פולני עשיר? חשוד מאוד

הנפש אינה מסתפקת ב"מרק כרוב, ולישון!", כלשונו של חנוך לוין, ובדרכה אל גיזת הזהב ניגפת לעתים במשיחי אושר. אך כל גורו אושר שפגשתי אי-פעם (פעמיים כבר לא רציתי) נראה לי אומלל. רושם כזה הותיר בי רובין שארמה, הדאלאי-לאמה של המערב, שעימו שוחחתי לצורך כתבה ב'דיוקן'. במשך כל שעות השיחה הוא נראה עגום וטרוד ולא חייך אפילו פעם אחת. לעומתו, הגורו הישראלי ש"ו הִרבה לחייך, אך היו אלה חיוכים כפייתיים, אלימים כמעט, ולא ביטוי של נהרה פנימית. רווח לי כאשר נגמרו שני צדדיה של הקסטה ברשמקול. גם "הגורו של המפורסמים", הפסיכיאטר אילן רבינוביץ', מוכרח להיות אומלל אם הסכים לכך שנברן-הסנסציות אמנון לוי יבקר אצלו בבית. ייתכן שהפסיכיאטר התחרט על כך, משום שעצביו נראו רופפים כענבלי פעמון ואישוניו התרוצצו אנה ואנה, כמעט שורטים את משקפיו. אין פלא שהוא לחוץ. לא רק שהתפרסמה עליו כתבת תחקיר ב'7 ימים', שבה נטען כי הוא חושף את סודות מטופליו וחוצה קווי אתיקה – עתה הוא יושב לראיון טלוויזיה מול לוי, המנגח אותו שוב ושוב בהתלהבות חשודה.

סנדלרי הנפש הולכים יחפים

נראה כי לוי נדלק כאשר הפסיכיאטר סיפר שהוא ואשתו פולנים. איזה כיף להתעלל באשכנזי עשיר, ועוד בן-בית אצל החברה הגבוהה – שאליה אין למראיין כרטיס כניסה. מובן כי לוי לא היה יכול להביע את תסכולו העדתי והחברתי, אז הוא העליב את הדוקטור שוב ושוב על היותו עשיר. באיזו עוינות התיז בו אישומים כמו "וילה חמש קומות" ו"לוקח 850 שקלים לשעה". מהיכן כל הארס הזה, מר לוי? הרי רבינוביץ' לא נאשם בגניבה, אלא בשיטת טיפול שנויה במחלוקת, אז מדוע להיטפל לעושרו? לוי, לידיעתך: בפסיכולוגיה קוראים לזה 'סובלימציה'. לכאורה, לוי הגיע לווילה כדי לתהות על קנקנו של הפסיכיאטר: האם הוא "שרלטן וחסר גבולות" או "רופא טוטאלי המזדהה עם מטופליו"? אך פוזות הבלש שעשה לוי, ובראשן הישענות מהורהרת נוסח בוגרט, לא הצליחו לכסות על מטרתה האמיתית של התוכנית: לתפוס טרמפ על כתבת התחקיר העסיסית של ידיעות, ללעוס אותה שוב ולהעלותה גרה. כדי לטשטש זאת, נעטפה הכתבה על הדוקטור באצטלה הומנית-חינוכית: "ד"ר רבינוביץ' יחשוף את שני ילדיו האוטיסטים, שהוא הסתיר במשך שנים", הבטיח לוי. הדוקטור מצידו סיפק את הסחורה: "אפשר לרוות נחת מילדים אוטיסטים", אמר. אך קשה שלא לתהות אם הורים עשירים פחות, שאינם יכולים לשכור זוג מטפלים צמודים, יזדהו עם האמירה. היה משהו קומי-טרגי בתוכנית: הדוקטור נאחז בקרנות מהוגנותו, ולוי נאחז בסקופ של איזו קסטה שבה נשמע דודו טופז משוחח עם מטפלו רבינוביץ'. לוי, כך דומה, משועבד לצהוב, והד"ר, כמדומה, משועבד לחיכוך עם סלבס. שניהם נראו אומללים, עבדים לתאוות שבעולמנו נחשבות כיתרונות.