אך עוד קודם לכן אירע ניסיון הנקמה מצד השוטרים. המעבר שלהם משוטר לעבריין היה הדרגתי. עוד יום של תסכול, עוד מנה של לחץ מהבית, עוד ייאוש מאוזלת ידה של המערכת שלא הצליחה לכופף את ארגונו של מור. נקודת השבר הייתה ב-22 באוקטובר 2006. חמשת השוטרים נפגשו, שינו את מספרי מכוניותיהם, והתחלקו לשתי קבוצות לשם הטמנת המטענים. שני שוטרים הצמידו מטען צינור מתחת לרכב שטח ששייך למור. שלושה שוטרים הצמידו מטען חבלה לחלון ביתו.
בבוקר התפוצץ מטען החבלה בדירתו של מור וגרם לנזק קל. הפיצוץ עורר במור חשד שמישהו ממתחריו מנסה לחסל, והוא בדק את רכבו וגילה את המטען שהוצמד לו. המשטרה החלה בחקירה; בין החוקרים היו מטמיני המטענים עצמם. ההנחה המיידית הייתה שמדובר בחיסול חשבונות בין עבריינים. לשוטרים לא היה קצה חוט. מי שגרם לפריצת דרך היה שוטר אחר, שנחקר באותה העת במחלקה לחקירות שוטרים על גניבה והחליט לספר על המידע שידע בניסיונות החיסול. בעקבות המידע המפתיע נעצר מ', אחד השוטרים המעורבים. הוא הסכים להפליל את האחרים, והם נעצרו.
הפרשה גרמה לצמרת המשטרה להבין שהמשטרה חולה במחלה קשה, וכי עבריינים הם אלה שמכתיבים את סדר היום. נהלים שונו, ובדק בית נעשה לכל אורך שדרת הפיקוד. נוסף לטיפול המשפטי הפלילי, ועדה משטרתית בראשות סגן המפכ"ל
אילן פרנקו חקרה את הפרשה. הממצאים העיקריים הותרו לפרסום רק לאחר זמן ובלחץ התקשורת. הוועדה קבעה שהיה כשל באבטחת השוטרים, ושהיכולות המבצעיות-חקירתיות היו גרועות ולא מספקות שכן רק שני כתבי אישום הוגשו נגד מור.
במשטרה מבינים היום שהקודים בעולם הפשע השתנו. העבריינים כבר אינם מקבלים על עצמם את הכלל הג'נטלמני שהשוטר עושה את עבודתו ואין לפגוע בו. הצעירים שבהם אינם בוחלים כיום בשום איום על השוטרים. לדברי גורמים במשטרה, כ-70 שוטרים אחרים שעדיין משרתים בארגון מוגדרים מאוימים - בשלבים שונים של מדרג בן שש רמות איום. מהנמוכה, של שוטרים שעבריינים אמרו להם במקום פומבי כגון בית משפט שיהרגו אותם, יפרקו אותם וכדומה, עד לחמורה ביותר, של ניסיונות קונקרטיים לפגיעה פיזית.
גורמי המשטרה מציינים שהארגון משקיע מיליוני שקלים בכל שנה במטרה להגן על חיי השוטרים, בין השאר פועלת יחידה לאבטחת שוטרים, בפיקוד סגן-ניצב יגאל לוגסי, ש"נותנת מענה מיידי לכל שוטר שאוים". המשטרה גם החליטה להמשיך לאבטח את השוטרים המפוטרים מנהריה, אף שאינה מחויבת בכך. יודעים שם שכל שוטר שמאוים, גם משפחתו מאוימת - ולשוטר כזה אין יכולת אמתית לתפקד.
ובכל זאת, על-פי נתוני המשטרה, הכאוס בצפון משתולל. כמעט בכל יום עובדי ציבור נחשפים לאיומים, לירי ולהשלכת רימונים, בעיקר במגזר הערבי. זו הסיבה שהמחוז הצפוני במשטרה חולק בשבוע שחלף לשני מחוזות ועובו בו תחנות המשטרה (ראו בהמשך).
ואשר לירי על אלדד חדד - מפכ"ל המשטרה רב-ניצב
יוחנן דנינו, איש חקירות ותיק, רואה באירוע קו פרשת מים. הוא החליט להעביר את החקירה ליחידה הארצית לחקירת פשעים, יה"ב 433, ומושקעים בה אמצעים טכנולוגיים שקיימים רק ביחידה הזו ואמצעי מודיעין שהם פסגת הטכנולוגיה המשטרתית. כישלון בחקירה הזו, אומרים בצמרת המשטרה, לא בא בחשבון.