X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
יומן ראשי  /  כתבות
חליפות יוקרה, רכבים מפוארים, וילות מנקרות עיניים - הפלשתינים מתהדרים בכלכלה צומחת, אבל מתברר שהכול מכספי תרומות, לא מעסקים מוצלחים. ומה עוד מתברר? שרבים מהפלשתינים אינם ששים לשנות את מצבם המדיני, כי אז יצטרכו לעמוד בדרישותיהן של המדינות התורמות להם כדי לקבל את תזרים הכספים שהם מקבלים עכשיו בקלות יחסית
▪  ▪  ▪
סלאם פיאד (במרכז). למעלה ממחצית הנשאלים נותנים לו את הקרדיט למצב הכלכלי הטוב [צילום: AP]
ניסיתי להביט לתוככי המכוניות ולצפות ביושבים בכורסאות הנוחות. אישה בתספורת מודרנית, חמושה במשקפי שמש, אחזה בהגה. לצדה, אני מנחש, חברה ללימודים שמשננת חומר בדרך למבחן באוניברסיטת אל-קודס ברמאללה או בזו שבביר-זית. אכן, עדות לחברה פלשתינית אחרת

הצמיחה הכלכלית הפלשתינית היא לא רק דיבורים. נתוני המסחר והתעשיה שמפרסם משרד האוצר הפלשתיני מדברים בעד עצמם: תשעה אחוזי צמיחה בשנה האחרונה, לעומת שבעה אחוזים בשנה שעברה. המדד אמור לשקף את גידול האפשרויות של המשק לצריכת מוצרים או לייצורם. בפועל, הצמיחה על-פי הנתונים הכלכליים מתבטאת בהקמת מפעלים ובתעשיות מתקדמות, וכמובן בבנייה רחבת היקף של בתי מגורים ומשרדים, בעיקר ברמאללה ובסביבותיה.
מנתונים שמספקת הלשכה הפלשתינית לסטטיסטיקה עולה כי בשנת 2010 היה גידול של 23 אחוזים בבניית בתים חדשים בשטחי הרש"פ בהשוואה לשנת 2009. גם הרחבות הבנייה ושיפוץ הדירות עלו ב-18 אחוזים. סך עלויות ההשקעה בבנייה חדשה הגיע ל-657 מיליון דולרים, בנוסף ל-374 מיליוני דולרים שהושקעו בהתחלות בנייה ובתשתיות למבנים חדשים.
אם מישהו מאיתנו חושב שמדובר בבתים כפריים מיושנים שעצי זית סובבים אותם ועלעלי גפן משתרגים על חלונותיהם, שיחשוב שוב. הבנייה במרבית הערים הפלשתיניות והכפרים הסמוכים להן מזמן צמחה לגובה. רבי-קומות יש בשכם, ברמאללה, בקלקיליה ואפילו בג'נין, שנחשבת כפרית. כמובן, יש צורך לציין את הווילות האימתניות שניצבות בגאון על ההרים הצופים לעפרה, למעלה-לבונה ולירושלים, ואת פרויקט הענק של העיר הפלשתינית רוואבי הסמוכה לעטרת.
נסעתי על כביש 5 לכיוון אריאל, הגעתי עד לצומת תפוח, ופניתי לכביש 60. הדרך שאברהם ויעקב הילכו בה, שנקראת גם דרך האבות, מחברת היום בין העיר הפלשתינית שבה מתרכזת הפעילות הפוליטית - רמאללה, לעיר הכלכלית שבה נמצאת הבורסה הפלשתינית - שכם. הג'יפים המפוארים ומכוניות המרצדס הלבנות סנוורו אותי קשות. הנה הצמיחה הכלכלית הפלשתינית נוסעת לפניי על הכביש.
ניסיתי להביט לתוככי המכוניות ולצפות ביושבים בכורסאות הנוחות. אישה בתספורת מודרנית, חמושה במשקפי שמש, אחזה בהגה. לצדה, אני מנחש, חברה ללימודים שמשננת חומר בדרך למבחן באוניברסיטת אל-קודס ברמאללה או בזו שבביר-זית. אכן, עדות לחברה פלשתינית אחרת, רחוקה מאוד מהתדמית המוכרת לנו בישראל. רחוקה מאוד מהתדמית שבכירי הרשות ופעילי השמאל מקפידים לטפח.
ברכב לא ישבו פליטים פלשתינים שחיים תחת הכיבוש הישראלי, לא ישבו שם אנשים שנאבקים מדי חודש כדי להשיג פת לחם חרבה. הבחורות הצעירות אולי לא יכולות ללמד על כלל החברה, אבל הן לפחות נראו מאושרות, כמו חבורת הצעירים שעקפה אותי בפול גז במכונית אאודי חדישה.
אני לעומתם נסעתי במיצובישי כריזמה שלי, אומנם שנת 98' אבל במצב מצוין, כשעליה מתנוססת גאוותי - מדבקה הזוהרת בצדה הימני של השמשה עדות לטסט המוצלח שעברתי לפני שבועיים בנזק זעום של אלף שקלים.

