המחזה בבימויו של רועי הורביץ מרגש בחשיפת מכלול הפרטים, שלא היו ידועים לציבור עד היום. ובנוסף - הודות לבימוי המופלא של השחקן והבימאי ששיתף בעבר פעולה עם השחקן רמי ברוך בהצגת "שעונים", ולמשחק המזהיר, הכנה, התופס אותך בגרון ומסובב לך את הבטן. רמי ברוך היה יחד עם הורביץ בסיבוב הופעות בעולם עם הצגת "שעונים", וכשהגורל הפגיש אותם בדרום אפריקה עם המחזאי גורדון - היה זה כמו יד ההשגחה העליונה שחיברה ביניהם. הוא סיפר להם על המחזה שכתב למגירה, והם מיד ביקשו ממנו רשות להעלות את המחזה - דבר שהוא לא חלם שיקרה (כך סיפר לי בשיחה לאחר הצגת הבכורה בה נכח). במחזה מתגלה ערוותם של הישראלים, שרימו את פולארד והבטיחו למרגל מרצון שיעניקו לו מחסה ומילוט במקרה שמשהו יתפנצ'ר, אך להד"ם. יתרה מכך, כשפולארד נחשף על-ידי האמריקנים והצליח להגיע עם אשתו אן לשגרירות ישראל בוושינגטון - קיבלוהו, אך כשהבולשת האמריקנית ניצבה בפתח השגרירות ודרשה לקבלו - מסרו אותו לאמריקנים כשה עולה לטבח. המחזה מלמד אותנו על מידת הנאמנות שיש לאמריקנים כלפי "ידידתם הגדולה ביותר - ישראל", בדיוק כפי שהתנהלות דומה באה לידי ביטוי לאחרונה, ביחסם של האמריקנים לבנות-בריתם במזרח התיכון, הנתונות למרידות ולמעשי רצח המוני. אך כתב האשמה הגדול ביותר שנחשף ב"משפט" שמעלה בפנינו רמי ברוך, מה שלא ניתן לו בארה"ב - הוא על כך שארה"ב עשתה עמו עסקת טיעון, עם הבטחה שלא יקבל מאסר עולם, אם יוותר על זכותו למשפט הוגן. את ההבטחה לא קיימו, ובעטו בו כמו היה הבוגד הגדול ביותר בהיסטוריה. כשלמעשה, מה שעשה פולארד היה העברת מידע לישראל על התרמיות של ארה"ב כלפיה, ואין במעשה ריגול כזה, של העברת מידע למדינה ידידה - אף שמץ של בגידה. ולו היה זוכה למשפט - הרי ללא הוכחות להאשמות השווא שטפלו עליו - לא היה מקבל יותר משנתיים עד חמש שנות מאסר. ההאשמות הדמיוניות שטפלו עליו, כאילו עשה מה שעשה תמורת מיליוני דולרים, כשבעצם עשה הכל בהתנדבות, מלבד הוצאות של 2,000 דולר בחודש שבקושי הסכים לקבל, ויתרה מכך - האשמת השווא שהסגיר לרוסים שמות של 40 סוכנים אמריקנים, שנתפסו בשל כך, לכאורה, והומתו - התגלו כשקר מתועב. כשבהמשך, פורסמו בעיתון הוושינגטוני שמות שני הבוגדים האמיתיים שעשו זאת - זה לא הוריד ממנו אפילו קורטוב של שהות במאסר. וכך הוא נמק עד היום בכלא, בחדר לבדו, עם מיטה, בית שימוש וכיור, ללא אפשרות להחליף מילה עם מישהו, ללא קבלת טיפול רפואי למחלותיו, שהתדרדרו בשל כך ומסכנות את חייו. המפעיל הישראלי שלו ברח מיד כשפולארד נתפס, ומטוסי ארה"ב לא הורשו יותר לנחות בשדה התעופה עליו פיקד בחיל האוויר עם מטען שהביאו לישראל, בגלל פעילותו כמרגל. ראש המרגלים, שדרש לפגשו בפריס, כדי לעמוד על טיבו של המרגל המתנדב, אמר לאחר שפולארד נתפס, שלו היה יכול - היה יורה בו ישר בראשו. ברור למה - כדי שלא יהיה מי שיפתח את הפה ויגלה את הבושה של ממשלת ישראל והתנהגותה השפלה, שמוכרת לכולנו מאז קום המדינה ואילך. ראו פרשת "עסק הביש" במצרים. בקיצור - הוא כלוא עד יום מותו כדי לסתום את פיו, וכדי שהעולם לא יידע את נפלאות מידת הנאמנות של האמריקנים לישראל, ואת ישראל לשליחי המצווה שלה. ההצגה מלאה בפרטים שרמי ברוך מרתק אותנו בהכניסו את הקהל לקרביים של ההתרחשויות. רועי הורביץ ביים אותו, כך שהשחקן היחיד ממלא את הבמה בתנועה, באכפרסיה ובאמירות שמפלחות את הלב בכנותן. הצגה שראוי שראש הממשלה וכל האנשים הקובעים במינהל, יצפו בה, ודחוף. ליבם ירעד למראה, ואולי זה גם יעשה משהו לטובת גלעד שליט. פצועים - לא משאירים בשטח. הצגת "משפט פולארד" יכולה ועשויה לפוצץ את דעת הקהל בכל ארץ שתוצג. עם כל מטען הלקח שיש בה, והאמירות העשויות באמנות טהורה - זוהי גם הצלחת תיאטרון הקאמרי, שגדולתו היא ביכולתו לגעת כל פעם בוורידים של הנפש היהודית.