מותו של יו"ר מועצת המנהלים

מחמד בן-לאדן היה מוסלמי הדוק ובעל אישיות דומיננטית. בביתו שררה משמעת חזקה. אוסמה ספג את הערכים הללו מגיל קטן. כבר בהיותו נער השתתף עם אביו בפרויקטים העסקיים שלו. חלק גדול מילדותו בילה בבית המלוכה. אוסמה בן-לאדן התחנך בעיר ג'דה – החל מלימודים בבית ספר יסודי וכלה בתואר ראשון בכלכלה וניהול באוניברסיטה המקומית. אומנם גליון הציונים שלו לא הוצג לציבור הרחב, אך עשייתו באל-קאעידה הוכיחה שהוא למד את פרקו. כבר בתיכון הצטרף בן-לאדן לתנועת האחים המוסלמים. הלהט הדתי בשילוב עם הון עצמי מובילים אותו בשנת 1979 לאפגניסטן, שם הוא מצטרף למלחמה בפלישה הסובייטית. חלקו של בן-לאדן בביזנס המשפתי עבר יחד איתו לארץ החדשה: עובדים נאמנים, כלים כבדים, הכל למען הג'יהאד נגד הכופרים. בנוסף, התשתית העסקית הזאת שימשה לבניית תשתיות ומלחמה באבטלה במדינה המפגרת. בן-לאדן החל מייד בבניית תוכנית מסודרת לגיוס לוחמים מוסלמיים מכל העולם. המוג'אהדין המקומיים סיפקו משאבים ואדמות. בן-לאדן עשה למלחמה יחסי ציבור בעולם הערבי, בנה מחנות אימונים, גייס מומחי חבלה ומודיעין, מימן הטסת מתנדבים. תוך קצת יותר משנה התאמנו במחנות באפגניסטן כאלף מוג'אהדין. עסקי הג'יהאד באפגניסטן המשיכו לפרוח. הכוחות הסובייטים החלו לספוג פגיעות קשות. בהמשך גייס בן-לאדן משקיעים נוספים ממדינות ערב. בניגוד אליו, רובם לא הגיעו לזירת המלחמה אך תרמו כספים ביד רחבה. בינתיים השמועות על "נסיך סעודי" אשר מגיע לשדות הקרב עם "מזון, ציוד צבאי ורפואי ועם מילה טובה", התפשטו ברחבי העולם המוסלמי. לקראת סוף שנות ה-80, בן-לאדן וחבריו נוחלים הצלחה כבירה והכוחות הסובייטיים נסוגו מאפגניסטן. בדיוק בתקופה הזאת הוא הקים את אל-קאעידה. זה לא היה עוד אירגון טרור, עם השנים בן-לאדן הפך אותו לתאגיד פיננסי רב עוצמה המממן את הפעילות הרצחנית. בוגרי אפגניסטן היוו את השלד המרכזי של הארגון על שלוחותיו הרבות. לאחר סיום מוצלח באפגניסטן, בן-לאדן שב לסעודיה. בבית המלוכה בעל האידיאולוגיה הווהאבית אהבו את דעותיו כל עוד לא כוונו נגד המשטר. כאשר החל בן-לאדן להמריד נגד השלטון, התגובה הייתה מהירה. ב-1994 נשללה אזרחותו והוא גורש מתחומי הממלכה. בצר לו, הגיע בן-לאדן לסודן, שם המשיך לגלות את כשרונותיו הכלכליים. הפרויקט הראשון בו השקיע, היה הצלת הבנק האיסלאמי BCCI מקריסה. הבנק הזה היה קרוב לליבו כיוון ששימש להלבנת כספי טרור. בנוסף, הוא הקים חברה חדשה אשר בנתה נמלים ורוב הכבישים החדשים בסודן. החברה סיפקה גם תעסוקה לאלפי סודנים. השלטון האיסלאמי בסודן הוקיר את פעילותו של בן-לאדן ומינה אותו לנהל את החברה הממשלתית "Gum Arabica". זאת הייתה חברה רווחית מאוד וחלק לא מבוטל מהכנסותיה מימן את