יחסים פסולים בין יחימוביץ' לחיים כץ

חברת הכנסת שלי יחימוביץ' היא אחד המועמדים הדומיננטיים ביותר. בתקשורת היא כבר מוכתרת כמי שעתידה לנצח בבחירות על ראשות העבודה. המערכה מוצגת באופן מגמתי, משל מדובר במרוץ שבו מתחרים רק שניים: עמיר פרץ ושלי יחימוביץ'. יחימוביץ' זוכה לקמפיין חינם אין כסף בחלק ניכר מכלי התקשורת על-חשבונם של יתר המועמדים והציבור הרחב. ערוץ 2, ערוץ 10, הארץ, מעריב (במידה מוגבלת), רשת ב' וגם גלי צה"ל הם רק חלק מכלי התקשורת המפרגנים לה בלא גבולות. גם בחלק ניכר מאתרי האינטרנט זוכה יחימוביץ' לחשיפה נאה ביותר. דבריה וגם רעיונותיה מצוטטים בהרחבה. העובדה שניסיונה בתפקידים ביצועיים דל ביותר ביחס למועמדים האחרים, אינה נזכרת כמעט. יחימוביץ' מקבלת בתקשורת יתרון עצום, משל ניסונם של מתחריה - פרץ (יושב-ראש העבודה, שר בממשלה), הרצוג (שר בממשלה), ומצנע (יושב-ראש המפלגה, שר בממשלה) אינו רלוונטי לבחירות העומדות על הפרק לראשות העבודה. בזכות דעותיה ועמדותיה הצליחה יחימוביץ' להתחבר ולהתחבב על מובילי המחאה החברתית, ולקבל כיסוי תקשורתי עצום, גם כאשר ברור כי מדובר בפופוליזם זול. יחימוביץ' יודעת לדבר באופן ברור ורהוט ומעניין, ולכן היא נחשבת למרואיינת מבוקשת. הפרגון ליחימוביץ' כל-כך גדול, עד כדי כך שהתקשורת נמנעת מלברר שאלות קשות שהועלו באשר למעורבותה בפעולות מסוימות, הנוגעות למה שנראה כיחסי גומלין בינה לבין ח"כ חיים כץ.

השאלה האם פעולותיה ומעשיה בעניינים מסוימים עומדים במבחן ציבורי, נשאלה רק באופן מוגבל ביותר. אף אחד מכלי התקשורת לא עצר לרגע כדי לבחון לעומקן שאלות קשות שהועלו כלפיה. מדובר במיוחד בשאלות העלולות להטיל דופי בנקיונה הציבורי ובטוהר כפיה, אם לנקוט לשון המעטה. שני העניינים בהם נעסוק להלן עוסקים באשר לתפקודה כיו"ר ועדת האתיקה של הכנסת וביחסיה עם ו/או למען ח"כ חיים כץ (הליכוד). עיקרן:

• 1) האם פעלה יחימוביץ' באופן המאפשר לח"כ חיים כץ להמשיך ולהחזיק בשני תפקידים: חבר כנסת בבית המחוקקים בישראל; ובמקביל – עובד של התעשיה האוירית ונציג העובדים;
  2) האם פעלה יחימוביץ' באופן שסייע למרק ו/או להחליק את הטענות החמורות שהועלו נגד ח"כ חיים כץ באשר לניגוד עניינים שהתגלה בפעולותיו בוועדה של הכנסת.

השאלות הנ"ל דווקא לגבי יחימוביץ'-חיים כץ לא הועלו במקרה. סוד גלוי הוא, כי חיים כץ, מבכירי חברי הכנסת של הליכוד, הוא אחד האישים שסייעו רבות ליחימוביץ' לקדם שורה ארוכה של חוקים שיזמה. אפילו במפלגתה שלה – מפלגת העבודה – מציינים כי באופן חריג ומעורר תמיהות זוכה יחימוביץ' לקידום חריג של הצעות חוק שהיא מגישה, ואפילו בכירי המפלגה היריבה מגויסים לסייע בידיה, לא במעט בהדרכתו הפעילה של חיים כץ. מדובר בעשרות הצעות חוק ובדיונים משותפים שקיימו השניים. לא נביא כאן את הרשימה המרשימה, אלא נקבע זאת: כל עיתונאי שיחפש בארכיון הכנסת, יתקשה למצוא דוגמה נוספת לשני חברי כנסת משתי מפלגות שונות, העובדים יחד בתיאום ובשיתוף פעולה קרוב כל-כך. ניתנת האמת להאמר: תופעה זו מדיפה ריח רע, שמא מדובר בפועל בשיתוף פעולה בין שני חברי הכנסת הנמרצים, שבא לידי ביטוי בסיוע הדדי: חיים כץ עוזר לה בקידום רעיונותיה והצעותיה; והיא, שלי יחימוביץ', מגוננת עליו בוועדת האתיקה. כך יוצאים שניהם נשכרים: יחימוביץ' מקודמת במפלגתה ובקרב קהל בוחריה; וחיים כץ יכול לפעול תוך ניגוד עניינים מובנה, בלא אימת ועדת האתיקה.

