X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
X
יומן ראשי  /  כתבות
מחקר חדש שנערך לאחרונה מגלה שהעטלפים מנווטים על-פי "מפה קוגניטיבית" מקיפה, הכוללת את השטח המוכר להם מראייה, וממקמים את עצמם בהתאם לאורות או לנקודות ציון אחרות בולטות בשטח. המחקר, שהתפרסם בכתב-העת המדעי "רשומות האקדמיה למדעים של ארה"ב" (PNAS), מציג לראשונה הוכחות לשיטת הניווט בה משתמשים יונקים בטבע
▪  ▪  ▪
עטלפי פירות [צילום: מכון ויצמן למדע]

עטלפי פירות מנווטים באמצעות "מפה קוגניטיבית" המבוססת על ראייה מכשירי GPS מאפשרים לנו לנווט ביעילות את דרכנו לכל מקום, והפכו כבר לחלק בלתי-נפרד מהחיים המודרניים הנוחים, הנשענים על טכנולוגיות מתקדמות. אבל היכולת לנווט ולהתמצא במרחב אינה רק שאלה של נוחות. למעשה, היא חיונית להישרדותם של בני-אדם ובעלי-חיים כאחד. עטלפי הפירות, לדוגמה, עפים עשרות קילומטרים מדי לילה לעץ הפרי הקבוע שממנו הם ניזונים, ושבים למערה.
כיצד הם עושים זאת?
במחקר שטח ראשון מסוגו, שנעשה באמצעות מכשירי GPS ממוזערים וייחודיים, עקבו מדענים אחר תנועתם של עטלפי פירות, ואספו נתונים מדויקים על הרגלי התעופה ועל כישורי הניווט שלהם. השאלה, כיצד מצליחים בעלי חיים למצוא את דרכם - אם אלה יוני הדואר החוזרות אל השובך, או דגי הסלמון השבים מן הים כדי להטיל ביצים בנחל בו נולדו - מעסיקה מדענים זה זמן רב. ניסיונות לחקור את השאלה הזו באמצעות ניסויי שטח, בטבע, נתקלו במגבלות טכניות, והניבו עד כה תוצאות לגבי ציפורים, דגים, חרקים, סרטנים, צבי ים ועוד - אך לא יונקים. ניסויי מעבדה, המאפשרים מעקב מדויק יותר אחר תנועתם של יונקים, נערכים בקני-מידה קטנים, של מטרים בודדים, ובתנאים שאינם מדמים את הנעשה בניווט אמיתי בשטח.
שיטה חדשה, המאפשרת ליהנות משני העולמות, פותחה בשיתוף פעולה בין חוקר המוח ד"ר נחום אולנובסקי, ממכון ויצמן למדע, לבין האקולוג פרופ' רן נתן, ראש המכון למדעי החיים באוניברסיטה העברית בירושלים, ואסף צוער, תלמיד המחקר בקבוצתו (מעבדת אקולוגיה של תנועה). כן השתתפו במחקר מדענים מאיטליה ומשווייץ. המדענים פיתחו התקנים זעירים - שמשקלם כ-10 גרמים - הכוללים את מכשיר ה-GPS הקטן ביותר בעולם (מבין המכשירים המשמשים כיום למעקב אחר חיות בר), וכן יחידת זיכרון ויחידת שידור.
בסדרת ניסויי שדה עקבו המדענים באמצעות התקנים אלה אחר תנועותיהם של עטלפי פירות מצויים (Rousettus aegyptiacus) במשך מספר לילות רצופים. בשלב הראשון אספו המדענים נתונים על טיסות הלילה השגרתיות של העטלפים, ממערתם שבאזור שפלת יהודה, סמוך לבית שמש. התברר, כי הם עפים בקו ישר, במהירות גבוהה להפליא (המגיעה עד 40 קמ"ש, ובמקרים מסוימים אף ל-60 קמ"ש), ובגובה רב (עשרות ואף מאות מטרים), למרחק של עד כ-30 ק"מ - אל עץ הפרי החביב עליהם, וכי הם חוזרים לאותו עץ במשך מספר לילות, תוך שהם מתעלמים מעצי פרי זהים לכאורה, הסמוכים יותר למערה. הנתונים שאספו פרופ' נתן, ד"ר אולנובסקי, אסף צוער ושותפיהם למחקר מראים, כי לעטלפים יכולת ניווט מרשימה, המשתווה לזו של יונים. הנאמנות של העטלפים לעצים המועדפים עליהם מסבירה גם, מדוע קשה כל כך לגרום להם לנטוש אתר מסוים שבו הם אינם רצויים.
יכולתם של העטלפים "להתביית" על עץ מסוים, תוך התעלמות מעצי פרי זהים, מרמזת כי הניווט אינו מבוסס על ריחות העץ. בנוסף, ניתוח המסלול הראה, כי הם אינם נעזרים בתוואי הדרך. מהו, אם כן, ההסבר ליכולת הניווט המרשימה הזאת? כדי לפענח את התעלומה, לקחו המדענים את העטלפים מסביבתם המוכרת והעבירו אותם לאזור גבעות גורל, 44 ק"מ דרומית לבסיסם הקבוע. חלקם שוחררו משם עם רדת הערב, וחלקם קיבלו מזון במהלך הלילה ושוחררו רק בסופו. העטלפים ששוחררו בתחילת הלילה, כשהם רעבים, חזרו במסלול ישר אל עץ הפרי החביב עליהם, ולאחר מכן שבו למערה. לעומתם, העטלפים השבעים ששוחררו בסוף הלילה חזרו ישירות למערת השינה הקבועה.
בשלב זה נועץ צוות המחקר בטייסים. כך התברר, שמאזור גבעות גורל אפשר לראות למרחוק עצמים בולטים כמו ארובות תחנת הכוח באשקלון וצמתים מרכזיים. לפיכך, ייתכן שהעטלפים, שלהם עיניים גדולות וחוש ראייה מצוין, מכירים ציוני דרך אלה ממעופם היום-יומי באזור המחיה שלהם, וכי הם מנווטים בעזרתם. כדי למנוע מהעטלפים להסתמך על ציוני דרך חזותיים מוכרים, השתמשו החוקרים ב"בור" טבעי, אשר שדה הראייה ממנו מצומצם: העטלפים נלקחו הפעם למכתש הגדול, במרחק 84 ק"מ מהמערה, ושוחררו מתוכו - או מפסגת הר אבנון שעל שפת המכתש. בעוד שהעטלפים ששוחררו מפסגת ההר עפו ישירות למערה, העטלפים ששוחררו בתוך המכתש תעו ונעו בתוכו זמן רב במסלול מפותל ורב-כיווני, אך בסופו של דבר הצליחו לצאת מתוכו ולעוף למערה.
ממצאים אלה מאשרים, כי העטלפים מנווטים בהתאם ל"מפה קוגניטיבית", אשר כוללת אזור נרחב המוכר להם ככל הנראה בעיקר מראייה. הניווט מונחה בעיקר על-ידי ציוני דרך מרוחקים, כמו הרים וגבעות, או אורות יישובים, המאפשרים לעטלפים למקם את עצמם ביחס אליהם - באמצעות טריאנגולציה. בנוסף, במרבית המקרים יצאו העטלפים מחלקו הצפוני של המכתש, כלומר בכיוון הכללי אליו רצו להגיע. פרופ' נתן וד"ר אולנובסקי סבורים, כי עובדה זו מצביעה על קיומו של מנגנון ניווט נוסף - המבוסס, ככל הנראה, על השדה המגנטי או על הריחות הנישאים עם הבריזה המגיעה מן הים התיכון - "מנגנון גיבוי" המשמש את העטלפים במקרים שאינם יכולים להסתמך על המפה הקוגניטיבית.
ניווט מבוסס-מפה הודגם עד כה ביונקים בקני-מידה של מטר או שניים, בתנאי מעבדה בלבד. הממצאים החדשים מהמחקר על עטלפי הפירות הם הדוגמה הראשונה כיצד מנווטים יונקים על-פי מפה בקני-מידה גדולים - כ-100 קילומטרים.

