"אף יהודי לא פוצץ עצמו במסעדה גרמנית", כך הכריזה אחת מהנשים האמיצות בעולם. פעילים של 'האחים המוסלמים' רצחו את הפרופסור יוסף אל יוסף שהיה המרצה האהוב על וואפה סולטן באוניברסיטה, לנגד עיניה (ב-1979). "הם ירו בו מאות כדורים וצעקו 'אללה אכבר'. ברגע זה איבדתי את האמון באלוהים שלהם והתחלתי לחפש תשובות. זו הייתה נקודת המפנה בחיי". ד"ר וואפה סולטן, ילידת 1958, מתגוררת בלוס אנג'לס לאחר שהיגרה לארה"ב מסוריה עם משפחתה בשנת 1989. אני מביא כאן ציטוטים מדבריה החשובים: "אין זה נכון לומר כי הטרוריסטים המוסלמים מעוותים את כתבי הקודש האיסלאמיים כפי שנהוג לחשוב, אלא שאותם כתבי קודש באופן בו הם כתובים מעוותים את תפיסת המציאות של הטרוריסטים המוסלמים. האיסלאם הוא בן ערובה במשך ארבע עשרה מאות לדתו שלו. השינוי באיסלאם צריך לבוא מבפנים ודווקא נשים צריכות להיות נושאות הדגל". "שבוע אחרי שהגענו לארה"ב התחלתי לכתוב וכל עורך עצר אותי בנקודה מסוימת ולא היה מוכן לפרסם את מה שיש לי לומר. עברתי מעיתון אחד לשני. הם הגבילו אותי ונהגו לשנות משפטים בלי אישור שלי. אבל זה היה טוב מלא כלום. כמה שבועות לפני ה-11 בספטמבר 2001 הציע לי חבר להקים אתר אינטרנט שבו אוכל להביע את דעתי" (כך קם annaqed.com = "המבקרת", אתר מאמרים בערבית ואנגלית). מייד אחרי 11 בספטמבר ידעתי שמספיק ודי. מאז אין יותר מגבלות. היום אני אדם שונה לגמרי". "אני מקבלת הרבה מאוד אי-מיילים, אנשים נכנסים לאתר האינטרנט שלי. יש מיילים חיוביים - ויש גם הרבה איומים. כל מסר חיובי זה סימן טוב. המטרה היא לנתץ את חומות הכלא של העולם האיסלאמי. זו משימה קשה מאוד. אני מאמינה שסדקתי את חומת הכלא ועכשיו יותר קל לאחרים לבוא אחרי". "אני מקבלת מיילים מלבנון ירדן, סוריה, עירק, מצרים ואפילו סעודיה. הם מאוד מעודדים מהכתיבה שלי. קיבלתי מייל ממדינה ערבית מאדם שכתב לי: 'אנחנו גוועים, אבל עכשיו את הלחם שלי יום יום'. אני מקבלת מיילים מנשים מוסלמיות שמעודדות אותי: 'לכי קדימה, אנחנו מאחוריך'. אבל החלק העצוב הוא שהם תמיד משתמשים בשמות בדויים, כי הם חוששים לצאת מהמסתור שלהם, להביע את עצמם בדרך שאני מביעה". כשהתגוררה בסוריה חשבה עלינו: "שאתם הרוע בהתגלמותו. אתם לא בני אדם. אין לכם קול אנושי. אתם יצורים מסוג אחר. זו הדרך שבו חונכתי. בשבוע הראשון שלנו בארה"ב, בעלי ואני הלכנו להוליווד ונכנסנו לחנות נעליים. הזבן נראה מזרח תיכוני, אז בעלי שאל אותו מאיפה הוא. הוא אמר 'אני יהודי מישראל'. אני ברחתי החוצה מהחנות יחפה. בעלי רץ אחרי עם הנעליים וזעם עלי 'מה את עושה את טיפשה'? עניתי לו: 'אתה מצפה ממני ללחוץ את ידו ולומר