|
|
|
|
[צילום: פלאש 90]
|
|
|
|
| יש נתון מעניין וחשוב שמזכ"ל העבודה לא מזכיר בינתיים אף שהוא נפוץ בקרב הנוגעים בדבר: בין 20 ל-25 אחוזים מהטפסים ככל הנראה ייפסלו. הנפגע העיקרי, מעריכים במפלגה, הוא עמיר פרץ | |
|
|
|
החלקים, כמו תמיד, גדולים מהכלל. על-פי הדיווחים של המתמודדים, מטה פרץ פקד יותר מ-20 אלף איש, כך שפרץ נחשב למוביל. מטה יחימוביץ' מדווח על יותר מ-17 אלף מתפקדים (ואף נוקב במספר מדויק – 17,413). מטה הרצוג מדווח על 16,500 ואילו מצנע הצליח לגייס 8,000 בלבד. הסך הכולל חוצה את קו ה-50 אלף ואף עובר את ה-60, וזאת בלי שלוקחים בחשבון את המתפקדים של בן-אליעזר ושל עופר עיני ומתפקדים עצמאיים. מזכ"ל העבודה חיליק בר אומר שרק בעוד כעשרה ימים [פורסם ב-17.6] יושלם רישום הטפסים. בתור מי שנושא בתפקיד מפלגתי על בר להיות נייטרלי, כך שגם אז יימנע מלמסור הערכות לגבי כוחם היחסי של המתמודדים. אבל ברגע שהנתונים יתפרסמו ניתן יהיה לאמת את הדיווחים של המטות, גם אם בקירוב. סביר להניח, למשל, שמתפקדים מאופקים יצביעו לפרץ, בעוד אלה מרמת-גן נוטים יותר לתמוך בהרצוג. לפני הפרישה של ברק, מבהיר בר, נשארו כ-30 אלף מתפקדים. עד יום רביעי, נספרו במחשב החדש כ-53 אלף טפסים. בסך הכול מדובר בכ-84 אלף מתפקדים. ייתכן שחלק מהטפסים ייפסלו. בכל מקרה, המספר ככל הנראה לא יפחת מ-80 אלף. בר מציין שזהו הישג משמעותי ביותר. "כבוד גדול למפלגה. המפקד הפתיע את כולם בגודלו ובאיכותו. המפקד מעיד כי הציבור רוצה לראות את מפלגת העבודה חיה ונושמת". כיצד מתחלקים אותם 53 אלף קולות? 7,200 מתוך המתפקדים החדשים התפקדו דרך האינטרנט. הנתונים על תושבי כפרים ערביים ודרוזיים טרם התקבלו. אשר לקיבוצים, בר אומר שמספר המתפקדים מהמחוז הקיבוצי נע בין 8,000 ל-10,000, כשהמספר כולל את המתפקדים הוותיקים. כלומר, הקיבוצניקים מהווים היום רק 10 אחוזים מהמתפקדים. אגב, קרוב ל-90 אחוז מהמתפקדים דרך האינטרנט הם מתפקדים של יחימוביץ'. הדבר לא מפתיע בהתחשב בעובדה שכשליש מתומכיה של יחימוביץ' הם מתחת לגיל 35. גם במטה של הרצוג מדווחים על משקל גבוה יחסית של מתפקדים צעירים. בסביבתם של הרצוג ופרץ טוענים שיחימוביץ' מפריזה בדיווחים וכי לא חצתה את הסף של 10,000. מאידך-גיסא, מטה יחימוביץ' מציג פירוט של קבוצות המתפקדים, שכולל מתפקדים דרך האינטרנט, קיבוצניקים (720), יותר מ-2000 איש שהתפקדו בדוכני רחוב ועוד. ויש נתון מעניין נוסף שמזכ"ל העבודה לא מזכיר בינתיים אף שהוא נפוץ בקרב הנוגעים בדבר: בין 20 ל-25 אחוזים מהטפסים ייפסלו ככל הנראה. הנפגע העיקרי, מעריכים במפלגה, הוא עמיר פרץ. אבל יהיו יחסי הכוחות בין המתמודדים אשר יהיו, 30 אלף הוותיקים, שחיליק בר מגדיר אותם כ"דיסק הקשיח של המפלגה", הם שיטו בסופו של דבר את כף המאזניים. רובם לא מזוהים, והם יושפעו