ל"ג בעומר שחל רק אתמול חלף, אולם נראה שעדיין לא מאוחר מדי וניתן להיעזר בו על-מנת לדון בנושא. היש קשר בין שניהם? האם לא נראה לכם מוזר שעשבים יבשים נדלקים במהירות, כמו אש בשדה קוצים ואילו הסיגריה שעשויה מעלי טבק יבשים, בוערת קצת אחרת? בהנחה שלפחות 1 מתוך 4 קוראים, מעשנים כיום, או לבטח יותר מאחר שחלקנו גם עישן בעבר והפסיק, האם מישהו מכם, הקדיש לנושא מחשבה?, כיצד סיגריה שעשויה מחומר יבש ודליק, לא נדלקת ובוערת כמו זרדים בל"ג בעומר?. הסיגריה היא אחד ממוצרי הצריכה שנמכרים הכי הרבה בעולם, כמות החפיסות שמיוצרות כל שנה לא רחוקה בהרבה מכמות התושבים בכל העולם!. היא נמכרת בעיקר קיוסקים ובמכולות אולם בשנים האחרונות גם ברשתות השיווק לו במכירה חופשית לצרכן, אלא בקופה הראשית בדרך כלל במארזים שלמים או בבודדים על-ידי הקופאית. הרווח על הסיגריות נמוך משמעותית מהרווח על מוצרים אחרים, אולם הכמות והמחזור שנוצר, יוצרים לרשתות המזון הכנסה נאה. המוצר אשר זוהה כמוצר אשר קיימים לו סיכונים רבים, אינו מוצר עם היסטוריה של אלפי שנים. הוא נקרא בשם זה על שם אחיו הבכור אשר נולד מאות שנים לפניו ושמו הסיגר (סיגריה = סיגר קטן) והיה מקובל היחד עם המקטרת עוד במאה ה -9 לחלק מתרבות שבטי המאייה, אשר עברו לשאר השבטים באמריקה כולל האינדיאנים. לאירופה הוא "עשה עליה" לאחר הכיבוש הספרדי ותפס חזק רק במאה ה-19 כלומר לפני כ-150-200 שנה בלבד. הסיגריה פרצה לתודעה בעיקר במלחמות שהיו במאה ה-19 ובמלחמות בעולם הראשונה והשנייה. סטינו קצת מהעניין שלנו וכעת נחזור אליו. סודה של הסיגריה הוא בצורתה ובנייר סביבה. נייר הסיגריה רווי בחומרים מעכבי בעירה, אשר גורמים לו להתפחם ולהפוך לפחם ולא לבעור, וכך נוצרת סביב האש מעטפת של אפר, כאשר בערת עלי הטבק היא בסביבה עם אחוז חמצן נמוך מאוד וטמפרטורה גבוהה המגיעה למאות רבות של מעלות עד 900 מעלות!. בטמפרטורה זו משתחררות כ-5000 תרכובות שונות כולל הניקוטין, אשר הוא נספג במהירות בדם ומגיע למוח תוך מספר שניות ואחראי להתמכרות.