי שתי הזמרות ברגש, באמונה, בתפילה, בהדר ובשירה מעולה.
במאי ההפקה פדריקו טייצי הסתמך יתר על המידה על המוזיקה הנפלאה של בליני וביים את האופרה בצורה סטטית ביותר כאשר התנועה של הזמרים על הבמה מעטה ומורגשת איטיות מסויימת . גם המקהלה בסצינות ההמוניות בתמונות מרהיבות ביופין, בהעמדה בקושי זזה ממקומה. כל זה אינו מפריע ואפילו עוזר ליהנות יותר מהמוזיקה ומהתפאורה היפה השומרת על סימטריות וקוים ישרים של פייר פאולו ביזלרי והתלבושות ג'ובאנה בוזי.
על המוזיקה ותזמורת האופרה - תז הסימפונית הישראלית ראשל"צ ניצחו בשתי ההופעות שראיתי לסרוגין ישי שטקלר ודניאל אורן. לפי מה שנרמז לי את התזמורת הכין בעצם שטקלר כאשר אורן תיקן או הוסיף דברים שנראו לו כאשר הגיע לארץ סמוך לבכורה.
ישי ניצח ניצוח שקט, ללא תנועות בומבסטיות, קפיצות או נפנוף ידיים, בעוד אורן ניצח ניצוח כוחני ראותני ביותר עם הרבה תנועות ידיים,קפיצות,רטט בכל גופו ואפילו שירה בקול כאשר שניהם השיגו אותה תוצאה נהדרת מהתזמורת המעולה והטובה. היא ליותה את הזמרים מצויין התחשבה בהם וידעה שהם העיקר על הבמה פרט למעברים המוסיקליים הרבים שבאופרה בין הסצינות השונות כאשר זמן זה מנוצל להחלפת התפאורה.
נגינת התזמורת הייתה מעולה תחת שרביטם של שניהם וההבדל ביניהם בתוצאה לא היה רב. ראויה לציון המקהלה המצויינת בסצינות ההמוניות תחת הדרכתו של שטקלר. כאדלג'יזה שמעתי את אווה מיי ואת דניאלה ברצ'לונה ממנה התרשמתי קצת יותר.שתיהן היו מצויינות בעלות קול יפה והשילוב בין נורמה ואדלג'יזה בקאסט הראשון והשני כפי שובצו היה מעולה ומתאים כי לשתיהן היו קולות דומים שהשתלבו יפה,בעלות עוצמה שוה וסיגנון שירה אחיד. בשני הקאסטים שירתן המשותפת הייתה מעולה.
פוליונה - רוברטו ארוניקה בעל הקול החזק והמרשים יותר וג'ורג'יו ברוג'י היו טובים מאוד. רוברטו סקנדיוצי הרשים במיוחד בקול הבאס העמוק שלו אם כי קרלו סטריולי לא פיגר אחריו בהרבה באותו תפקיד. עוד השתתפו גיא מנהיים ואיילה צימבלר.
זאת הפקה שכל חובב אופרה ישמח לראות כי הנאתו תיהיה מובטחת בזכות המוזיקה, הסולנים ושאר מרכיביה. לראות או לא לראות: מומלץ ביותר והיתי אומר אפילו חובה לראות.