מהדיווחים בתקשורת ומסקרי דעת הקהל. מי שמצטייר בינתיים כמפסיד כמעט בטוח הוא עמרם מצנע, ולא רק משום שלא הצליח לפקוד כמות משמעותית של תומכים. האפקט של חזרתו לפוליטיקה כבר נמחק והוא יתקשה להפגין נוכחות תקשורתית מול שלושה חברי כנסת פעילים. שלושה צפויים להגיע לסיבוב הראשון כמתמודדים בעלי סיכויים. שאלת מיליון הדולר היא מי השניים שיעלו לסיבוב השני. האם נצפה בהתמודדות פרץ-יחימוביץ'? יחימוביץ'-הרצוג? הרצוג-פרץ? ניחוש שקוראי הטור יכולים לגזור ולשמור עד ספטמבר: בסיבוב השני יתמודד עמיר פרץ מול שלי יחימוביץ'. העבודה נתפשת היום יותר כמפלגת נישה ולשניים נוכחות בולטת יותר בכל מה שנוגע בסוגיות חברתיות-כלכליות. השאלה היא כמובן מי אלה שיטרקו את הדלת אחרי הפריימריז ומי ימררו את חייו של היו"ר שייבחר. העבודה לא שמרה על ראשות מחנה השמאל, אבל לא ויתרה על מסורת פוליטית של שנים - להתנכל למנהיג הנבחר.
|
|
מה הבעיה של הרשקוביץ ואורבך עם עריכת מפקד ופריימריז? ההחלטה יפה, אך קוץ בה: הוועידה קבעה שתינתן עדיפות ל-70 אלף מתפקדים ותיקים של המפד"ל. ההחלטה לא מקובלת על הרשקוביץ. המִפקד, הוא אומר, היה מפקד ארגזים, שאם לא כן היו למפלגה יותר מנדטים. לליכוד 27 מנדטים וכ-130 אלף מתפקדים. על-פי היחס הזה, לבית היהודי צריכים להיות כ-14 אלף מתפקדים. לך תתווכח עם פרופסור למתמטיקה. מחד-גיסא, המפלגה גוברת על הסיעה. מאידך-גיסא, ללא נציגות בכנסת אין משמעות למפלגה. מחד-גיסא, ניתן להבין את חוסר רצונם של הח"כים החדשים לשחק במגרש הישן. מאידך-גיסא, המפלגה החדשה שהייתה אמורה לקום לא קמה, והבית היהודי הוא ביתה של המפד"ל. הם נכנסו לבית הקיים. אפשר לפתוח דלתות וחלונות – והדבר אף מחויב המציאות - אבל אל להם לשבור את הקירות. סגני ראשי ערים מציגים בימים אלה נוסחת פשרה. על-פי הנוסחה יתמנה מרכז זמני חדש שיכלול 350 איש. 100 נציגים מוניציפליים, 100 נציגים מארגוני הציונות הדתית, 100 פעילים ונציגי שטח, ובעלי תפקידים. יינתן ייצוג לצעירים ולנשים. המרכז יערוך מפקד, והמתפקדים יבחרו מוסדות חדשים קבועים. המסמך שהכינו סגני ראשי הערים קובע גם כי "תינתן עדיפות ל-70 אלף המתפקדים הוותיקים". את ההצעה הציג בוועידה סגן ראש עיריית באר-שבע אבי וורצמן, שהיה בזמנו אחד המועמדים לראשות הבית היהודי. ההצעה דומה לזו שהעלה כמעט לפני שנה אורי אורבך. אורבך תומך בהצעה ברובה. המחלוקת היא סביב שתי נקודות: איך בדיוק יתמנה המרכז הזמני, והאם תינתן עדיפות ל-70 אלף המתפקדים. אורלב אומר שהוא מוכן לתמוך בהצעת הפשרה, ושימתין חודש - אם לא תתקבל ההצעה ולא יוקם מרכז זמני, תפתח הוועידה במפקד. הרשקוביץ חולק על הענקת העדיפות ל-70 האלף. אגב, מי שמבקש להעניק עדיפות למתפקדים הוותיקים הם נציגיה המוניציפליים של המפד"ל, שכן חלק ניכר מהמתפקדים הם בסיס התמיכה שלהם בזירה