X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
X
יומן ראשי  /  כתבות
בניין בשכונה ד' , ברחוב התלמוד 56, שיש בו שלוש של עמידר דירות סגורות
ד' זו דירה פנויה
בעוד מחאת האוהלים מתרחבת ודמי השכירות מתנפחים, דירות ציבוריות עומדות נטושות והופכות משכן לנרקומנים ולעכברים דירות אחרות של עמידר הפכו מפרויקט סיוע למסחטת כספים מיליארדי שקלים שיועדו לבניית יחידות דיור ציבוריות נעלמו בקופת האוצר כך ניתן היה למנוע את מצוקת הדיור, וכך בחרה הממשלה דווקא להגביר אותה
"פתאום בעל הבית הודיע לנו שהוא רוצה לפצל את דירת שלושת החדרים שלנו לשתי דירות עוד יותר קטנות, כדי להשכיר בתשואה גדולה יותר לסטודנטים. בנדיבותו הרבה הוא הציע לנו את האפשרות הבאה: לשלם בכל חודש כאלף שקלים נוספים - הרווח שהוא מצפה לקבל מהפיצול - ובתמורה הדירה לא תפוצל ונוכל להמשיך להתגורר בה. כמובן לא הסכמנו. מהיכן בדיוק היינו מביאים את הכסף הזה?"

