אז ככה זה מתנהל: הרבה דיבורים, הרבה טקסים והכרזות וכמעט אפס מעשים. הקרקע עליה ממוקם כיום שדה התעופה העלוב של אילת שווה סכומי עתק. אלו יכולים לממן בקלות את הקמת נמל התעופה החדש, אבל כדי להתחיל בעבודה צריך משרד תחבורה שלא רק מדבר.
אז ככה: החלטות יש, פרוגרמות יש, דיאגרמות וחוברות עם הדמיות מחשב יש, אבל זה הכל. התוכנית של נמל התעופה החדש ליד תמנע פשוטה יחסית. כל המומחים מאוחדים בדעתם שניתן לסיים את העבודה בזמן קצר יחסית, אבל כאשר את גדר הגבול עם מצרים לוקח להקים שנים, למרות שניתן היה להקימה תוך חצי שנה, העסק ברור. ממשלת
ישראל לא מסוגלת לארגן פרויקטים. הכל תקוע בגלל ביורוקרטיה מהסוג הגרוע. הכל תקוע בגלל חוסר תיאום בין משרדי ממשלה שונים.
במקביל יש לשרים שלנו דמיון מפותח. אותו שר תחבורה שלא מסוגל להזיז את פרויקט הקמת נמל התעופה של אילת, הגה לא מכבר תוכנית להקמת אי מלאכותי מול חופי עזה, עליו לפי חזונו יקימו שדה תעופה בינלאומי שיקושר לרצועה בעזרת גשר ארוך. צריך דמיון פרוע כדי לחשוב בכלל על תוכנית כזו, אבל השר קיבל כמה כותרות, גם אם רובן היה לעגני.
אז לסיכום: המחדל נמשך ויימשך כי אף אחד באמת לא עושה משהו לשים לו קץ. וזה בתנאים אידיאליים כאשר בעיית המימון פשוט לא קיימת. אבל חוץ מכסף צריך שכל ישר, יוזמה ו"ביצים" - ואת זה אין לממשלה.
לתיירים שמעדיפים את מועדוני הנופש בסיני ואת המלונות של עקבה יש עוד סיבה טובה לא להגיע לאילת. אנחנו רגילים לתנאים גרועים. הם רוצים את הכי טוב. טמטום כבר אמרנו?
