תחת חום ולחות של חודש יולי, כשברקע ירח מלא תלוי כפנס לקישוט, חתם אתמול (שבת, 16.7.11) הראל סקעת את המופע האחרון של סיבוב ההופעות שלו בשנתיים האחרונות. הקהל נכנס בצורה מסודרת וההופעה החלה בזמן. סקעת בחר בכניסה צנועה (בניגוד לכניסות הפומפוזיות של זמרים אחרים), כאשר ירד במדרגות מחדר צדדי, עבר דרך הקהל ועלה במדרגות המובילות לבמה של אמפי שוני. הוא התחיל בשני שירים פחות מוכרים שלו, והמשיך עם הרפרטואר המוכר והידוע עם כל השירים המוכרים - "בתוך", "משהו ממני", "אפילו ששריפות", "כל הציפורים", "עודני ילד", "שלכת" ועוד. מעבר לעובדה שהביצועים היו טובים, נראה יותר מכל שסקעת יודע לבחור את השירים שמתאימים לו ולהגיש אותם נכון. הקול החם, הצלול והעמוק שלו מכבד את השירים שהוא שר. העובדה שבחר עוד בתחילת דרכו בשירים ישנים כמו "בתוך" ו"הנני כאן", מעידים על כך שהוא מודע לכובד המילים ומכבד אותן. במהלך ההופעה הוא עבר משירים שקטים לשירים קצביים ושילהב את הקהל שידע להעניק לו אהבה בחזרה וערך לו אפילו הפתעה קטנה בצורת סטיקלייטים צבעוניים (שכל אחד הדליק בזמן השיר "כמה עוד אפשר") ומילאו את המקום בשלל צבעים. סקעת, הנער שלפני שבע שנים ריקי גל לא הפסיקה לרייר עליו, הוכיח אתמול שהוא כבר מזמן לא עוד תוצר של המערכת המשומנת ליצירת כוכבי אינסטנט העונה לשם "כוכב נולד", אלא פרפורמר שעומד בפני עצמו ונותן תשובה הולמת לכל אותם זמרי "סלסולים" שכל מה עומד לנגד עיניהם הוא כיבוש של עוד קיסריה או היכל נוקיה (היעד המבוצר החדש לכיבושי האגו). את סקעת לא עניינה יותר מדי הפירוטכניקה (למרות שהסאונד היה משובח והתאורה הייתה מדויקת ולא סתם משחקי אורות), את סקעת עניינו המגע והלכידות עם הקהל שלו, שהיה מורכב, יש לציין, ברובו מנשים. הן הגיעו לשם מכל הגילאים. גם ילדות ובנות טיפש-עשרה ששומרות לו אמונים עוד מימיו ב"כוכב נולד" וגם כאלה שיודעות להעריך ביצוע והופעה טובה. כצפוי, חתם סקעת את המופע בשוני עם השיר שהביא אותו יותר מכל לתודעת הקהל הישראלי - "הנני כאן". סקעת, שבצדק מנכס לעצמו כבר את השיר (למי ששכח, את השיר שר במקור יהורם גאון), חתם סיבוב הופעות של שנתיים שבסיומו אמר בעצם לתעשיית המוזיקה הישראלית - הנני כאן כדי להישאר לעוד שנים רבות וטובות.