עוול גדול נעשה למצוקת הדיור, כשהפנים שנבחרים לעמוד בחזית המאבק הם פניה של נערת שמנת טובת מראה מכפר-שמריהו. חיים ברקוביץ' משכונה ג' בבאר-שבע מתאים הרבה יותר כדי לייצג סיפור אמיתי של מחאה ומאבק דיור אותנטי - וגם סיפור מקומם של פתרון שנמצא בהישג יד, אך משרדי הממשלה אינם טורחים לממש אותו.
ברקוביץ' (48) מלמד תורה ב'כולל' בעירו, ומשמש גם דרשן ומספידן לעת מצוא. הביתה הוא מביא בכל חודש כ-4,000 שקלים, כולל קצבאות. לו ולרעייתו בת-שבע יש ארבעה ילדים קטנים, ששניים מהם, בגילאים 3 ו-5, חולי אפילפסיה. זו הסיבה שבגללה אמם אינה יכולה לצאת לעבודה.
עד לפני כשלוש שנים התגוררה המשפחה בשכירות בדירה קטנה בבאר-שבע. "שכר הדירה עמד אז על פחות מ-2,000 שקלים", אומר חיים ברקוביץ'. "מעמידר קיבלנו סיוע של 600 שקל, גם ההורים מצדם עזרו קצת, ואת היתרה שילמנו. בעת מצוקה גדולה לקחנו פה ושם הלוואות של גמ"חים. היה קשה, אבל איכשהו הסתדרנו".
אלא שאז הגיע הזינוק החד של מחירי הנדל"ן. "בעל הבית הקפיץ את דמי השכירות ל-2,800 ש"ח. הפעם כבר היינו חייבים לקחת הלוואות מגמ"חים, שרק עלו ותפחו. זה כשלעצמו היה בלתי אפשרי, ופתאום בעל הבית הודיע לנו שהוא רוצה לפצל את דירת שלושת החדרים שלנו לשתי דירות עוד יותר קטנות, כדי להשכיר בתשואה גדולה יותר לסטודנטים. בנדיבותו הרבה הוא הציע לנו את האפשרות הבאה: לשלם בכל חודש כאלף שקלים נוספים - הרווח שהוא מצפה לקבל מהפיצול - ובתמורה הדירה לא תפוצל ונוכל להמשיך להתגורר בה. כמובן לא הסכמנו. מהיכן בדיוק היינו מביאים את הכסף הזה?"
מכיוון שכך נאלצה משפחת ברקוביץ' לעזוב את הדירה. זו הייתה הזדמנות לשוב ולבקר במשרדי עמידר בעירם. סוף-סוף, בני הזוג הגישו בקשה להתקבל לדיור הציבורי כבר עשר שנים קודם לכן, ובכל פעם אמרו להם שישנם מקרים סוציאליים קשים יותר. גם הפעם הם שמעו ש"אין דירות, ויש מקרים קשים יותר", אבל העוּבדות סיפרו סיפור שונה. לברקוביצ'ים נודע מפי חברים כי ברחוב חז"ל שבשכונה ג' דווקא יש דירה של עמידר שלא מתגוררים בה, וכבר ארבע שנים היא עומדת ריקה, או כמעט ריקה. "בלילות היו מגיעים אליה נרקומנים שהפכו אותה למאורת סמים", מספר ברקוביץ'. "אה, כן, התגוררו בה גם עכברים וטרמיטים. הדירה הזו הייתה מוזנחת: כל מה שניתן היה לפרק בה כבר פורק מזמן. לא היה מטבח, לא היו ברזים, לא אסלה. הקירות היו שבורים. חורבה מושלמת".
חיים ובת-שבע קיבלו החלטה של ייאוש: לפלוש לחור הזה, לשפץ אותו ולגור שם. אמרו ועשו. "לילה אחד נכנסנו למקום. גרנו בפינה אחת של הבית, ובעזרת אנשי חסד שתרמו לנו עשרות אלפי שקלים לטובת מטרה זו, הבאנו שיפוצניקים שדינדשו לנו את החורבה".
