X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
X
יומן ראשי  /  כתבות
מכתב שעליו חתומים ראשי המחלקות לארכיאולוגיה באוניברסיטאות תל אביב, ירושלים, באר-שבע וחיפה יוצא נגד כוונתה של השרה לימור לבנת לפתוח את השורות במועצת רשות העתיקות ולשנות את דרכי המינוי. יש הסבורים שמתחת לנימוקים המקצועיים מסתתר רצון לשריין את מועמדותו של פרופ' יורם צפריר - ארכיאולוג מוערך ואיש שמאל מובהק
▪  ▪  ▪
[צילום: פלאש 90]
פרופ' זאב ספראי:
"האקדמיה למדעים היא גוף שמדיר את הפריפריה. היא צריכה לייצג את התמונה המדעית בארץ, והיא לא עושה זאת. ההגבלה של מועמדים דווקא משם יוצרת מצב שבו המועמד נלקח מתוך מעגל מצומצם מדי"

בשבועות האחרונים, התרוצץ בתיבות הדואר האלקטרוני של בכירי הארכיאולוגים בארץ מכתב זעקה נגד הצעה של שרת התרבות הנוגעת למינוי יו"ר מועצת רשות העתיקות. לפי ההצעה יבוטל ההכרח למנות לתפקיד היו"ר דווקא חוקר החבר באקדמיה הלאומית למדעים, ויוכל להיבחר גם מי שאינו חבר בה. במכתבם טוענים החוקרים שעל התנאי הקיים להישמר, וזאת כדי למנוע מינויים פוליטיים לתפקיד.
"אנו, ראשי החוגים והמכונים לארכיאולוגיה באוניברסיטאות באר-שבע, חיפה, ירושלים ותל אביב, שבהם מתקיים עיקר הפעילות להוראה ומחקר בארכיאולוגיה, רואים כחלק מתפקידנו המדעי והציבורי את החובה לשמור על איכות המחקר וההוראה של תחום זה, ולשמור על מעמדו המדעי, האקדמי והציבורי של המחקר הארכיאולוגי במדינת ישראל", הם כותבים ללבנת.
"אנו מבקשים ממך לשקול שנית שניים מהתיקונים המוצעים לחוק רשות העתיקות, אשר יחלישו את מקומם ואת השפעתם של המוסדות האקדמיים במועצת רשות העתיקות, ויחלישו גם את מעמדה המקצועי ואת סמכותה של המועצה".
תחום הארכיאולוגיה בישראל, חווה מפעם לפעם סערות שלהן נגיעה פוליטית, אולי יותר מכל תחום אקדמי אחר. זאת מעצם טבעו של תחום המחקר הזה, החופר עמוק בתוך שאלות היסוד המבעירות את הקיום כאן, דוגמת זהות תושביה של הארץ במהלך ההיסטוריה.
ההתרחשות הנוכחית בקרב אנשי המחלקות האקדמיות לארכיאולוגיה בישראל, נוגעת למינוי יושב-ראש חדש למועצת רשות העתיקות, המהווה מעין ועד מנהל או דירקטוריון של רשות העתיקות. המועצה ממונה על קביעת המדיניות של רשות העתיקות ועל תקציבה, והמכהן בתפקיד היו"ר רשאי להחליט החלטות משמעותיות לגבי מיקומן וקיומן של חפירות ארכיאולוגיות ולגבי בנייה במקומות שבהם התקיימו חפירות.
כיום עומד בראש המועצה ההיסטוריון פרופ' בנימין זאב קדר. לאחרונה, לאחר כ-11 שנים בתפקיד, ביקש קדר לפרוש מתפקידו, ובתקופה הקרובה צפוי להתמנות במקומו יו"ר חדש.
על-פי חוק רשות העתיקות, החברים האקדמאים במועצה הם שני חוקרים מתחום הארכיאולוגיה או מתחום קרוב לה, המגיעים מהאוניברסיטאות העברית, תל אביב, חיפה, בר-אילן או בן-גוריון. בנוסף לחוקרים חברים במועצה גם נציגים של משרדי האוצר, התיירות, הפנים ועוד.
על-פי אותו חוק, יו"ר המועצה יהיה איש מדע הארכיאולוגיה או תחום קרוב לו, החבר באקדמיה הלאומית הישראלית למדעים. אין ספק שמטרתו המקורית של החוק הייתה מניעת מינויים פוליטיים לתפקיד. עם זאת, ישנה טענה שבמהלך השנים הפך נוסח החוק את התחום לסגור, וצמצם באופן ניכר את מספר המועמדים.

