אחד המיתוסים הנפוצים ביותר בהריון, קושר אותו להרס השיניים כי "העובר לקח לי את הסידן". ובכן, לא דובים ולא מברשת. שיניים לא יכולות להתפרק כך סתם בגלל הריון. נכון שהעובר "לוקח" כמעט את כל מה שהוא צריך מהאם ההרה על-מנת לצמוח, אולם המקום היחיד שממנו הוא דווקא אינו נוטל דבר הוא השיניים.
למה אם כן, נשים הרות מתלוננות לא פעם על הרעה במצב שיניהן במהלך הריון? מכמה סיבות: - מתקפת ההורמונים המציפה את האם ההרה, עלולה לגרור לרגישות יתר בחניכיים, מה שגורם לפחות צחצוח - זה פשוט כואב ופחות נעים. מאידך, חוסר צחצוח גורם לעששת;
- בהריון, בשל התגברות הפעילות ההורמונלית, הגוף מגיב ביתר דרמטיות לרובד החיידקי וכל זה עלול לגרום לנפיחות, אודם ולדלקות חניכיים ביתר קלות;
- ככל שהאם ההרה ממתינה שחוסר הנוחות בחניכיים יעבור ונמנעת מלצחצח - הרגישות עולה וההיגיינה יורדת.
- התוצאה: מעגל קסמים שעלול להסתיים בעששת ובמחלת חניכיים חריפה, עוד יותר רגישות ועוד יותר בעיות שמתפתחות בפה.
- הפתרון: גם אם זה פחות נעים, אל תוותרי לעצמך. צחצחי כדי להסיר את רובד החיידקים.
חשוב שתזכרי: ככלל, כדאי להתחיל הריון עם פה "נקי" מטיפולים, כדי שיהיה לך יותר נוח, אולם בעת הצורך - אפשר וחשוב מאוד לטפל בכל מפגע ולא להניח לזיהום להתפשט ולגרום לחום, דלקות ובעיה גדולה בהרבה. מחקרים מצאו, כי היגיינת פה ירודה, עלולה לאפשר את חדירתם של חיידקים ומזהמים שונים למערכת הדם ולגרום ללידה מוקדמת ולמשקל ולד נמוך. על כן, אל תוותרי על צחצוח, בדיקה אצל השיננית וטיפול בכל בעיה שנוצרת בפה - דלקת חניכיים, סתימה וכדומה.