זה היה באביב לפני שלוש שנים. כעבור זמן קצר הגיע בעל הבית, כלומר חברת עמידר. סליחה, אמרו להם אנשי עמידר, לא קיבלתם רשות לפלוש לדירה הזו. אז מה אם היא ריקה כבר ארבע שנים? אז מה אם השקעתם עשרות אלפי שקלים כדי לשפץ אותה? חוקית היא שלנו. ולכן, עם כל הכבוד, אנחנו דורשים מכם שתעופו מפה.
הברקוביצ'ים מצדם הסכימו לעזוב את הדירה, בתנאי שיימצא להם סידור מגורים אחר, על-מנת שלא ייאלצו ללון ברחוב. נציגי עמידר, מנגד, דרשו מהם קודם כול לצאת ואחר כך להמתין בסבלנות שתתפנה דירה אחרת שבה ישובצו. "את זה אתם אומרים לנו כבר עשר שנים", מחו הברקוביצ'ים אך לשווא.
כשומרת חוק קפדנית וקנאית, גררה עמידר את בני הזוג ברקוביץ' לבית המשפט, כדי שזה יכפה עליהם לעזוב את הדירה. בעוד ההליכים המשפטיים מתנהלים שלח משרד השיכון את המשפחה לוועדה רפואית בלתי תלויה, שקבעה כי אכן המבקשים עונים על הקריטריונים של זכאות למגורים בדיור הציבורי. התועלת שבקביעה זו נותרה תיאורטית בלבד: במשפט עצמו זכתה עמידר ולמשפחת ברקוביץ' הוצא צו פינוי, כשיישומו נקבע ליום שלישי שעבר, 26 ביולי. זאת למרות שעמידר עדיין לא מצאה דיור חלופי למשפחה.
ביום שני, יממה לפני הפינוי הצפוי, הוזמן חיים ברקוביץ' לישיבת ועדת הכלכלה של הכנסת שעסקה במשבר הדיור וחוק הווד"לים, לייצג שם את מאהל המחאה הבאר-שבעי. נראה שסיפורו יוצא הדופן, חזותו החרדית שאינה אופיינית ליושבי המאהלים, יכולת הביטוי הגבוהה שלו ושפתו הנעימה והמתונה, הם שהובילו לבחירה דווקא בו כנציג המאבק של אנשי הדרום. "זו הייתה ישיבה סוערת", הוא מדווח. "שני סטודנטים התפרצו במהלך הדיון בקריאות שיפסיקו למרוח אותנו, והורחקו מהחדר".
עם סיום הישיבה ארגנו פעילי המחאה כנס משלהם באחד מאולמות הכנסת, ושם התבקש ברקוביץ' לספר את קורותיו. "כאשר סיפרתי להם שמחר אני אמור להיות מושלך מדירתי לרחוב ואין לי מקום ללכת אליו עם בני משפחתי, פתאום לא יכולתי לדבר יותר", הוא מספר. "רצתי החוצה ופרצתי בבכי. רופא הכנסת שהוזעק למקום אמר לי שלחץ הדם שלי טס למעלה ושאני חייב לנוח. הוא אף הורה לי להיכנס למזנון הכנסת כדי לאכול ולשתות משהו. ואז, בהשגחה פרטית - אין הגדרה אחרת לזה - הגיע למזנון גם שר הבינוי והשיכון אריאל אטיאס. מישהו ניגש אליו ושכנע אותו שיקדיש לי זמן, כדי שאספר לו את סיפורי. הרגשתי שדבריי הותירו באטיאס רושם עז. הוא הבין עד כמה אובד עצות אני. השר נתן לי את המייל האישי שלו ואת מספר הטלפון של לשכתו, ואמר שהוא יעקוב אישית אחרי המקרה שלי".
עוד באותו ערב קיבל ברקוביץ' טלפון מלשכתו של השר אטיאס, שבה בישרו לו כי למרות צו הפינוי הוא לא יפונה מהדירה, עד שתימצא לו דירה חלופית. "לרחוב - אתם לא תיזרקו", הבטיחו לו אנשי הלשכה.