המקומית. מהי הענקת עדיפות? הבעיה היא שבמפד"ל לא משלמים דמי חבר מדי שנה כפי שנהוג בליכוד למשל. התשלום הוא סמלי וחד פעמי עם ההתפקדות. אך הגיוני הוא לבקש מהחברים הוותיקים לאשרר את חברותם מחדש. אורבך מציע הצעת פשרה: לתת למתפקדים הוותיקים תחושה טובה. החדשים, למשל, ישלמו 40 שקלים כדמי רישום, והוותיקים רק 20 שקלים. השאלה היא - גם אם יושג ההסכם לבסוף - האם יש סיכוי לשלום בית בבית היהודי. האם ידורו בכפיפה אחת השר ומספר שתיים? הרשקוביץ מעיר: "אני לא מכיר מישהו בעבר שממש הצלחתי לריב איתו, ורבים לא מכירים מישהו שזבולון לא הצליח לריב איתו. מי שסובל מהמצב זה לא רק הציונות הדתית, זה הימין וארץ ישראל". נו, טוב. יו"ר הבית היהודי חדש בפוליטיקה. מחוץ לפוליטיקה רבים פחות. אורלב מצדו אומר שישתף פעולה עם כל מי שצריך כדי לקדם את האג'נדה של הציונות הדתית. אורבך אומר שהכנסת ראתה כבר כל מיני שילובים וקואליציות. אולי לבסוף ישכון בסיעה שלום קר. אז נעבור לקראת הבחירות לשלב הבא, שלב המגעים עם האיחוד הלאומי שמבטיח להתגלות כטעון ומסורבל לא פחות.
|
|
ראש בראש: פרץ מול יחימוביץ'
|
|
|
|
בעוד כשלושה חודשים ייוודע מי יעמוד בראש מפלגת עבודה שעושה קולות של שיקום. הניחוש שלי: לקו הגמר יגיעו שני החברתיים, והרצוג ומצנע יוותרו מאחור
▪ ▪ ▪
|
ובכל זאת, מי מהציונות הדתית שרוצה לראות אם לא את חצי הכוס המלאה אז לפחות את תחתית הכוס שעדיין יש בה מים, מוזמן להתעודד מהקאמבק של מפלגת העבודה. מתברר שמפלגות שהן מותג, מפלגות שהשתרשו היטב בתרבות הפוליטית הישראלית, לא מתרסקות לחלוטין אלא נוחתות על ארבע רגליים, כמו חתול, גם אם הן חבוטות, שרוטות ומדממות. לאחרונה נחתם המפקד שערכה מפלגת העבודה לאחר הפילוג שיזם אהוד ברק. ל-30 אלף מתפקדים שהחזיקו מעמד במפלגה התווספו יותר מ-50 אלף. לא שהעבודה הצליחה להחזיר עטרה ליושנה. בטווח הנראה לעין היא לא תחזור להיות מפלגת השלטון או אלטרנטיבה שלטונית. היא ניצלה מהתרסקות, אך המפלגה שהייתה אריה, מלך הג'ונגל, חוזרת לחיים בגלגול של חתול. עם זאת, לפני חודשים מספר היא לא הייתה אלא גור דחליל, והיום היא חתול שבמידה שיתנהל נכון יהפוך לפנתר. כלומר, אם יתמזל מזלה של ציפי לבני והיא תרכיב את הממשלה הבאה, מעמדו של יו"ר העבודה יהיה שווה לזה של ליברמן או של אלי ישי, תלוי בתוצאות הבחירות. ההכרעה מי ישמש יו"ר העבודה תיפול בתוך שלושה חודשים, עד סוף ספטמבר. ב-12 בספטמבר ייערך הסיבוב הראשון לבחירת יו"ר המפלגה. אם אף אחד מהמתמודדים לא יעבור את הסף של 40 אחוזים מהקולות, ייערך ב-21 בחודש סיבוב שני. השאלה המרכזית במפלגת העבודה נכון להיום היא לא מי יזכה בכתר, אלא מי יהיו השניים שינהלו את הדו-קרב. סביר להניח שההכרעה תיפול רק בסיבוב השני. מי הם אם כן השניים שיגיעו לקו הגמר וינהלו קרב שמבטיח להיות צמוד?
|
|
