במהלך השנה האחרונה, עם אישור חוק הדם הטבורי והשלמת אישור הנהלים והתקנות על-ידי ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, הולך וגובר העניין והשיח הציבורי בישראל סביב ההכרה בדם הטבורי הציבורי כמציל חיים וכיעד לאומי מועדף.
בחמש השנים האחרונות, נמצא גרף ההשתלות המוצלחות במרכזים רפואיים מובילים בעולם, במגמת עליה מתמדת המראה על יותר מ-30,000 השתלות בהן נעשה שימוש בדם טבורי ציבורי (מתוכן 85% עבור חולי לוקמיה ויתרתן עבור חולים במחלות גנטיות אקוטיות).
ההשתלה המוצלחת הראשונה מדם טבורי בוצעה בפריז בשנת 1988 ומשם ככל שגדלה כמות ההשתלות מצילות החיים, שנעשו עבור תחומי רפואה ממוקדים, התפתח במקביל ענף רפואה חדש בדמות בנקים פרטיים לדם טבורי.
המחקרים בתחום תאי גזע ממקורות שונים, עובריים, שיליות ורקמות, נערכים זה שנים רבות וכך גם המחלוקות סביב ערכה וטיבה של השתלה, מסוג זה או אחר, במגוון נרחב של מחלות סופניות והם האחראים לאשליית הכדאיות בשימור דם פרטי. בעוד שהבנקים הציבוריים לדם טבורי מחויבים לתקנים ונהלים של ארגוני הרופאים ההמטולוגיים ומרכזי השתלות, המאוגדים במאגר הבינלאומי BMDW בהולנד - לפיהם נמצאים רק כ-30% מהמנות הנאספות ראויים לשימור, הרי שהבנקים הפרטיים משמרים כל מנה שנאספת מהיולדת, עובדה שהובילה מדינות בעולם המערבי - צרפת, איטליה, נורבגיה ואחרות, להפסיק מחד את פעילותם של בנקים פרטיים בתחומן ומאידך להפנות תקציבים משמעותיים להקמתם והפעלתם של בנקים ציבוריים.
יצוין ויודגש, כי בישראל אין התנגדות לקיומם של בנקים פרטיים. קולות הביקורת נשמעים בדבר הצורך לחייב את הבנקים הפרטיים, בפיקוח משרד הבריאות והתמ"ת, לפרסום הוגן עם שקיפות מלאה. הבנקים הפרטיים הם עסק לכל דבר ועניין ומתקיימים מתשלום של אלפי שקלים (9,000-7,000 שקלים) לשימור מנה. הבנקים הפרטיים אף משקיעים כספים רבים בשיווק אגרסיבי הפונה לנקודה החלשה של הורים באשר הם, הילדים.
אך אליה וקוץ בה, לצד ערכו הרב של הדם הטבורי בטיפול במחלות סופניות, לא ישמש דם זה לטיפול ברך הנולד עצמו, אלא בשאר בני משפחתו, היה ותמצא התאמה. שנית, נוכח השוני הגנוטיפי הרב-גווני המאפיין את העם היהודי לעדותיו, המתבטא בקושי לאתר תורמים מתאימים לעדות מסוימות, מפנים הבנקים הפרטיים לבנקים הציבוריים, כאשר בפועל יכול כל אזרח, בהפניית רופא מומחה ממרכז השתלות מוכר, לפנות לבנקים הציבוריים ללא עלות מצד המשפחה. שלישית, בין הבנקים הציבוריים בעולם מתקיים קשר רציף המאפשר להם להציע עזרה מצילת חיים ממאגר עולמי עצום ונרחב.
בבנק הציבורי לדם טבורי - בדמייך חיי, שמורים בהקפאה כ-3,000 מנות חיים - מנות דם טבורי זמינות להשתלה מתוך ה-10,000 שנאספו על-ידי הבנק עד היום. הבנק קיבל עד-כה כ-200 דרישות להתאמה מעשרות מדינות ברחבי העולם, שמשמעותן הימצאותן של מנות בעלות התאמה ראשונית, בדמייך חיי העביר בפועל עד היום שמונה מנות להשתלה - ארבע בישראל וארבע בחו"ל. בנוסף, מאחסן הבנק כ-50 מנות יעודיות, שאינן רשומות במאגר הבינלאומי ותועברנה למרכז ההשתלות, ללא תמורה ממשפחת החולה, בתזמון המתאים לחולה.
הבנקים הציבוריים בישראל, מד"א ובדמייך חיי, קיימו במהלך 2010 מבצע ארצי לאיתור יולדות עבור חולת לוקמיה אקוטית, במהלכו נרתמו 16 מרכזים רפואיים ברחבי הארץ לקליטת יולדות בהערכות מיוחדת לאיסוף מקצועי של מנות דם טבורי. מבצע זה הוכתר בהצלחה עם איתור ואיסוף שתי מנות דם טבורי שתאמו לחולה.
במהלך האסון בפוקושימה יפן, קיבלו מרכזי ההשתלות בישראל עשרות פניות מגורמים בריאותיים שונים ביפן בבקשה להיעזר במנות הדם השמורות בבנקים הציבוריים.
עלות הפקת מנת דם טבורי אחת כ-5,000 שקלים. מנה זו נשמרת בהקפאה לעשרות שנים. 10,000 מנות מהוות מינימום לבנק דם טבורי יעיל ובאפשרותן להציל לפחות 100 אנשים בכל שנה. הסכום הנדרש ליצירת מאגר זה נאמד בכ-50 מיליון שקלים, חוק בנק הדם הטבורי הציבורי מקצה בשנה 5 מיליון שקלים ממנו צפוי לזכות בדמייך חיי לכשליש ומכאן שבעוד כיובל יגיע בנק הדם הטבורי הציבורי לכמות המינימום.
איסוף והפקת מנת דם טבורי נעשית ללא עלות כלשהי לתורמות, נוכח תקציבו הזעום של הבנק נאספות תרומות דם טבורי רק משני בתי חולים בישראל. בנק הדם הציבורי בדמיך חיי מתנהל מיום הקמתו בשנת 2006 מכספי תרומות בלבד. החל משנת 2010 מקבל הבנק כספי מדינה מתוקף חוק הדם הטבורי. עד-כה קיבל הבנק מתוקף החוק 498,000 שקלים (שווה ערך לשימורן של כ-100 מנות בלבד). כספי התרומות שנאספו והושקעו עד היום בבנק הדם הטבורי נאמדות בכ-15 מיליון שקלים.