בלי דפיקות על השולחן

לא מעט פוליטיקאים ישבו בכס שר הבינוי והשיכון מאז הקפיאה הממשלה את חוק הדיור הציבורי והחליטה, דה-פאקטו, שלא להשתמש בכספי מכירת הדירות לבניית דיור ציבורי חדש. השרים במשרד התחלפו בעשור האחרון בתדירות של נוסעים ברציפי תחנות הרכבת, ביום נדיר שאין בו שביתה, עיצומים או סתם תקלות: בנימין בן-אליעזר, נתן שרנסקי, אפי איתם, ציפי לבני, יצחק הרצוג, זאב בוים ז"ל, מאיר שטרית ואריאל אטיאס. חלקם אישים שממילא לא ידפקו על השולחן ויאיימו בהתפטרות אם יעז ראש הממשלה להפר את רצון המחוקק בנושא חשוב שכזה, אך מאחרים ניתן היה לצפות לפחות למראית עין של מאבק על יישום חוק הדיור הציבורי.
נתן שרנסקי עמד בראש מפלגת 'ישראל בעלייה' בעת שכיהן כשר הבינוי והשיכון וכסגן ראש הממשלה בממשלת שרון הראשונה. מאחוריו היו שישה מנדטים, וציבור רחב של עולים מרוסיה שבאותן שנים התמודד עם חבלי קליטה והיה בין הנזקקים לאותו דיור ציבורי. אז איך קורה שהממשלה מקפיאה חוק שכזה, ונציג השכבה הנפגעת אינו מנסה לשנות את רוע הגזירה? דוברו של שרנסקי: "הדיור הציבורי היה נושא מרכזי לכל אורך חיי מפלגת 'ישראל בעלייה'. בשעתו, מר שרנסקי הצביע כנגד החוק שאותו הזכרת, בעיקר משום שלא הייתה בו אכיפה ברורה לבנייה עתידית חדשה של דיור ציבורי". על השאלה מדוע השר-לשעבר לא נאבק לשינוי אותה מדיניות מעבר להצבעתו זו, לא ניתנה לנו תשובה.
גם אפי איתם, שר הבינוי והשיכון בממשלת שרון השנייה, סירב להשיב לשאלה מדוע לא נאבק כדי לשנות את המדיניות. "כיום אני לא איש ציבור, ואני לא חייב להתייחס לכל דבר", אמר איתם.
ממשלת אולמרט התמידה כאמור במדיניות קודמותיה, והקפיאה את חוק הדיור הציבורי. השותף הבכיר באותה ממשלה היה עמיר פרץ, שלמרות זיהויו המוחלט עם מאבקים חברתיים, לא נקף אצבע כנגד המהלך. מדוע? "עמיר פרץ, עם כניסתו לממשלת אולמרט, עיגן בהסכם הקואליציוני את כל ההתחייבויות של מפלגת העבודה לבוחריה", אומר דוברו, ומוסיף: "אין ספק שדרושים עוד תיקונים חברתיים רבים בדרך לחברה צודקת בישראל, ולכן פרץ מתמודד לראשות מפלגת העבודה". פרץ לא השיב לשאלה מדוע נושא הדיור הציבורי לא עוגן בהסכם הקואליציוני.
