ביום שני חנכו אנשי סיעת ברק את חדר סיעתם החדש. את החדר עיצבה
עינת וילף על-פי טעמה ובהתאם לתפיסת עולמה. וילף, כזכור, עוררה בזמנה סערה בסיעת העבודה כשהציעה להחליף את תמונתו הענקית של
יצחק רבין בתמונת
דוד בן-גוריון. על קירות החדר החדש של הסיעה החדשה תלויות תמונותיהם של בן-גוריון ושל הרצל. החדר מעוטר באמירותיו של בן-גוריון, כשהבולטת ביניהן מדגישה שהחוזק שלנו הוא באיכות ולא בכמות. בן-גוריון ראה בכך את תמציתה של ההיסטוריה היהודית - חלשים מול חזקים, מעטים מול רבים. היום, בסיעה בת חמשת הח"כים מבקשים למצוא נחמה בדברי אחד האבות המייסדים.
ברק, שמאז הקים את הסיעה החדשה מקפיד להפגין רוממות רוח ולחזור על בדיחותיו על החמישייה הקאמרית, התיישב על כיסאו מחויך. בין המיקרופונים שעל השולחן הבחין באחד שהכבל שלו ארוך מהאחרים. של מי המיקרופון, התעניין. של 'גלי ישראל', אמרו לו. מה זו התחנה הזאת, משך ברק בכתפיו. הכתב של התחנה לא נשאר חייב. היא פופולרית יותר מהמפלגה שלך, החזיר לו.
סיעת העצמאות היא גוף נעדר שיווי משקל. היא דומה לעובּר שראשו הענק שוקל יותר מגופו הזעיר. רמטכ"ל, שלושה גנרלים (כלומר, שלושה שרים) וחיילת אחת. ביום ראשון דחתה ועדת השרים לחקיקה הצעת חוק של עינת וילף בעניין החינוך.
שלום שמחון ניסה לגונן על הצעת החוק. תשמעו חברים, אמר, אני מבקש שתשימו לב שזוהי ההצעה הראשונה שמביאה סיעת העצמאות. לא רק זה, הקניט אדלשטיין, זו הצעת חוק שכל חברי הסיעה שאינם שרים חתומים עליה.
ברק חוזר ומדגיש שהוא רואה בהקמת הסיעה מעשה בן-גוריוני, אבל רפ"י - מפלגתו של המנהיג האגדי - נעה בין שמונה לעשרה מנדטים ואילו מפלגתו החדשה של ברק על-פי כל הסקרים אינה עוברת את אחוז החסימה. לעצמאות אין סיכוי לרשת את העבודה. אשר לירושות, היחיד שהיא מצליחה לרשת הוא בנימין בן-אליעזר. שמחון ירש את משרדו, והשבוע אימץ את הסיכום לגבי העלאת שכר המינימום שהשיג בזמנו בן-אליעזר בסיועו הפעיל של עופר עיני. אבל המפלגה לא יורשת מצביעים.
על מה בונה מפלגה שאין לה שטח והיא מורכבת כאמור מיושב-ראש, שלושה שרים וחברת כנסת בודדה? ההסכם הקואליציוני בין הליכוד לסיעתו של ברק לא מתייחס לעתידם הפוליטי של חברי החמישייה. חרושת השמועות מציעה כמה פתרונות. האחד, הנדיב ביותר, שהסיעה תשולב ברשימת הליכוד לכנסת על-פי מתכונת גשר-צומת. מקום אחד בכל עשירייה, למשל. שמחון יתמודד מחדש על ראשות קק"ל. וילף תתמנה לתפקיד בכיר. השילוב האפשרי ברשימת הליכוד בכנסת מתבסס על ההנחה שנתניהו יגיע לבחירות כשהוא על הסוס ולא יתקשה להעביר את השריונים במרכז הליכוד. כך או כך, בסיעת הליכוד קיימת הסכמה כמעט מקיר לקיר שלפיה מדובר בתסריט לא סביר. שריון לשלושה, בוודאי שלא. בסיעה יש כבר מי שמדבר על עתירות לבג"ץ.
האפשרות שמתקבלת יותר על הדעת היא שברק יפקיר את החברים וידאג לסידור לעצמו. נתניהו יוכל לשלב אותו אישית ברשימת הליכוד אם ימצא לנכון.
אופציה נוספת היא שברק יקבל מינוי אישי ב
ממשלה הבאה אם נתניהו ירכיב אותה. אין לו עניין לכהן בכנסת. מה שמעניין אותו הוא אך ורק תפקיד שר הביטחון. נתניהו יכול להבטיח. ייתכן שאף הבטיח. אלא שהבטחות מסוג זה לא מחזיקות מים. בכנסת הבאה, אם נתניהו ירכיב את הממשלה, ישנו סיכוי גבוה שלבסוף ישאיר את ברק בחוץ מכורח הנסיבות. למשל, אם יקים ממשלת אחדות עם קדימה ויצטרך להעביר את תיק הביטחון למופז בהנחה שהלה ינצח בפריימריז. לחלופין, ייתכן שיופעל על ראש הממשלה לחץ מתוך הליכוד בדרישה למנות את יעלון.
עם זאת, אם ממשלת נתניהו תחזיק את מלוא הקדנציה, עד שתקום הממשלה שאחריה כבר ימלאו לברק 71 שנים - ולא כל אחד הוא
שמעון פרס. בינתיים יש לו ולחבריו לסיעה בין שנה לשנתיים של שקט פוליטי מוחלט. סיבה טובה לחייך.