ג'ויס קרול אוטס הינה סופרת אמריקנית שאינה ידועה ביותר בישראל למרות שמעל ל-10 ספרים שלה תורגמו לעברית והייתה מועמדת לפרס נובל לספרות. המחזה" ליקוי" שכתבה מועלה כעת על-ידי קבוצת התיאטרון הירושלמי. קבוצה זו קיימת כבר כ-25 שנה ומעלה הצגות בדרך יחודית ומקורית כאשר יעודה לחבר בין התיאטרון המערבי ושפת המדרש היהודי. הצגת "ליקוי" הנה הראשונה שהתיאטרון מעלה שאינה קשורה בצורה כל שהיא ביהדות או ישראל. המחזה מתאר את התנהגות של אם-מיוריאל-גבריאלה לב והיחסים השונים בינה לבתה-סטפני-צהלה מיכאלי. ישנן, לדעתי, שתי אפשרויות להתנהגות האם והמחזה אינו מבהיר דיו מי מהאפשרויות היא הנכונה למקרה הספציפי המתואר אם כי בצורה כללית שתי האפשרויות יכולות להיות נכונות. האם התנהגות זו הינה עקב היותה של מיוריאל חולה וסובלת ממופרעות נפשית ומתנהגת בצורה מוזרה ולא רגילה והמנוגדת להתנהגות הנורמלית או היא בסך-הכל אישה אקסצנטרית וכל התנהגותה נובעת מהאקסצנטריות שלה. התנהגותה גובלת בטירוף. היא גונבת מסופרמרקט, מגישה תלונת שווא נגד בתה, מתלבשת בצורה שונה, חוזה דברים, מפנטזת והתנהגותה פרנואידית. היא אינה מסוגלת לעמוד בנורמות החברתיות. מיוריאל הייתה מורה ופוטרה מעבודתה בגלל התנהגות בלתי הולמת כלפי תלמידים. היא אינה מרגישה בחריגותה ואינה מוטרדת מאי קבלת התנהגות זו ע'י הבת כי אינה מבינה שהיא חריגה. התנהגות כזו מקובלת בשתי האפשרויות שציינתי. התנהגות האם מטרידה את הבת אך היא למרות הכל מתיחסת אליה בחום, באהבה כנה ואמיתית. מה המקור להתנהגות הזו. האם היא באה ממחלה מסויימת או ההתהגות השונה היא באופי של האם וכך היא מתנהגת כדי לקבל תשומת לב וענין בחיים. נקודה זו כאמור אינה מובהרת דיו במחזה. בהתנהגה כך מציגה האם את עצמה כיחודית. אין אנו מרגישים שעקב כך היא סובלת. האם עסוקה בצורה אובססיבית בעצמה, היא אינליגנטית, דעתנית ומראה כנות מסויימת. היא אינה מתחשבת בדעת בתה. יש פיוט מסוים במשחקה של לב. הוא מצויין, רב גווני, מרגש והיא הדמות הדומיננטית במחזה. מיכאלי עומדת בגבורה מול אמה, אוהבת אותה, עושה הכל כדי להקל את מצבה אך אינה זוכה להבנה ממנה. משחקה טוב מאוד. היא מלאת חיבה לאמה,צער ממצבה וסובלת לראותה כך מבלי יכולת לעזור. נורית אטיאס-איילין בהופעתה הקצרה מהוה בעצם אתנחתא הומוריסטית רגעית בגלמה את תפקיד העוזרת הסוציאלית הבאה כדי לבדוק את התלונה שהגישה האם נגד הבת על התעללות. צבי טל יש לו תפקיד אפיזודי קצר ביותר כסניור ריוס אהובה של מיוריאל בדמיונה הפורה והמופרע. יואב מיכאלי תרגם את המחזה תרגום טוב בשפה יום יומית עם פיוט מסוים.עיצוב התפאורה והתלבושות ע'י נועה היימן היה קומפקטי וטוב ביחוד בעיצוב התלבושות האקסטרבגנדיות של האם. סרג' ווקנין עיצב היטב את התאורה ונמנע מסיבותיו הוא מלהאיר את פני השחקנים בתאורה חזיתית רבה. המוזיקה בעריכת אילת סטולר הוסיפה רבות להפקה והורכבה מקטעים מוכרים ומאפינים. לראות או לא לראות: משחק טוב מאוד, מרגש, פיוטי. הצגה שכדאי לראות.