בעוד דיור ציבורי חדש אינו מוקם, ומאגר הדירות הקיימות הולך ומצטמצם, עמידר מצדה החלה לקבל תיאבון. זה לא קרה אתמול, וזה גם לא קרה מיוזמתה. לפני כשמונה שנים החליט משרד האוצר לשנות את שיטת החישוב של שכר הדירה. היעד החדש היה שכל הדיירים המתגוררים בדיור הציבורי ואינם נתמכי קצבאות, ישלמו שכר דירה המקביל לזה שבשוק החופשי. כך למעשה לא יהיה כל הבדל מהותי, מבחינת השוכר, בין שכירת דירה ציבורית או פרטית. הנוסחה ה'עסקית-קפיטליסטית' הזו, שרואה לנגד עיניה את מִקסום ההכנסות וחותרת לצמצום הוצאות - זכתה לביקורת מצד 'מרכז המחקר' של הכנסת. מסמך שפרסם ב-2006 מציין כי "מגמה זו מנוגדת להגדרה הבסיסית של הדיור הציבורי, שאינו אמור להיות מנגנון רווחי המממן את עצמו, אלא מסובסד בידי המדינה כעזרה לנזקקים בחברה".
במשרד האוצר אומרים על הקביעה הזו: "נעמיד דברים על דיוקם: הוחלט על מדרוג שכר הדירה בדיור הציבורי, אולם רובם המוחלט של הדיירים משלמים שכר דירה סמלי. רק דיירים שמצבם הכלכלי טוב באופן משמעותי, משלמים סכומים גבוהים יותר שהם עדיין נמוכים משמעותית ביחס למחירי השוק".
למרבה הצער, עמידר מעדכנת את המחירים רק כשהיא משכירה דירות, אך לא כשהיא מסייעת בשכר דירה לנזקקים, אלה שלא נמצאו עבורם דירות ציבוריות והם נאלצים לשכור בשוק הפרטי. סיגל משה מאור-יהודה, אם חד-הורית לשלושה ילדים, חווה על בשרה את הפער בין התעריפים בשוק לבין הסיוע הממשלתי: "עשר שנים אני מחכה לדירה של עמידר, ואין להם דירה פנויה עבורי. בינתיים הם נותנים לי סיוע בשכר דירה, אבל הסיוע הזה לא מתאים את עצמו לעליית דמי השכירות. על דירה ששילמתי פעם 2,000 שקל היום אני משלמת כמעט 3,000, אבל מקבלת את אותו סכום סיוע - 940 שקלים".
כשמדובר במכירת דירות, עמידר מבצעת תפנית נוספת ויודעת להתאים עצמה לשינויים בשוק. מחירי הדירות הציבוריות, שבתחילת מבצעי המכירות ניתן היה להגדירם כעממיים, זינקו בשנים האחרונות. "עד שנת 2008, עמידר דרשה מהדיירים סכום סביר של 80 אלף שקלים תמורת הדירה שבה הם גרים שנים רבות", מספרת חנה קוממי, המתגוררת במתחם ג'ון קנדי בראש-העין. "פתאום המחיר קפץ. עכשיו, כשהצלחנו לאסוף קצת כסף לטובת רכישת הדירה, עמידר מתעקשת שנשלם לה 360 אלף שקל. זה טירוף! מהיכן נשיג את הכסף הזה?! לאן הגענו? מה, עמידר רוצה לעשות רווח דווקא מהאנשים שזקוקים למחלקת הרווחה?"