ביום 04.11.08 קיבלה ועדת האתיקה של הכנסת ה-17 בראשות חיים אורון החלטה המגבילה את התקופה המותרת לחבר כנסת להיות בחופשה ללא תשלום (חל"ת) ממקום עבודתו שקדם להצטרפותו כחבר כנסת. למרות ששמו של חיים כץ לא נזכר בהחלטה עצמה, שאת פרטיה נביא להלן, התקיים הדיון בעקבות תלונות שהוגשו נגד חיים כץ, בשל זאת שהחזיק בשני כובעים: יו"ר ועד העובדים בתעשיה האוירית, ובמקביל - חבר כנסת. העילה לכך ברורה. שהרי לא יתכן לאפשר לחבר כנסת לפעול תוך ניגוד עניינים ולשמש כנאמן של שני גורמים בעת ובעונה אחת. בהחלטה מציינת הוועדה, כי "על-רקע פניות שהגיעו לוועדת האתיקה, בעניין שהייה בחל"ת (חופשה ללא תשלום) מעיסוקו הקודם של חבר הכנסת בעת כהונתו, ראתה לנכון ועדת האתיקה לפרסם את החלטתה זו". ובהמשך: "חוק חסינות חברי הכנסת, זכויותיהם וחובותיהם, התשי"א-1951 (להלן - "חוק החסינות") מטיל בסעיף 13א(א) איסור על חבר הכנסת לעסוק בעיסוק נוסף, למעט עיסוק בהתנדבות וללא תמורה". ומעבר לכך: "אסור כל עיסוק שיש בו משום פגיעה בכבוד הכנסת, במעמדו של חבר הכנסת או בחובותיו, חשש של ניגוד עניינים, ניצול לרעה או השגת יתרון או העדפה אישית בשל היותו חבר הכנסת". בבואה לדון בדרישות/תלונות נגד חיים כץ, הסתמכה הוועדה על החוק הקיים שנועד ליתן בידי נבחר שהות קצרה להסדרת ענייניו. וכך קבע המחוקק: "סעיף 13א(ה) לחוק החסינות מעניק לחבר כנסת חדש תקופת מעבר, וקובע כי האיסור לא יחול בתקופה של ששת החודשים הראשונים לכהונתו של חבר הכנסת. תקופת המעבר נועדה לאפשר לחבר כנסת חדש להסדיר את ענייניו ועסקיו". הוועדה ציינה בהחלטתה, כי על-פי המצב המשפטי הנוהג, "למרות שפרק הזמן המוגדר כחל"ת איננו מקנה לעובד זכויות כספיות, בתקופה זו לא מתנתקים יחסי העבודה. הפסיקה קבעה שבתקופה זו ממשיכה לחול על העובד חובת הנאמנות כלפי מעבידו, הכוללת "איסור לפגוע באינטרסים [של המעביד] וכל העולה מהחוק לעניין חובת עובד כלפי מעבידו או סייגים להתנהגותו" (דב"ע לה/6-2 גבריאל צלאל - אורט ישראל, פד"ע ז 100, 109)". הנה כי כן, הבעייתיות מובנת. חבר כנסת המצוי בחל"ת מצוי בסיכון מתמיד לניגוד עניינים מובנה. הדרך למנוע זאת היא: הפסקת החל"ת, או מניעת חברותו בכנסת. ועדת האתיקה בראשות חיים אורון הפנימה זאת היטב. וכך קבעה: "חובת הנאמנות המוטלת על חבר הכנסת כלפי מעבידו גם בעת שהייתו בחל"ת, ושמירת מקום העבודה עבור חבר הכנסת, עלולה ליצור ניגוד עניינים בעת עיסוקו של חבר הכנסת בתחומים הקשורים למעסיקו. יש לציין שאי-קבלת תמורה בעת שהייתו של חבר הכנסת בחל"ת, איננה דומה לחריג בחוק החסינות המתיר "עיסוק בהתנדבות וללא תמורה", זאת מאחר במקרה שבו עוסק החריג לא חלים יחסי עובד-מעביד, על כל המשתמע מכך". ועוד: "מאידך, חברי הוועדה נתנו את דעתם על-כך שאיסור גורף על חבר הכנסת לשהייה בחל"ת ממקום העבודה הקודם, עלול להרחיק מהעשייה הציבורית ציבור רחב של מועמדים איכותיים. בשל חוסר הביטחון התעסוקתי המובנה בתפקיד חבר הכנסת, מועמדים שפיתחו קריירה אקדמית או תעסוקתית ענפה, עלולים לחשוש שכהונה קצרת מועד בכנסת, עלולה להותירם ללא העוגן התעסוקתי שקנו לעצמם בשנים ארוכות של עמל רב". הוועדה קיימה דיום מהותי בנושא זה ובסופו נמנעה מלאסור לחלוטין חל"ת לחבר כנסת, אלא להטיל מגבלות. וכך קבעה הוועדה בהחלטתה הסופית (ציטוט): במהלך הדיונים בוועדה נשמעה דעת מיעוט שסברה כי למרות שיקול זה ראוי לשלול באופן מוחלט שהייתו של חבר הכנסת בחל"ת. עם זאת, לדעת רוב חברי הוועדה האיזון הראוי בין השיקולים השונים, מביא לכלל מסקנה כי יש מקום להתיר שהייה בחל"ת בתנאים מסוימים ולתקופה מוגבלת. לפיכך החליטה ועדת האתיקה כי במקרים העומדים בתנאים המצטברים שיפורטו להלן, יש מקום להתיר שהייה בחל"ת של חבר הכנסת: א) טרם היבחרו לכנסת, עבד חבר הכנסת מעל שמונה שנים אצל המעסיק ממנו הוא מבקש שהייה בחל"ת. ב) במקום העבודה ישנם נהלים כתובים המסדירים את יציאתם של העובדים לחל"ת, וחבר הכנסת לא זוכה לתנאים שונים מהמוגדר בנהלים אלו. ג) תקופת שהייתו של חבר הכנסת בחל"ת לא תעלה על ארבע שנים. בהחלטת הוועדה נאמר עוד, כי חבר הכנסת העומד בתנאים אלו ומעוניין לשהות בחל"ת ממקום עבודתו, יבקש את אישורה של ועדת האתיקה בסמוך לתחילת כהונתו, תוך צירוף פרטים על אודות מעסיקו ונוהלי היציאה לחל"ת הנהוגים במקום עבודתו. נקבע עוד, כי ועדת האתיקה תאשר את השהיה בחל"ת לאחר שתבדוק את עמידתו של חבר הכנסת בתנאים האמורים, תוך הנחיית חבר הכנסת באילו מקרים עליו להימנע מפעילות במהלך כהונתו כחבר הכנסת, בשל החשש למראית עין של ניגוד עניינים. ועדת האתיקה קבעה תוקף מחייב להחלטתה. "החלטה זו תחול החל מהכנסת ה-18. מניין ארבע השנים שבהם תותר שהייה בחל"ת יכלול גם תקופת שהייה בחל"ת שקדמה לכנסת ה-18". תוצאת ההחלטה דלעיל: מניעת חיים כץ מלשמש בשני תפקידים במקביל נציג עובדי התעשיה האוירית (בחל"ת), ובמקביל חבר כנסת.