בוחרים את עצמם

האקדמיה הלאומית למדעים, שממנה צריך להיבחר יו"ר המועצה, היא מעין גוף-על אקדמי, 'מועדון' אקסקלוסיבי במיוחד, שבו חברים כיום 94 מדענים ומלומדים בלבד.
בחוק האקדמיה מפורט שמטרות האקדמיה למדעים הן "לרכז בתוכה מטובי אישי המדע תושבי ישראל, לטפח ולקדם פעילות מדעית, ולייעץ לממשלה בענייני מחקר ותכנון מדעי בעלי חשיבות לאומית". חברי האקדמיה נבחרים לכל ימי חייהם באספה כללית, נשיא האקדמיה מתמנה בידי נשיא המדינה על-פי המלצת האקדמיה, וסגן הנשיא נבחר בידי חברי האקדמיה. כלומר, מדובר בגוף שחבריו די בוחרים את עצמם.
בהתחשב בכך, מעניינת למדי העובדה שמתוך 94 החברים כיום, רק אחד מגיע מאוניברסיטת בר-אילן, אחד אחר מבן-גוריון ושניים מאוניברסיטת חיפה. מתוך שלוש אוניברסיטאות מכובדות לכל הדעות נמצאו רק ארבעה חברים ראויים לאקדמיה. כל יתר החברים משתייכים לאוניברסיטה העברית, לאוניברסיטת תל אביב, למכון ויצמן או לטכניון.
אגב, החבר הנוכחי מבר-אילן הוא היחיד מאוניברסיטה זו שזכה להיכנס אל שורות האקדמיה בכל חמישים שנות קיומה.
שרת התרבות והספורט לימור לבנת הגישה לאחרונה הצעה לשינוי חוק מועצת העתיקות.
אחד השינויים מתייחס להגדרה של שני נציגי האוניברסיטאות החברים במועצה, ומציע לנסחה כך: "נציגי מוסדות להשכלה גבוהה שיש בהם חוג לארכיאולוגיה". כלומר, לפתוח את השורות גם לנציגי מכללות ומרכזים אוניברסיטאיים אחרים.
שינוי נוסף ומשמעותי אף יותר מציע לקבוע בחוק כי לתפקיד יו"ר מועצת רשות העתיקות ייבחר "מדען בכיר מתחום ההיסטוריה או הארכיאולוגיה, לאחר התייעצות עם האקדמיה הלאומית למדעים", אך לא בהכרח אדם שהוא חבר בעצמו באקדמיה למדעים.
במכתב הארכיאולוגים, הם מביעים חשש כי "שינוי זה יאפשר למנות כיו"ר מועצת רשות העתיקות מדען שאינו מהארכיאולוגים וההיסטוריונים המובילים באקדמיה הישראלית, ויסכן את מעמדה המדעי, האקדמי והציבורי של רשות העתיקות".


בשנת 98' עתר פרופ' יורם צפריר לבג"ץ נגד עמותת אלע"ד הפועלת בעיר-דוד בירושלים ונגד ההקצאות שניתנו לה ממנהל מקרקעי ישראל. בנוסף, באוקטובר 2009 תקף צפריר את הכוונה לבנות מבנה חדש ברחבת הכותל, בעקבות חשיפתו של רחוב רומי: "יום אחד אולי ייחשף הרחוב למלוא אורכו. זה יכול לקרות כאשר גופים נאורים יותר ינהלו את העיר ואת הארץ ואת אוצרות התרבות שבה, שיבינו שיש חשיבות גם למונומנטים לא-יהודיים"