עו"ד בקי כהן-קשת, ארגון 'איתך': "זה מתחיל בכך שעמידר לאורך שנים קופצת את ידיה, ולא משפצת כראוי את הנכס. אחרי שנים של הזנחה כבר צריך לעשות שיפוץ שהוא יותר מצביעה, אבל איזו מוטיבציה יש לעמידר להשקיע כל כך הרבה כספים, רק כדי לקבל אחר כך שכר דירה פעוט של מאות שקלים בחודש?"

דלתות נעולות

"מה אתה חושב, שיש כולה דירה אחת של עמידר פנויה בשכונה ג'?" שואל-מתריס שמשון שמשון במאהל המחאה בבאר-שבע. "העיר הזאת מלאה דירות של עמידר שלא מתגוררים בהן, ולמרות זאת הן ריקות ונעולות. אני עצמי מתחנן במשך שנים לעמידר שיתנו לי דירה ריקה - אפילו לא משופצת, אני כבר אשפץ אותה לבד - אבל כלום. לדבר איתם זה כמו לדבר אל העצים ואל האבנים".
כדי שאוכל להיווכח כי לדברים יש כיסוי בשטח, לוקח אותי שמשון לשכונה ד', הסמוכה למאהל המחאה. ואכן, ברחוב התלמוד 56 ישנן שלוש דירות נעולות. עובדיה פנחסוב, דייר בבניין, מעיד ששלושתן בבעלות עמידר. "כבר יותר משנה שהן נעולות. אחת מהן אפילו יותר משנתיים", הוא אומר.
ברחוב סנהדרין 20/3 אנו מגיעים לדירה נעולה נוספת. אסנת כחלון, דיירת בבניין, מאשרת שהדירה בבעלות עמידר. "לפני כשנתיים הדייר נפטר, אשתו עזבה לבית אבות, ומאז הדירה נעולה", היא אומרת. בסנהדרין 36 יש עוד דירה נעולה. לדברי שמשון, הדייר שהתגורר בה נפטר לפני כחצי שנה, ומאז היא עומדת ריקה.
יריב ורניק, דובר עמידר, מציג מציאות אחרת. "לעמידר כמעט שאין דירות לא מאוישות", הוא אומר. "הבודדות שעומדות ריקות הן כאלה שנמצאות בשיפוץ וארגון לקראת אכלוס מחדש של זכאים".
ראינו בבאר-שבע דירות ריקות לא מעטות, שאינן נמצאות בתהליכי שיפוצים.
"לכל דירה יש סיפור משלה, וברוב הדירות הסגורות יש לבצע קודם לכן שיפוץ יסודי".
כמה זמן לוקח לשפץ דירה? חודש? חודשיים? איך קורה שדירות נשארות נעולות במשך שנים?
"כנראה באותן דירות עלות השיפוץ גבוהה, ואילו תקציב השיפוץ שעומד לרשותנו נמוך. אנחנו מעדיפים לשפץ במקום אחר מספר רב של דירות שזקוקות לשיפוץ בעלות נמוכה, ולא מספר מצומצם של דירות שזקוקות לשיפוץ יקר, כמו בשכונה שראית".
עו"ד בקי כהן-קשת מארגון 'איתך', שסייעה בהתנדבות למשפחת ברקוביץ' במאבקה המשפטי, מכירה היטב את נושא הדיור הדירות הפנויות בבאר-שבע. "זה מתחיל בכך שעמידר לאורך שנים קופצת את ידיה, לא מתחזקת ולא משפצת כראוי את נכסיה שלה", משרטטת כהן-קשת את מתווה כדור השלג של דירות עמידר הפנויות. "אחרי שנים של הזנחה - ולעתים אחרי עשרות שנים - נפטר בעל הדירה וכדי להכניס דייר חדש, החברה כבר צריכה לעשות שיפוץ שהוא יותר מצביעה. למרות תור הממתינים, לא תמיד היא ממהרת לעשות זאת, כי לפעמים העלות הכספית גבוהה. ואז פולשים לדירות הריקות עבריינים ובעיקר נרקומנים שעוקרים ושודדים כל מה שניתן, כדי לממן את מנת הסם הבאה שלהם. כעת כבר לא די בתיקון ליקויים וצביעה; עכשיו צריך להתקין מטבח כי אין, צריך להביא אסלות, צריך להביא כיורים ומסגרות אלומיניום. וכשעלויות השיפוץ מוכפלות פי כמה - איזו מוטיבציה יש לעמידר להשקיע כל כך הרבה כספים, רק כדי לקבל אחר כך מהדייר החדש שכר דירה פעוט של מאות שקלים בחודש?"
"אל תבואו בטענות אל עמידר", מגלגל ורניק את האשמה הלאה. "אנחנו זרוע של הממשלה. כל הכספים שעמידר מקבלת - הן ממכירה והן מהשכרה - עוברים לאוצר, והוא שמחזיר לנו סכום כסף כראות עיניו כדי שנתחזק את הדירות. אנחנו משתוקקים להשקיע בדירות הרבה יותר כספים, אבל בשביל זה צריך שהאוצר יזרים לנו יותר כספים. אנחנו לא יכולים לשפץ יותר מהתקציב שעומד לרשותנו".
משרד האוצר לא מסר את תגובתו לטענה זו.