משכורתו של המנכ"ל החדש. אך בן-לאדן לא לקח את הכסף לכיסו. את רוב ההכנסה, כמו גם הכנסות נוספות, הוא הפנה למימון מחנות אימונים ברחבי העולם. רשימת העסקים של בן-לאדן בסודן הייתה מכובדת מאוד: בנק "Al Shamaal", חברת תרופות, מפעלים לעיבוד עורות, שני בתי השקעות ושתי חברות לסחר בינלאומי. תחום פעילות עסקית אחר שלו היה מכובד קצת פחות: סחר בעבדים. זהו ענף מסורתי במשק הסודני אך עם הסיוע של בן-לאדן ובתמיכת השלטון הוא הגיע למימדים מפלצתיים. ב-1996 ממשלת סודן נאלצה לגרש את בן-לאדן בלחץ אמריקני. האיש חזר לזירה המוכרת, אפגניסטן, אך עסקיו בסודן המשיכו לתפקד כרגיל גם לאחר גירושו. כאשר הנשיא קלינטון נתן הוראה להפציץ את יעדי אל-קאעידה בסודן, חברת התרופות של בן-לאדן הייתה אחת מהן. בין היתר חששו בארה"ב כי המקום עובר הסבה לייצור נשק כימי.

בן-לאדן לא אמר נואש. כגאון פיננסי הוא פיתח אפיקי מימון חדשים. ניצול קרנות צדקה איסלאמיות למימון מטרות טרוריסטיות אולי לא הומצא על ידו, אך הוא בהחלט שיכלל את השיטה. כך בדוחותיה הרשמיות של הקרן הסעודית לסיוע גלובאלי היה רשום שהיא תורמת לבניית בתי יתומים ומסגדים, אך בפועל היא מימנה רכישת ציוד לחימה עבור המחבלים באפגניסטן, צ'צ'ניה ובוסניה. במשרד הקרן בבוסניה נמצא נשק רב ועל אחד מקירותיו הייתה תלויה תמונתו של ראש הקרן מחובק עם בן-לאדן. מלבד אירגוני צדקה, בן-לאדן הלבין את כספי המוג'אהדין מאפגניסטן ומאפריקה בסיוע מאפיונרים ממוצא מוסלמי ברוסיה, במיוחד באזור צפון קווקז. בהמשך הוא דאג לגייס אותם גם למשימות ג'יהאד אחרות. אנשים נאמנים לו אישית אשר הכירם עוד מחייו בסעודיה או מהמלחמה באפגניסטן נשלחו לנהל את שלוחות אל-קאעידה בקווקז. בהשפעת בן-לאדן תעשיית הסמים באפגניסן התרחבה והכנסותיה הופנו למימון הג'יהאד. הוא דאג לספק ציוד חדיש לענף המכניס הזה, גייס רוקחים וכימאים למעבדות ומפעלי הסמים. בן-לאדן העמיד את התשתית האירגונית והכלכלית של אל-קאעידה לטובת מערך ההובלה והשיווק של הסם האפגני ברחבי העולם. בהמשך דאגו אנשיו להלבין את הרווחים בתימן, פקיסטן, סודן ובמדינות המפרץ. הקשר בין אירגון א-שבאב בסומליה, המסונף לאל-קאעידה, לבין הפיראטים שם אולי עוד צריך להתברר, אך כדאי לשים לב לכך שפריחת התופעה המדאיגה במפרץ עדן החלה פחות או יותר במקביל להגברת המאבק בקרטל הסמים של הטליבאן. גורמי המודיעין במערב טוענים שישנן ראיות לכך שחלק מהכנסות הפיראטים מממנות את אירגון הטרור. לא מן הנמנע כי הפיראטים בסומליה מפצים על אובדן הכנסות מצימצום בייצור הסמים באפגניסטן. וכאשר מצב המזומנים בתא כזה או אחר של אל-קאעידה ממש קשה, השייח' אוסמה מתיר פשוט לשדוד. פעם זה "ג'יהאד כלכלי" כשמדובר בשוד "הכופרים", פעם – "גביית מס למען