פרופ' נתן רן, אסף צוער וד"ר נחום אולנובסקי. התמצאות במרחב [צילום: מכון ויצמן למדע]
מגזין מכון ויצמן
פורסם במקור במגזין מכון ויצמן
תאריך:  30/08/2011   |   עודכן:  31/08/2011
שתף:

מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
רשימות קודמות
עליס בליטנטל
חנה אזולאי הספרי, מחברת המחזה "מימונה" העולה כעת בתיאטרון בית לסין, תיחשב בבוא היום לאחת הנשים הישראליות החשובות שבזכות עשייתן חוללו שינוי בפני החברה הישראלית. כישרונה של אזולאי-הספרי להצביע על חולשות אנוש, כשהיא כמו מעמידה מראה לפני קהל הצופים, מבטיח שהמחזה יעשה תיקון לנפשות החוטאות
עידן יוסף
אחרי כ-130 שנה נתגלו כתבים ספרותיים של מייסד פתח תקוה ונחלת-שבעה בירושלים, ר' יואל משה סלומון    המשפחה הענקית לדורותיה מתכנסת בירושלים   במוזמנים גם הצאצאים: אלי הורביץ, מאיר חת, רות חשין, שמעון שמיר, יהודית קציר
ד"ר בת-שבע מרקוס
שינויים במראה העור ובמבנה הפנים, המעידים על גיל או הזדקנות, הינם בעלי חשיבות גדולה    תעשיית התרופות והקוסמטיקה פועלת כל העת לטפל בסימני ההזדקנות ולהשיב את מחוגי השעון לאחור או לפחות להאט את הקצב
עמי דור-און
מחקר של חיל האוויר האמריקני קובע כי בידי ישראל יש מספר פצצות "תרמו נוקליאריות" שבשפת הדיבור קרויות "פצצות מימן". פצצות אלה הן הנשק הנורא ביותר בתולדות האדם שגם המעצמות הגדולות כבר אינן משתמשות בו, מרוב פחד שהפעלתו עלולה להביא לכך שהגזע האנושי ייכחד מעל פני האדמה    מומחים ישראלים משתתפים בכינוסי "ועידת פאגווטש" הבינלאומית הבודקת את השאלה: "כיצד ניתן לשכנע את ישראל לצמצם את מאגר הנשק הגרעיני שברשותה"
אתי קגן
פחד נטישה, בריחת שתן, חרדות, אגרסיביות, שינה לא סדירה, חוסר תיאבון ופחד להישאר לבד בחדר הם רק חלק מהטראומות שחווים הילדים כתוצאה ממצב של מלחמה    כיצד הדבר משפיע על התנהגות הילדים? ואיך ניתן לטפל בבעיות הללו?
רשימות נוספות
הגל החדש  /  מכון ויצמן למדע
אבק כוכבים  /  מכון ויצמן למדע
חוק וסדר  /  מכון ויצמן למדע
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il