הסטטוס קוו נעשָׂה נוח יותר

"אני לא חושב שמשהו יקרה בספטמבר", אומר לי עלאא, תושב שכם ואחד ממכריי הפלשתינים. "אני נמצא הרבה בשטח, מסתובב עם בני נוער, שומע אותם, מרגיש אותם, ואני יכול באמת לומר לך שאין כל הכנה מיוחדת לקראת החודש ההוא"

"ספטמבר השחור מתקרב", כך מזהירים אותנו מומחי צבא וביטחון, כמו גם פוליטיקאים שמנסים לנגח את הממשלה בישראל ולהציגה כמי ששוב תיתפס לא מוכנה אחרי שהפלשתינים יממשו את איומיהם: הם יפנו לאו"ם כדי לקבל הכרה בינלאומית וחד-צדדית במדינה פלשתינית עצמאית; הם יקיימו הפגנות אלימות בשטחי הרשות ובגבולותיה של ישראל.
"אני לא חושב שמשהו יקרה בספטמבר", אומר לי עלאא, תושב שכם ואחד ממכריי הפלשתינים. "אני נמצא הרבה בשטח, מסתובב עם בני נוער, שומע אותם, מרגיש אותם, ואני יכול באמת לומר לך שאין כל הכנה מיוחדת לקראת החודש ההוא", הוא מנסה להרגיע.
מה זאת אומרת, שאלתי אותו, אין הכנות לקראת הפגנות ענק, אלפי פליטים זורמים לגדרות, חגיגות בעקבות ההכרזה על המדינה? "לא", הוא ענה בפשטות. הודעתי לו באופן חד-משמעי שהפלשתינים אינם יכולים להתנהג בחוסר אחריות שכזה. שאם הם הבטיחו שיהיו מאורעות בספטמבר, ואם כל הפרשנים בישראל מקפידים להזהיר ולהתריע, הם לא יכולים לאכזב ופשוט לא לעשות כלום.
ד"ר נביל קואקלי, המייסד והמנהל של מכון הסקרים הפלשתיני, פרסם נתונים מעניינים מאוד שאולי נותנים סימוכין לתחושתו של עלאא. הנשיא האמריקני ברק אובמה הזהיר מפני הקפאת התהליך המדיני והבהיר כי שני הצדדים חייבים לשוב למשא-ומתן בהקדם האפשרי. אולם לפחות על-פי סקר שערך מכון הסקרים הפלשתיני, מרבית הנשאלים אמרו שאם יכלו היו מוותרים על פנייה פלשתינית לאו"ם, והיו משאירים את המצב הקיים היום כמו שהוא. או כפי שהוגדר בסקר של קואקלי: "מעוניינים להנציח את הסטטוס קוו".
49 אחוזים מהנשאלים בסקר אמרו שהם "מרוצים מהחיים", 23 אחוזים אמרו שמה שמדאיג אותם זה "כסף ועבודה", לעומת 29 אחוזים שענו "מצב ביטחוני". 30 אחוזים הביעו דאגה מהעתיד, ומרבית הנשאלים ביקשו לראות את ממשלת המעבר הפלשתינית קמה בפועל, ונימקו זאת בחשש מפני נסיגה כלכלית בעקבות אי-השקט הפנים-פלשתיני שמוצג כלפי חוץ – לעולם בכלל ולמדינות התורמות להם בפרט.
גם שר האוצר ריאד אל-מאלכּי הביע כזכור את דאגתו מפני חוסר הוודאות הפוליטית. אל-מאלכּי מבהיר שלאחר שחברי הממשלה החדשה יוצגו, ההתנגדות והפסימיות של מדינות העולם תתמוססנה.

