אוסקר ווילד כתב ב-1895 את המחזה "הבעל האידיאלי" שמאוחר יותר הפך גם לסרט מצליח מאוד. כמקובל בתקופתנו סופרים עכשויים משתמשים ביצירות מפורסמות כדי לכתוב על פיהם מחזות כאשר הם מעבירים את העלילה לארץ,מכניסים למחזה במידת האפשר אירועים אקטואליים,התנהגות או דמיון לאנשים מפורסמים. כך עשה יהושע סובול שכתב בהשראת המחזה של אוסקר ווילד את "בעל למופת" המוצג כעת בתיאטרון הקאמרי. המחזה עוסק ברובי קור - יפתח קליין - סגן שר התשתיות ואשתו - יפית - תמר קינן אישה שתלטנית הרוצה לנהל את חיי בעלה ופעולותיו הציבוריות. השר הנערץ על-ידי ההמון רוצה להקים פרויקט ליצור אנרגיה ירוקה.הוא כמעט ומשלים את כל ההכנות להעברת הצעתו בממשלה עד שטינה שבלי-מיכל ינאי -אלמנה עליזה ועשירה מנסה לשכנעו לחדול מפרויקט האנרגיה הירוקה כי כך היא תפסיד כסף רב בבורסה. היא מגלה לו שיודעת פרשיה מעברו הקשורה בשאלה איך השיג את כספו דהינו בשוחד ושחיתות. אשתו חושדת בבעלה בקשרים עם טינה, עתונאי - יואב לוי הנאמן לשר משתף איתו פעולה וחברו של השר - גורי - אקי אבני מצליח לעזור לו שהפרשה לא תובא לידיעת הציבור. כיוון שזו אומנם דרמה אך קומית הכל מגיע בסופו של דבר לפתרון שיספק את כולם. אנו נוכחים לדעת שבפוליטיקה לא כל הנוצץ זהב. אם יש למנהיגינו נקודה אפלה בעברם,העיתונות תמורת טובת הנאה מוכנה להעלים עין וליהנות מכך והאישה הטהורה והצדיקה לכאורה ,הופכת למשתפת פעולה כדי להמשיך ולהיות הקובעת את חיי בעלה וליהנות ממטעמי השלטון. אפילו האיש הפשוט והנאמן עבור תפקיד נכבד מוכן לעשות הכל. אין עקרונות, אין אידיאלים, אין נאמנות עיוורת לתפקיד. הכל אינטרס אישי. הכל מונע בהתאם לתועלת האישית שתצמח מהמהלך. מה הייתה מטרת המחזאי כאשר כתב את העיבוד. האם מטרתו הייתה ליצור קומדיה להנאת הקהל או מטרתו הייתה לכתוב סאטירה שתראה בצורה הומוריסטית את פני השלטון,את פני מנהיגינו. אם התכוון לכתוב קומדיה בלבד הרי הצליח בכך ויצר קומדיה נחמדה,עשויה היטב בחן ועל רמה.אמנם יש בקומדיה זו גם צד אחר אך ספק אם צופה שבא ליהנות מהקומדיה יתעכב במיוחד ויתרגש מהצורה בה מוצג המנהיג או העיתונות או רמזים על התנהגות אשתו של מנהיג מסוים בהצגה. מחזות אלו זוכים להצלחה אצל הקהל.אי-אפשר לדעת מה הסיבה לכך ואני מניח שאנו אוהבים לראות מחזות עם ביקורת חברתית מסוימת,לראות יסוריו של השני,את הרכילות הכרוכה בכך, דבר הנראה מבדר וגורם להנאת הצופה. אין פסול בסוג כזה של מחזאות אם העיבוד טוב והבימוי והביצוע טובים. ב"בעל למופת" היסודות המרכיבים את המחזה וההפקה טובים ומקובלים. המחזה טוב והעיבוד סביר בהחלט. הבימוי שוטף. הקצב נכון, העלילה אינה מתפשטת לכיונים שונים לא רלוונטיים רק כדי לשעשע או כדי ליצור מצבים מצחיקים אלא התרכזה בעיקר וללא סטיות.המשחק טוב מאוד. התפאורה - כנרת קיש אומנם מורכבת משולחן גדול אחד בלבד העומד באמצע הבמה אך הוא יפה,יעיל ומשנה את צורתו במהירות בהתאם למקום העלילה.התפאורה בסוג כזה של מחזות צריכה להיות לעזר למחזה ולא העיקר וכזאת היא כאן,יפה,נאה,קומפקטית וניתנת לשינוי במהירות ללא כל עיכוב. התלבושות - יהודית אהרון הותאמו לדמויות כאשר האישה העשירה זוכה לשמלות המפוארות ביותר שתוכננו בטוב טעם. המוזיקה של טל בלכרוביץ יפה ומתאימה. השחקנים הממלאים את כל שמונת התפקידים עושים את עבודתם על הצד הטוב ביותר. יפתח קליין המופיע ראשון בתכניה הנו בהתחלה איש הבוטח בעצמו אך מיד עם התגלות הנקודה הלא כשרה בעברו הוא נבוך, מתיסר, נכנע, נשבר אך אינו מאבד את העשתונות ומנסה בתחבולות שונות ובעזרת הסובבים אותו להציל את עורו ואת תפקידו. הוא מוכן לותר, הוא מוכן לשלם על חטאו בעבר. תמר קינן נראתה לי בהתחלה תמימה,בעלת עקרונות אך במהרה שינתה את התנהגותה ועמדה לצד בעלה .כל זה נראה לי חד גווני ולא מודגש מספיק במשחקה. מיכל ינאי הייתה מעולה, אי-אפשר היה שלא להבחין בה ברגעים שהייתה על הבמה. להתעלם ממנה ברגעים אלו היה בלתי אפשרי. היא הציגה את ה"ליידי" והשיפלות בצורה הטובה ביותר.נהנתי מאוד ממשחקה. אקי אבני היה חבר טוב שהיה מוכן לעשות הכל למען החברות ולא רק למענו. משחקו היה בנוי היטב. שלמה וישינסקי בהופעותיו האפיזודיות הקצרות היה טוב, נבוך ואנרגטי . אסתי קוסוביצקי הייתה מצויינת. היא יצרה תפקיד חי,תוסס,מלא חיוניות וענין.משחקה היה מאוד מדויק ומוקפד. יואב לוי היה עיתונאי טוב שהיה בכל מקום אך לא פירסם הכל אלא רק מה שראה שמע והשתלב במטרותיו הוא. אסף גולדשטיין יצר תפקיד שהיו בו הן מהנאמנות לבוס והן מהנאמנות לצרכיו האישיים. לסיכום הצגה יפה. מבדרת, קומדיה שכדאי לראות ולא כל כך בגלל ההשלכות האקטואליות. לראות או לא לראות: קומדיה נחמדה, שעה וחצי של בידור טוב ועל רמה בהחלט מתקבלת על הדעת. מובטחת לה הצלחה כקומדיה מהנה.