בר-אילן לא חתמו

עם זאת, יש הסבורים שמתחת לפני השטח מתרוצץ כאן משהו בעל אופי אישי יותר. אם התנאי המחייב שהיו"ר יהיה חבר האקדמיה הלאומית יישאר על-כנו, הרי שהמועמד הכמעט יחיד לתפקיד הוא פרופ' יורם צפריר מהאוניברסיטה העברית בירושלים, שהוא הארכיאולוג היחיד החבר כיום באקדמיה הלאומית למדעים.
מדובר בחוקר בכיר ומוערך, בעל ניסיון ציבורי רב, ואין חולק שמבחינה מקצועית הוא מתאים לתפקיד. אבל יש לו גם דעות פוליטיות ברורות, מהצד השמאלי של המפה.
בשנת 98' לדוגמה עתר פרופ' צפריר לבג"ץ נגד עמותת אלע"ד הפועלת בעיר-דוד בירושלים ונגד ההקצאות שניתנו לה ממנהל מקרקעי ישראל. עתירה אחרת, שהוגשה בשנת 2010 בידי עמותת השמאל 'עיר עמים' נגד אלע"ד, התבססה בין היתר על עתירתו של פרופ' צפריר.
בנוסף, באוקטובר 2009, בכנס ארכיאולוגי שהתקיים באוניברסיטה העברית, תקף צפריר את הכוונה לבנות מבנה חדש ברחבת הכותל, בשל חפירות שחשפו במקום רחוב רומי. "יום אחד, אפשר לקוות, אולי ייחשף הרחוב למלוא אורכו", אמר צפריר. "זה יכול לקרות כאשר גופים נאורים יותר ינהלו את העיר ואת הארץ ואת אוצרות התרבות שבה, שיבינו שיש חשיבות גם למונומנטים לא-יהודיים".
עם קשר לכך או בלעדיו, ל'מקור ראשון' נודע שחברי הסגל הרלוונטיים מאוניברסיטת בר-אילן - לא חתמו על מכתב הארכיאולוגים, ובחרו שלא לנמק את חוסר ההצטרפות שלהם.
ראש המחלקה ללימודי ארץ ישראל וארכיאולוגיה בבר-אילן, פרופ' אברהם פאוסט, מנוע מלהתייחס לדברים שכן הוא עצמו מכהן כחבר במועצת רשות העתיקות.
פרופ' זאב ספראי מבר-אילן, אומר כי מבחינתו באופן אישי, מה שעומד מאחורי חוסר ההצטרפות שלו למכתב הוא הצורך להרחיב את מעגל המועמדים: "האקדמיה למדעים היא גוף שמדיר את הפריפריה. האקדמיה צריכה לייצג את התמונה המדעית בארץ, והיא לא עושה זאת. ההגבלה של בחירת מועמדים דווקא משם יוצרת מצב שבו המועמד נלקח מתוך מעגל מצומצם מדי". זאת ועוד, הוא מתעתד לנסח בימים הקרובים מכתב לשרה לבנת, בו יכתוב לה כי הוא תומך בהצעת השינוי שלה.
פרופ' ספראי מוסיף כי מבחינת יכולותיו ואישיותו של פרופ' צפריר הוא בהחלט מועמד טוב, ואפילו הטוב ביותר בנמצא לתפקיד יו"ר המועצה, אך הוא מבין מדוע אנשי ימין "נבהלים" מאפשרות מינויו לתפקיד היו"ר.