זאת צמיחה כלכלית?

בשאר, איש עסקים פלשתיני, מגדיר את המספרים המעודדים שמציגים הכלכלנים אשליה: "בשנים האחרונות מוזרמים הרבה כספים מבחוץ – גם לתמיכה בממשלה, גם לשיפור תשתיות וגם לתמיכה בארגוני זכויות אדם. אבל אי אפשר להגיד שקיים סקטור של אנשי עסקים פרטיים שמצעידים את הכלכלה קדימה. גם אנשי העסקים הפלשתינים הגדולים הם מטעם הרשות – שרי אוצר לשעבר ומיליארדרים שלא שמעו על הפרדה בין הון לשלטון"

את בשאר, איש עסקים פלשתיני מאזור חברון, הנתונים על צמיחה כלכלית פלשתינית אינם מרשימים בכלל. הוא אינו צריך סקרים ומספרים שמדברים על איכות חיים עולה – הוא יודע מהיכן מגיע הכסף שבא בקלות ולאן הוא יכול ללכת באותה קלות ממש: "הכלכלה הפלשתינית נשענת על הכספים האירופיים והאמריקניים. זו פיקציה אחת גדולה. ככל שנכנסים לעובי הקורה ולפרטים הקטנים אפשר להבין שמי שאומר שיש פיתוח כלכלי פלשתיני הוא פשוט שקרן או טיפש".
בשאר עוסק בעסקי המזון, "עסק שתמיד יש בו פרנסה", להגדרתו. הוא מבקש להבהיר שמכוניות חדישות על הכבישים ומבנים מפוארים לא בהכרח מלמדים על שיפור כלכלי ועל יכולת לאומית פלשתינית, אלא על תלות בישראל ובמדינות התורמות. "הכלכלה הפלשתינית נשענת על דבר אחד: משכורות הפקידים הממשלתיים. כשהם מקבלים את השכר שלהם בתחילת החודש, הכלכלה יכולה להתחיל לנוע; כשיש עיכובים, הכול נתקע.
"מרבית כספי המשכורות של הפקידים היא כספי מס הכנסה שמועברים לישראל על-ידי הספקים שאני קונה מהם. אני רוכש בישראל מוצרי גלם, משלם מע"מ, הכספים נגבים על-ידי ישראל, ואמורים לעבור לידי הרשות הפלשתינית. ברגע שהכספים האלו אינם מועברים, יש בעיות. יכולנו לראות את זה לפני חודשיים, כשישראל החליטה להקפיא את העברת הכספים.
"גם בניית הבתים ומכירת המכוניות נשענות על משכורות הפקידים. הבנק שנותן הלוואה לרכישת מכונית חדשה מחתים את פקיד הרשות הפלשתינית על הוראת קבע, והיא יורדת ישירות ממשכורתו. ב-95 אחוז מהמקרים, הבנק מחייב להביא שלושה אנשים בעלי משכורת קבועה שחותמים על ערבות. אפילו הם מבינים שאי-אפשר להסתמך על כספי הסיוע באופן מוחלט".
בשאר מודה שהמספרים שמציגים הכלכלנים הם מספרים טובים המלמדים על מצב טוב, אבל מגדיר את הנתונים האלו אשליה. "בשנים האחרונות מוזרמים הרבה כספים מבחוץ – גם לתמיכה בממשלה, גם לשיפור תשתיות וגם לתמיכה בארגוני זכויות אדם. אבל אי-אפשר להגיד שקיים סקטור של אנשי עסקים פרטיים שמצעידים את הכלכלה קדימה. גם אנשי העסקים הפלשתינים הגדולים, שלא אזכיר את שמם, הם אנשים מטעם הרשות – שרי אוצר לשעבר שמועמדים לראשות הממשלה הנוכחית ומיליארדרים שלא שמעו על הפרדה בין הון לשלטון".
כמו כל איש עסקים ממולח בשאר מבין שאין בעולם מתנות חינם, ולכן מנסה להתריע מפני המציאות הכלכלית השקרית הזאת: "לארה"ב ולאירופה יש אינטרסים באזור, ולכן כרגע הם משקיעים בנו כספים. אבל מספיק עוד משבר כלכלי באירופה או בארה"ב כדי שיגיע הקץ לסרט הוורוד שבו אנחנו נמצאים.
"המדינות התורמות מצפות גם לתמורה פוליטית, ואנחנו יכולים לשמוע את התגובות שלהן להסכם הפיוס הפנים-פלשתיני ולשיתוף חמאס. בנוסף הן מתערבות בנושאים המדיניים כמו המשא-ומתן הישראלי-פלשתיני. הן כל הזמן מנסות לרמוז ולקרוץ לנו שנבין שאם אנחנו לא נעשה מה שהן, התורמות, רוצות, הברז פשוט ייסגר".
פיקציה או לא פיקציה, אני מסתכל על לוח השעונים של המיצובישי כריזמה שלי. נורית האזהרה מהבהבת. בספר הרכב הישן כתוב שמדובר בבעיה בקרבורטור, וממליצים שם לנסוע למוסך הקרוב מה שיותר מהר. כמה שעות מאוחר יותר אני מקבל את החשבון על התענוג. אני קצת מקנא בפלשתינים – מה עם איזה סיוע הומניטרי קטן לאחד שלא מסתובב עם מרצדס נוצצת?