רן כהן [צילום: פלאש 90]

ח"כ לשעבר רן כהן, יוזם חוק הדיור הציבורי: "לאוצר היה חבל לבזבז כל כך הרבה כסף לטובת דיור לעניים. ועל זה לא קמה מחאה ציבורית. זה פשוט נקבר בחוק ההסדרים - וזהו. מכספי מכירת הדירות ציבוריות אפשר היה לבנות כ-30 אלף יחידות דיור. זה לא היה פותר חלק ניכר מהבעיה?"

יהודי ארה"ב הרוויחו

הקמצנות המאפיינת את תִחזוק הדירות הציבוריות מקוממת עוד יותר, כשמתברר כי מיליארדי שקלים היו אמורים לזרום למטרה הזו. עשרות אלפי דירות ציבוריות נמכרו במהלך תריסר השנים האחרונות, אך התמורה של מכירתן מעולם לא הגיעה ליעדה.
ב-1998 העביר הח"כ דאז רן כהן את חוק הדיור הציבורי. שני רכיבים מרכזיים היו בחוק הזה: ראשית, החברות המשכנות (שעמידר היא הגדולה שבהן, לצד אחיותיה הקטנות עמיגור, חלמיש, פרזות, שקמונה וחלד) ימכרו את הדירות שלהן למשתכנים בהן, בעלות נמוכה מאוד. לפי אותו חוק, עד 85 אחוזים מערך הדירה יינתנו לרוכש כמענק מטעם המדינה, בהתאם למצבו האישי, הוותק שלו והאזור שבו ממוקמת הדירה. הרכיב המרכזי השני של החוק קבע שבכספים שיתקבלו ממכירת הדירות תקים המדינה פרויקטים חדשים של דיור ציבורי, למען הנזקקים של הדור הנוכחי.
החוק החדש אמור היה להיות מיושם בינואר 2001, אבל כבר בסוף 1999 החליטה ממשלת ברק להקפיא אותו, כחלק מחוק ההסדרים. מאז עובר חוק הדיור הציבורי הקפאה מחודשת בכל שנה ושנה, במסגרת חוק ההסדרים החדש של אותה שנה. וליתר דיוק: החלק בחוק שמעודד את המכירה למשתכנים דווקא מתבצע; מאז 1999 מכרה המדינה עשרות אלפי דירות. אם בסוף המילניום הקודם היו בישראל כ-110 אלף דירות ציבוריות, כיום על-פי נתוני משרד השיכון יש כ-65 אלף כאלה (מתוכן 50 אלף בניהולה של חברת עמידר).
וכך, למעשה, רק החלק השני של החוק הוא זה שמוקפא: הכספים הרבים שהתקבלו מהמכירות הללו הועברו ישירות לקופת האוצר, ולא נבנתה בהם ולו דירה ציבורית חדשה אחת. "אפילו שקל עלוב אחד לא הועבר למטרה הזו", אומר רן כהן, שאומד את הכנסות המדינה ממכירת הדירות ב-3 מיליארדי שקלים.
איך זה קורה? איך ניתן לעקר בצורה כל כך בוטה את רצונו של המחוקק?
"עובדה שזה קורה. לאוצר היה חבל לבזבז כל כך הרבה כסף לטובת דיור לעניים. ועל זה לא קמה מחאה ציבורית. זה פשוט נקבר בחוק ההסדרים - וזהו. חוק הדיור הציבורי מעולם לא יושם. לא בממשלת ברק, לא בממשלת שרון, לא בממשלת אולמרט ולא בממשלה הזו. נתניהו הוא הראשון שעצר גם את המכירה, והיום כבר לא מוכרים דירות ציבוריות".
כמה יחידות דיור ציבוריות ניתן היה לבנות מכספי המכירה?
"קרוב ל-30 אלף. מישהו יכול להגיד שזה לא היה פותר חלק ניכר מהבעיה שקיימת כיום?"
ומה האוצר עשה בכסף הזה?
"את השאלה הזו אל תפנה אליי. בעצם, אני יכול להגיד לך ש-800 מיליון ש"ח, שהתקבלו מהמכירות של דירות עמיגור, הועברו לפדרציות היהודיות בארה"ב. זה פועל יוצא של סיפור עתיק - חוזה משנות ה-70 שקשור לתרומות של יהודי הגולה לטובת הדיור הציבורי. זו הפעם הראשונה בהיסטוריה הציונית, שכספים של עניי ישראל הועברו למען רווחתם של יהודי הגולה, החיים במדינות משגשגות".
ממשרד האוצר נמסר בתגובה: "חוק הדיור הציבורי קבע כללים למכר דירות הדיור הציבורי וכן לשימוש בכספים. לאורך השנים מאז חקיקתו ועד שנת 2010 ניהלה הממשלה מבצעי מכר שונים בהנחות משמעותיות כפי שנקבעו על ידה. במהלך השנים הללו נכנסו לקופת המדינה כ-2.2 מיליארדי שקלים. הכספים שימשו בעיקרם לרכש דירות דיור ציבורי ודירות לנכים, וכן לשיפוץ דירות הדיור הציבורי, ומטרות נוספות בתחום השיכון".
רן כהן נדהם כשאנו מעבירים אליו את תגובת משרד האוצר: "אני שומע את זה בפעם הראשונה בחיים. מבחינתי, עד שהאוצר לא יוכיח שהוא אכן רכש דירות - זה פשוט שקר. אם האוצר היה רוכש דירות לנזקקים, הוא כבר היה מדווח על זה לכנסת, לוועדות הרלוונטיות, לתקשורת, ואתה יודע מה - גם לי אישית, שכן אני זה שדחף את החוק והשקיע המון זמן בלנדנד לכולם בנושא הזה. אילו זה נעשה, כולנו כבר היינו שומעים על כך".
את הפער לגבי סכום ההכנסות - 3 מיליארד שקלים להערכתו, 2.2 מיליארד לפי משרד האוצר - תולה כהן באותם 800 מיליון שקלים שהועברו לפדרציות היהודיות. "את הכסף הזה הם לא סופרים כחלק מהכנסות המדינה ממכירת הדיור הציבורי", מסביר כהן.
כדי לבדוק את טענותיו של כהן, ביקשנו ממשרד האוצר מידע ספציפי יותר: כמה כסף בדיוק הועבר בתריסר השנים האחרונות לטובת רכישת דירות שישמשו כדיור ציבורי? כמה דירות נרכשו, והיכן? עד למועד סגירת הגיליון לא התקבלה תשובה לשאלות אלו.