להגן על היוקרה

יוזם מכתב הארכיאולוגים נגד השינוי, פרופ' עודד ליפשיץ, ראש המכון לארכיאולוגיה באוניברסיטת תל אביב, מנסה להנמיך את הלהבות. לדבריו מדובר רק בבקשה מהשרה לבחון מחדש את השינוי המוצע. "בעצם, אם השינוי יעבור השרה תוכל למנות את מי שהיא רוצה, בלי קשר לרמה אקדמית. אנחנו לא מאשימים אף אחד בפוליטיזציה חלילה, אבל חוששים שיש כאן פתח לכך בעתיד".
אתה לא רואה חשיבות בצורך לפתיחת השורות, מעבר לאנשי האקדמיה הלאומית למדעים?
"אני לא חבר באקדמיה הלאומית, אבל אני מאוד מחזיק ממוסד אליטיסטי שטובי המדענים נמצאים בו. לא שאין אנשי אקדמיה טובים במקומות אחרים, אבל שם זה הקרם דה לה קרם. אם בזמן שבו חוקק החוק נקבע שיו"ר המועצה יהיה מהקבוצה הזאת, זה סייג שבא להגן על הפרסטיז'ה ועל היוקרה של התפקיד. מהות המכתב היא בקשה להתלבט. לשקול שוב את השינוי. אין פה עניין פוליטי, יש כאן רק עניין מקצועי".
אבל הדרישה למינוי מהאקדמיה מותירה מעט מאוד מועמדים, אולי רק אחד.
"אין לי מושג. בחוק מוגדר שאלו צריכים להיות היסטוריונים או ארכיאולוגים. לי זה נראה נכון".
אחד הגופים שהצטרפו, לפחות תקשורתית, למחאה נגד ההצעה של לבנת הוא עמותת השמאל 'עמק שווה'. על-פי ההגדרה האינטרנטית שלהם מדובר בארגון של ארכיאולוגים ופעילי זכויות אדם העוסק במקומה של הארכיאולוגיה בסכסוך הישראלי-פלשתיני. "אנו מאמינים שהממצא הארכיאולוגי אינו צריך ולא יכול להוות אמצעי להוכחת בעלות של עם או דת מסוימת על מקום", הם כותבים. חלק גדול מפעולות 'עמק שווה' סובבות סביב עיר-דוד ונגד הפעילות של עמותת אלע"ד במקום, בשל פעילותה המוצהרת של אלע"ד לחיזוק הקשר היהודי לירושלים, מה שב'עמק שווה' מכנים "ההדרה של הפלשתינים".
יונתן מזרחי מ'עמק שווה' אמר ל'מקור ראשון' שהוא סבור שיש חשיבות גדולה לכך שיו"ר המועצה יהיה חבר האקדמיה הלאומית דווקא. "ברגע שחובה על השרה למנות מישהו מהאקדמיה, היא ממנה אותו בזכות ולא בחסד. זה אומר שהמעמד שלו נוצר באקדמיה ולא בזכות תפקיד ששר זה או אחר נתן לו. כך יש לו מחויבות גדולה יותר לתפקיד ויכולת רבה יותר לפקח. זו עצמאות שאנחנו חושבים שחיוני לשמר".
מזרחי מוסיף שברור לו שהצעת החוק של לבנת היא צעד פוליטי. "זה עוד צעד בפוליטיזציה של הפעילות הארכיאולוגית בארץ. ברוח ימי בין המיצרים, אני יכול לומר שגם יוסף בן מתתיהו ראה בכך שהחלו למנות כוהנים בדרכים לא רצויות צעד נוסף במהלך של החורבן. אני רואה כאן הקבלה מאוד ברורה".
בעמותת אלע"ד העדיפו שלא להתייחס להצעת שינוי החוק ולמינוי שעלול להיגזר ממנה, אך אמרו שאין לטעות לגבי זהותה של 'עמק שווה'. "המטרות שלהם הן מאה אחוז פוליטיות. לא ליד ולא בערך. אין כאן שום עניין מקצועי. מדובר בשמאל קיצוני מאוד. הם ניסחו עצומה נגדנו, שעליה חתמו אקדמאים מרחבי העולם, ולאחר בדיקה התברר שחלק מהחותמים שם הם ממש תומכי טרור".
מלשכת השרה לבנת נמסר כי השינוי המוצע בחוק הוא בסך הכול מהלך של פתיחת השורות. "התיקון לחוק רשות העתיקות לא משנה את הרכב המועצה כלל וכלל. הוא נועד לאפשר מינוי יו"ר למועצה מתוך מגוון רחב יותר של אנשי אקדמיה בתחומים הרלוונטיים, ארכיאולוגיה והיסטוריה, ולא לכבול את ידי השר הממנה למינוי אך ורק מקרב חברי האקדמיה למדעים, שבה חברים מספר מצומצם ביותר של ארכיאולוגים והיסטוריונים", נמסר.
"יצוין כי על-פי מכתב של פרופ' רות ארנון, נשיאת האקדמיה למדעים, שהתקבל לאחרונה, הוצעו על ידה בסך הכול שלושה מועמדים רלוונטיים לתפקיד. כיום הגבלה זו של יו"ר רשות ציבורית מקרב חברי האקדמיה למדעים חלה למיטב ידיעתנו אך ורק על רשות העתיקות. הגבלה זו מקורה בחוק רשות העתיקות שנחקק לפני למעלה מ-33 שנים. מאז עלה משמעותית מספרם של הארכיאולוגים וההיסטוריונים המשמשים חוקרים בכירים ואין שום סיבה למנוע את מועמדותם של חוקרים ראויים אקדמית ומקצועית לעמוד בראש המועצה".
בלשכת השרה מקפידים לציין שגם על-פי התיקון לחוק, יושב הראש ימונה "בהתייעצות עם האקדמיה הלאומית למדעים", וחותמים ברמיזה לגבי העניין הפרסונלי: "נראה שהטענות נגד פתיחת האפשרות למינוי מועמדים ראויים נוספים נובעות מאינטרסים זרים ומרצון לכפות מינוי מסוים כיו"ר המועצה".
מפרופ' צפריר עצמו, נמסר בתגובה כי "ההצעה של שרת התרבות בחוק העתיקות אינה ראויה והיא משקפת ניסיון להשליט שיקולים פוליטיים בתחום של עשייה מחקרית ותרבותית, שעד עכשיו נותר בלתי נגוע.
כאשר הוקמה רשות העתיקות קבע החוק כי יושב הראש של מועצת הרשות (שיש לו מעמד מכריע במהלך מינוי מנכ"ל הרשות) ייבחר מבין חברי האקדמיה הישראלית למדעים. צעד זה בא להבטיח את הרמה המדעית הגבוהה של יושב הראש, שכן האקדמיה היא הגוף המדעי הגבוה והנחשב ביותר בישראל. חבריה נבחרים (על-ידי חברי אקדמיה אחרים) בהליך בחירה קפדני, המתייחס אך ורק למצוינותם המחקרית. במקרה הנוכחי הציעה נשיאת האקדמיה, הפרופסור רות ארנון, לשרה שמות נוספים מתחום הארכאולוגיה וההיסטוריה, שהם מועמדים מעולים. אני כשלעצמי איני מעוניין בתפקיד, מסיבות אישיות, אך נראה בעיני לנכון שהשרה תבחר מי מן המועמדים שהוצעו לה על-ידי נשיאת האקדמיה".