ממלכת השנוררים

סוגיית ממשלת המעבר הפלשתינית, שאמורה לקום בעקבות הסכם הפיוס בין חמאס לפתח, לא מפסיקה לספק כותרות. יש כאלו שמעריכים, בשקט כמובן, שסוגיית ראש הממשלה המיועד יכולה לטרפד את ההסכם כולו. כזכור, חבר משלחת הפיוס לקהיר מטעם חמאס סלאח אל-ברדוויל אמר לנו לפני שבועיים שסלאם פיאד לא יהיה בין המועמדים לראשות הממשלה. ההצהרה הזאת לא הפריעה לחברי הוועד המרכזי של פת"ח לבחור בשבוע שעבר בפיאד כמועמד מטעמם. חמאס מיהרו לשגר שוב התנגדות, והעלו מנגד את שמו של איסמעיל הנייה כמועמד. זאת למרות מה שמשתקף מהסקר, שאפילו בארגון חמאס מבינים שאקט של הצבת ראש ממשלה של הארגון, במיוחד כזה שתדמיתו בעולם לא ממש חיובית, כמו הנייה, תקשה מאוד על המדינות התורמות להמשיך לשמן את המוסדות הפלשתינים.
רק בשביל לסבר את האוזן, מאז 2007 הזרים האיחוד האירופי שלושה מיליארד דולרים לקופה הפלשתינית – סכום שעולה בהדרגה בכל שנה. משרד האוצר הפלשתיני פרסם נתונים שלפיהם בשנת 2010 קיבלה הרשות מהאמריקנים סכום של 583.5 מיליון דולרים כסיוע לשיפור מוסדות הרשות. למרות ההבטחות וההצהרות של מדינות ערב שישקיעו בפתרון הבעיה הכלכלית הפלשתינית, בפועל רק 22 אחוזים מכספי התרומות הגיעו מהן. מה שמהווה רכיב חיוני מבחינת לפחות מחצית מהפלשתינים הוא הסיוע הבינלאומי, שנותן לרשות הפלשתינית אפשרות לשלם משכורות ל-140 אלף עובדיה.
הסקר שערך ד"ר קואקלי ממכון הסקרים הפלשתיני מגלה מציאות דומה. 36 אחוזים מהנשאלים בסקר ציינו שהסיוע של ארה"ב ואירופה הוא זה שאחראי על הרווחה הפלשתינית, 42 אחוזים אמרו שהסיוע חיובי אבל משפיע בצורה חלקית, ו-54 אחוזים נותנים את הקרדיט למצב הכלכלי הטוב לראש הממשלה הפלשתיני סלאם פיאד.