פורסם במקור: דיוקן, מקור ראשון
תאריך:  15/08/2011   |   עודכן:  15/08/2011
שתף:

מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט
סדום ועמורה עיתונות
ד' זו דירה פנויה
הודעות  [ 6 ] מוצגות  [ 6 ]  כתוב הודעה 
1
כתבה קורעת לב, ומסקנה עגומה.
אהוד פרלסמן  |  16/08/11 05:14
2
הגדלת המצוקה= הגדלת ריווחי הטי
אריה גל  |  16/08/11 06:07
3
אף אחד מהמוחים לא יהיה מוכן
עידן אזרי  |  16/08/11 06:13
4
רן כהן-היחיד שפעל לדיור ציבורי
החלמאי  |  16/08/11 07:33
5
האיוולת שבדיור ציבורי
צפנת  |  16/08/11 07:45
6
זה פרי הספסור של הקרקעות
אלסנברג  |  25/08/11 12:18

פורום: המחאה החברתית
+
מי נמצא בעשירונים בין 9000 ל14
נחשון  |  16/01/18 16:59
 
- מחירי הדיור
יואל קרני  |  20/05/18 09:32
פורום: מקור ראשון
+
נרות צבעוניים בגטו וורשה
משה פלאם  |  18/12/15 03:04
+
רכב
שלום ח  |  21/10/15 22:18
+
שיפוץ ראש מנוע לרנו לוגאן
עופרק'ה  |  21/06/15 14:07
+
כתבה על הקרן
אהבת הארץ  |  29/05/15 09:49
 
תגובות בפייסבוק
רשימות קודמות
הרמן וויס
להלן פירוט אודות הטיפול בעור ובשיער, במסגרת פעילות ספורטיבית בכלל ופעילות אתגרית בפרט    החומרים מציגים את הבעיה עימה יש להתמודד ופתרונות מומלצים
רונית טואף
יש לרכז את כל מנות הפרי לארוחה אחת ביום    העדיפו גלידות ללא תוספות של אגוזים, שקדים ושוקולד    כמו בכל ימות השנה, כדאי להקפיד על שתייה נטולת קלוריות    חשוב לא להגיע רעבים לאירוע או לארוחה במסעדה
עליס בליטנטל
כשבישראל עוד טחנו את ה"אמנות הדלה” "המינימליסטית" והכי הרבה את האמנות המושגית, בעולם כבר נשבו רוחות חדשות של "חזרה לציור”    עוד בטרם העלה מוזיאון גוגנהיים בניו-יורק בתחילת שנות ה-80 את סידרת אמני "החזרה לציור" לפי ארצותיהם כבר העמידו הגרמנים הצעירים שכונו "הפראים החדשים" תערוכות ששינו את פני עולם האמנות, וריינר פטינג בראשם    תערוכותיו של ריינר פטינג כעת הן הסיכום של המפנה הדרמטי באמנות שהתחולל בסוף שנות השבעים
מיטל עזר
מדוע אומגה 3 חשובה לבריאות תקינה? כיצד היא תורמת למערכות הגוף השונות? מה המינון הנכון? מהיכן מקורות הצריכה? לצרוך? מה הבעיה עם אומגה 3 מדגים? על יתרונות בריאותיים ומקורות צריכה בכתבה הבאה
ד"ר נמרוד פרידמן
כמדי שנה, בכל עונת קיץ, עולה לו מזג האוויר וכך גם הדרישה לניתוחים פלסטיים    להלן מגוון פתרונות אסתטיים למראה גוף חטוב ומוצק, כולל הטרנד החדש והפופלרי בקרב גברים והוא: עיצוב קוביות בבטן
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il