עניים" כשנוטלים כספי אוכלוסיה או אנשי עסקים מוסלמיים. מאז נוסדה בסוף שנות ה-80, המשיכה רשת אל-קאעידה להתרחב. תאיה התפשטו ברחבי העולם והיא התחילה להזכיר יותר ויותר רשת הפצה בסגנון הרבלייף. רק במקום מוצרי דיאטה, אל-קאעידה מציעה: "רוצה להיות שאהיד? שאל אותי כיצד". בן-לאדן הבין מה שלא מבינים מנהלי חברות רבים: ביזור הוא אחד מסודות הצלחה. בן-לאדן דאג לביזור לא רק במישור האירגוני אלא גם בפעילות הפיננסית. הוא החזיק בחברות ומשרדים שונים ברחבי העולם תחת שמות כיסוי. בנוסף, בן-לאדן החזיק מחלקה פיננסית אשר ריכזה את הכנסותיו ממקורות שונים וניתבה אותן לגופי טרור ברחבי העולם. הונו מוערך בין 100 מיליון למיליארד דולר. כיוון שפעילותו העסקית של בן-לאדן לא התאפיינה בשקיפות יתרה, איש אינו יודע את המספרים המדויקים. אך עם כל הכבוד לכשרונותיו, את האימפריה האדירה הזאת הוא לא יכל לנהל לבד. קבוצה מצומצמת של אנשים נאמנים סייע לו. הם הלכו אחריו בצורה עיוורת. כפי הנראה מישהו שם בכל זאת התפקח. יש להניח כי עכשיו הוא צוחק כל הדרך אל הבנק עם הצ'ק בסך 25 מיליון דולר. הוא לא היחיד. כל אחד מאיתנו הרוויח... עולם טוב יותר ללא בן-לאדן.

אוסמה בן-לאדן לא בנה את עסקיו מאפס. הוא קיבל ירושה מכובדת מאוד. אביו, מחמד עוואד בן-לאדן, הוריש לו על-פי הערכות שונות בין 80 ל-500 מיליון דולר. סכום לא רע להתחיל פעילות עסקית. אוסמה היה אחד מ-52 ילדיו של מחמד אשר בנה את האימפריה העסקית שלו בעשר אצבעותיו. בשנות ה-30 מחמד, יליד תימן, היגר לערב הסעודית. כאן הוא החל לעבוד כפועל בניין בתאגיד נפט סעודי-אמריקני. שכרו היה 25 סנט ליום. כעבור מספר שנים הוא כבר הקים חברת בניה משלו. החברה ביצעה, בין היתר, עבודות עבור בית המלוכה. כך החלה התקרבותו של מחמד לחוגי השלטון. המלך עבדול עזיז חיבב אותו במיוחד בגלל גשרון שבנה, עליו נסעה הלימוזינה המלכותית ישירות לתוך הארמון. מאז פרחו עסקיו של מחמד. החברה שבבעלותו "זכתה" במכרזים יוקרתיים, ביניהם הרחבת המסגד במכה ושיפוצים במסגד של מדינה. כשנהרג בן-לאדן האב בסוף שנות ה-60 בתאונת מטוס, שווי עסקיו הוערך ב-5 מיליארד דולר. מחמד בן-לאדן הוריש ל-20 בניו תאגיד בניה BGI, "Binladin Group International", מהגדולים במזרח התיכון. בתקופת בועת הנפט בשנות ה-70 עושרה של משפת בן-לאדן הרקיע שחקים. מיליארדים הושקעו בבניית כבישים, נמלים ובתי חולים בסעודיה ובמדינות המפרץ אחרות. BGI בנתה גם את בסיס חל האויר האמריקני על שם הנסיך סולטאן. כיום BGI איננה רק תאגיד בנייה. שלוחותיו הרבות המפוזרות ברחבי העולם פועלות במגוון תחומים: מתעשיית בגדים וספרי ילדים עד עסקי ספנות ושינוע מטענים. חלק מאחיו של אוסמה חיים מזה שנים בלונדון ומשם מנהלים את עסקי המשפחה.