פורסם במקור: יומן, מקור ראשון
תאריך:  22/06/2011   |   עודכן:  22/06/2011
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט
סדום ועמורה עיתונות
כסף מזויף
תגובות  [ 4 ] מוצגות  [ 4 ]  כתוב תגובה 
1
אהה?? באמת???
brhv mpui  |  22/06/11 22:57
2
תגובה
צנחן  |  23/06/11 00:25
3
הפליטים הפלסטינאים-הם מכרה זהב
החלמאי  |  23/06/11 07:44
4
כשביבי מבצע את חזון אורי אבנרי ל"ת
יש מפלצות מתעשרות  |  23/06/11 09:20
 
תגובות בפייסבוק
 
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
סופיה רון-מוריה
ועידת המפד"ל שהתכנסה בנחלים העמיקה את השסע שבין חברי סיעת הבית היהודי. השר הרשקוביץ: "אני לא מכיר מישהו בעבר שממש הצלחתי לריב איתו, ורבים לא מכירים מישהו שאורלב לא הצליח לריב איתו". מי נגד מי ולמה
עמיאל אונגר
ערב פרישתו, תוקף שר ההגנה האמריקני רוברט גייטס את שותפותיה של ארה"ב בברית נאט"ו על שאינן נושאות בעול באופן שוויוני. האם מדובר בהצהרת כוונות לקראת שינויים בנאט"ו?
אורן פרסיקו
"גלובס" קובע את סדר היום ב"גלובס"    ידיעות אחרונות מזדעזע מקריאות גזעניות    "ישראל היום" סופג ביקורת מערוץ 10    עמוס רגב הפך לסלב    דה-מרקר מדווח על בילוי שרה נתניהו בחברת מרים אדלסון
אלון מרום
ג'ון פרדריקסן, בלונדיני שמנמן, שהחל דרכו כנער שליח ובהמשך כברוקר שכיר להובלת דגים מאיסלנד לגרמניה, העז בחוצפתו להידחף בין רגלי אצילי הספנות    האיש הפך לאגדה בחייו וזכה לכינוי "מלך המכליות"    סיפור על העזה, חוצפה ומיליארדי דולרים
יובל לובנשטיין
היום יישמעו ברחבי ישראל צפירות כחלק מהערכות המדינה לתרחישים שונים. האם מחאת הקוטג' היא גם סוג של צפירת אזהרה? האם הצפירה הזאת נוגעת רק לקוטג'? האם הגופים האחראים אכן ימנפו את האירוע על-מנת להטיב את החיים בציון?
רשימות נוספות
שר ההסברה הירדני נגד "חוקי הממשל הצבאי"  /  יחיאל (חיליק) רוזמן
אובמה לא קיבל אישור להמשך המתקפה בלוב  /  איציק וולף
טורקיה מציעה לקלוט את מאהר אסד  /  מחלקה ראשונה
האיסלאמיזם  /  משה חסדאי
ירדן - עוצמת החולשה של הדרום  /  יחיאל (חיליק) רוזמן
שביל הבריחה  /  פזית רבינא, גובצ'י
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il