דבר נפל בעולם הקולנוע "המלומד". במאי קולנוע מבקר את מבקר הסרטים והמבקר לא מתבייש לפרסם זאת, ובסוף המאמר, נותן את דעתו על הסרט, בלי כחל ושרק. צריך אומץ מצד מבקר לדווח על טענות במאי כלפיו, ואומץ לא להיכנע ולכתוב בכל זאת מה הוא חושב לגבי הסרט. 175 תגובות ביום אחד התקבלו ב'גלריה (הארץ) על מאמרו של אורי קליין, ועוד יכתבו בהמשך... אורי קליין, מבקר וותיק, מנוסה, בעל ידע רב בקולנוע, נימק את ביקרתו על הסרט ללא משוא פנים. אכן, לעיתים (נדירות, אמנם) מבקרים קובעים את גורל הסרט, אבל במקרים רבים, אין לכך משמעות, בעיקר בקומדיות קלילות שהקהל זורם אליהם כדי להתבדר, למרות הדעה השלילית של המבקרים. המתח הזה היה קיים תמיד. במאי שמעריך את עצמו לא צריך להתרגש מדברי המבקר, אולי להפך, לחשוב עליהם ואם אפשר ללמוד ולתקן...יוסי סידר, במאי שזכה להערכה בינלאומית, עדיין מתרגש מביקורתו של קליין. קליין סיים את מאמרו כך: "התבונה והיכולת של סידר ניכרות בסרט, וכאמור, יש בו רגעים שבהם ניכר הפוטנציאל שהיה לו, אך בכללותו, "הערת שוליים" הוא החמצה. נראה לי כי המאמר הארכני של קליין פירט יתר על המידה את השתלשלות הראיון, אך הביקורת על הסרט היא מקצועית ובלתי מתפשרת, כפי שנוהג קליין תמיד. סידר זכה להכרה ועל כך מגיעות לו תשבחות. גם אם הסרט אינו מושלם, כדאי לצפות בו ולקדם את הקולנוע הישראלי בכלל. שאלה גדולה יש להפנות לאנשי קרן הקולנוע הישראלי לגבי הקריטריונים שלהם בבחירת הסרטים שזכו בתמיכתה, שכן, אנחנו, משלמי המיסים, מממנים את הקרן ובחירת הפרויקטים צריכה להיעשות על-ידי צוות מומחים רחב יותר, מכל גווני הקשת (ימין ושמאל...), במיוחד לגבי סרטים שמומנו ע"י הקרן וזכו להקרנות בודדות, מחוסר עניין הציבור (ואולי גם מחוסר מקצוענות). קריאת התגובות הייתה מהנה ומחכימה. התגובות נעו מהצדקת המבקר ועד הכפשתו. רבים הביעו תמיכה בצורך בביקורת עמוקה ורצינית, כמו זו של קליין, ותמהו על "ההתבכיינות" של הבמאי. תגובה אחת עומדת על המניפולציה של סידר לתנאי הראיון: "סידר דרש שהראיון יהיה במשרד (!),טרח להקליט, לא ביקש אופ דה רקורד, והפתיע בהסתערות! במיוחד כשנמנע מקליין הריאיון המתוכנן, שלכאורה סידר הסכים לקיימו ולקליין לא היה מושג מה הולך לקרות". הוגן ועוד איך לפרסם

להלן מבחר דוגמאות מאירות עיניים:

• "רוב במאי ישראל עדיין בחיתולים בכל הנוגע לעומק רגשי וביטוייו השונים. אין תרגום מספק ומעניין של הרגש לתמונה נעה ומדברת. ההתנהלות הילדותית של סידר בראיון הזה רק מוכיחה את הטענה הזו...." יעל

• "סידר הוא במאי מיומן, אבל כל עוד לא יתגבר על הצורך שיאהבו אותו ויגידו או הנה יש כאן תלמיד טוב של קולנוע לא יצליח להוציא יצירה בעלת משמעות תרבותית.

• במידה מסויימת , הוא עדיין מנסה להתקבל ל"סם שפיגל" (או עיתון הארץ לצורך העניין), כלומר, לחיק הממסד הקולנועי.

• הוא יכול לטעון עד מחר שהוא עשה סרט אישי, אבל הוא ארז אותו בקולנוע וולגרי, כי הוא "חושב על הקהל" ו"אוהב ללכת לסינמה סיטי". הוא אדם קטן ולא אמין וכך, בדיוק, סרטו". מ. אדרי

• "סידר יצא תינוק בכיין, ואורי קליין הוא עדיין המבקר האינטליגנטי והמוכשר ביותר בארץ (וגם בין האדיבים וההוגנים ביותר)) .גבע)

• "סידר ילדותי למדי בגישה שלו. המבקר יבקר והבמאי יביים. כל אחד עושה את עבודתו. מי שלא יודע לחיות עם ביקורת שלא יעשה קולנוע". צ'אק

• "אתה החמצה בעצמך. קליין היקר, עולמך צר כעולם הנמלה. ניכר בביקורות שלך שקולנוע הוא כל עולמך, אבל עולמם של קולנוענים גדולים תמיד מורכב מעוד נדבך, לא קולנועי, ופה קבור הכלב.

• זה שאתה קורא ביקורות סרטים בניו-יורקר ומתרגם אותן לעברית זה מילא, אבל מול סידר אין לך סיכוי.

• סידר הוא קולנוען ענק. איש שחי את האומנות, אבל יש לו גם רקע יהודי עשיר והבנה אנושית גדולה". אנתוני ליין ג`וניור.

להלן קטעים מהביקורת על הסרט (רוב המאמר מוקדש לויכוח האישי בין הבמאי והמבקר):

• "בעיותיו של "הערת שוליים" נובעות מכמה גורמים. כדי לעסוק ביחסים בין אב לבן צריך עומק, אך הוא אינו קיים בסרטו של סידר"...

• בעיה נוספת, הנובעת מקודמתה, היא שסידר אינו יודע כיצד לפתח את הסיפור. .. יש משהו מבולבל באופן שבו הסרט מתפתח, משהו לא מנומק ולא ממוקד דיו..."

• בעיה שלישית... קשורה בסגנונו של הסרט. ..ב"הערת שוליים" יש גודש של סגנונות, שנעים מהקומי-מתחכם להזוי ואולי אפילו קצת סוריאליסטי, ובעיקר תמוה.

• "התבונה והיכולת של סידר ניכרות בסרט, וכאמור, יש בו רגעים שבהם ניכר הפוטנציאל שהיה לו, אך בכללותו, "הערת שוליים" הוא החמצה".