לו כמה שהיה נעים לפגוש אותו? הוא האויב שלי, אני שונאת אותו. אני לא יכולה לסבול אותו'. זו הייתה הפעם הראשונה שפגשתי יהודי ישראלי פנים אל פנים. לאט לאט למדתי כמה טעינו ואיזה טיפשים היינו. אתם בני אנוש לא פחות מאתנו". "ההתנגשות שלה אנו עדים היום בעולם אינה התנגשות בין דתות או ציוויליזציות. זאת התנגשות בין שני ניגודים, בין שתי תקופות. זאת התנגשות בין מנטליות השייכת ל-ימי הביניים ומנטליות שהיא פרי המאה ה-21. זאת התנגשות בין נאורות לנכשלות, בין בני תרבות לפרמיטיבים, בין ברבריזם לרציונאליות. אנו עדים להתנגשות בין חירות לדיכוי, בין דמוקרטיה לדיקטטורה. בין זכויות אדם, מצד אחד, להפרת זכויות אלו מצד שני. זאת התנגשות בין אלו המתייחסים לנשים כמו בהמות לבין אלו המתייחסים אליהן כבני אנוש. התופעה בה אנו נתקלים כיום אינה התנגשות בין ציוויליזציות. ציוויליזציות לא מתנגשות אלא מתחרות אחת בשנייה. המוסלמים היו אלו שהחלו להשתמש במונח זה [התנגשות הציוויליזציות]. המוסלמים היו אלו שהחלו בפועל את ההתנגשות. כאשר המוסלמים חילקו את האנושות למוסלמים וללא מוסלמים וקראו להלחם באחרים עד אשר הם יאמינו במה שהמוסלמים מאמינים - הם, המוסלמים, החלו את מלחמת הציוויליזציות. על-מנת לשים קץ למלחמה זאת, יהיה על האיסלאם לבחון מחדש את ספרי הקודש ואת הנרטיב הדתי שלהם, נרטיב שמכיל השכם לבקרים ציוויים למלחמת קודש ולמאבק חומרה בכופרים (Takfir). איזה ציוויליזציה אחרת ברחבי העולם מתירה לכנות אנשים אחרים בשמות שהם לא בחרו לעצמם? לעיתים הם מכונים אהי אל דימה - (Ahi Al-Dhimma ), לעיתים 'אנשי הספר'. במקרים אחרים משווים אותם לקופים ולחזירים או שמכנים את הנוצרים 'אלו אשר מעוררים את זעמו של אללה'. הם לא 'אנשי הספר' כי אם אנשים של ספרים רבים. כל ספרי המדע השימושיים שיש היום הם שלהם, הם הפרי של מחשבתם החופשית והיצירתית. היהודים קמו ועלו מעפר הטרגדיה (של השואה) ואילצו את יתר העולם לקבלם ולכבדם באמצעות הידע העומד לרשותם - לא באמצעות טרור אלא באמצעות חריצותם. לא באמצעות היבבות והקובלנות שלהם. האנושות חייבת את מרבית התגליות והמדע של המאות ה 19 וה-20 למדענים יהודים. חמישה עשר מיליון אנשים המפוזרים ברחבי הגלובוס התאחדו וכך זכו בזכויותיהם הודות לעבודה קשה ולידע. לא נתקלנו ביהודי אחד אפילו שהורס כנסייה נוצרית, לא ראינו יהודי אחד שבחר למחות באמצעות הרג בני אדם. המוסלמים ניפצו לרסיסים שלושה פסלים של בודהה. לא נתקלנו בבודהיסט אחד ששורף מסגד, הורג מוסלמי או מחריב שגרירות. המוסלמים חייבים לשאול את עצמם מה הם יכולים לעשות למען האנושות לפני שהם ידרשו ממנה להוקירם ולכבדם".