פורסם במקור: יומן, מקור ראשון
תאריך:  13/08/2011   |   עודכן:  13/08/2011
שתף:

מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט
סדום ועמורה עיתונות
מועצת העתיקות: הפוליטיקה שמתחת לפני השטח
הודעות  [ 8 ] מוצגות  [ 8 ]  כתוב הודעה 
1
סמרטוטי הליכוק-בלוף עבדים של ה
קורןנאוה טבריה  |  14/08/11 03:45
2
הלאה לפתיחת השורות,אל תיתייראי
המוסדות והמדינה  |  14/08/11 04:31
3
הקליקה של האקדמיה
ראו הסבר  |  14/08/11 07:03
4
הקליקה של האקדמיה
ראו הסבר  |  14/08/11 07:04
5
הקליקה של האקדמיה
ראו הסבר  |  14/08/11 07:05
6
גופים נאורים לא ממנים את
אברהם מערב השומרו  |  14/08/11 07:24
7
שהשמאל הקיצוני יסיר ידיו מרע"ת ל"ת
סר פלינדרס פיטרי  |  14/08/11 07:37
8
נגד משנתם של ההורים
יוא"ב  |  14/08/11 10:49

פורום: מקור ראשון
+
נרות צבעוניים בגטו וורשה
משה פלאם  |  18/12/15 03:04
+
רכב
שלום ח  |  21/10/15 22:18
+
שיפוץ ראש מנוע לרנו לוגאן
עופרק'ה  |  21/06/15 14:07
+
כתבה על הקרן
אהבת הארץ  |  29/05/15 09:49
 
תגובות בפייסבוק
רשימות קודמות
עידן יוסף
ערכי התיישבות וחברה ממלאים משבצת שידור בערוץ 10. כעת נותר לקוות לשעת שידור ראויה יותר
עליס בליטנטל
מאז ששבנו בביקור ראשון בברלין, היינו כמוכי הלם. זה לא כמו שום דבר שדימיינו. חרף העכבות שהיו לנו לביקור בגרמניה - הכל נמס והתפוגג למראה מה שראינו וחווינו. העיר הכי קוסמופוליטית, שבה ועלתה מהריסותיה ובנתה, וממשיכה לבנות את פאר התרבות שהייתה בה, ויש מה להסיק מכך
עידן יוסף
משרד התחבורה עושה שימוש במערכת מיושנת המספקת מידע חלקי ולא בהכרח מדויק, ומעכב פרסום מכרז שיאפשר לשפר אותה ולספק מידע מקיף ומודרני שיאפשר נסיעה מהירה
יהודה יפרח
שתי הצעות חוק שעלו בכנסת במושב האחרון מציירות את הימין היהודי-ציוני כאופורטוניסט הנאבק על נתח מהצלחת במקום כריבון בעל אחריות כוללת. כדאי שמי שעתיד לשלוט יציג אלטרנטיבה מוסרית רצינית למחטפי השמאל ולא יפעל כמוהו
טל הנדלס
חוסר היכולת של אריאל זילבר להביע רגשות כלפי בנו ואי היכולת של האחרון לגשר על הפערים עם אביו, מדגימים את העובדה שלא רק הכשרון המוזיקלי עובר בגנים, אלא גם הנכות הרגשית
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il