ביום 09.12.09 קיימה ועדת האתיקה, ובראשה יחימוביץ', דיון בבקשתו של ח"כ חיים כץ, שפנה לוועדת האתיקה, וביקש לבטל את ההחלטה המגבילה את משך החל"ת המותר. מדובר כאמור בהחלטה שהתקבלה בראשותו של חיים אורון. לטענתו, "החלטה זו יוצרת אפליה קשה בין חברי כנסת שהיו שכירים קודם לכהונתם ובין מי שהיו בעלי עסקים פרטיים, כאשר האחרונים יוכלו לשוב לעיסקיהם הפרטיים עם תום כהונתם, שעה שמגבלת החל"ת על שכירים כופה עליהם ניתוק בלתי הפיך ממקור פרנסתם הקודם". ח"כ חיים כץ הצביע בנוסף "על שורה של החלטות שקיבלו ועדות האתיקה לאורך השנים בעניינו, ואשר דחו שוב ושוב קובלנות שהוגשו נגדו בעניין ניגוד עניינים לכאורה בשל כפל תפקידים בהיותו חבר כנסת ויו"ר ארגון עובדים בו-זמנית, וקבעו כי אין מניעה לכך. הקובלים אף עתרו לבג"צ נגד ועדת האתיקה, נגד ח"כ כ"ץ, נגד היועץ המשפטי לממשלה ונגד היועצת המשפטית של הכנסת בשל החלטתם זו. ביום 20 בינואר 2006 קבע בג"צ כי דין העתירה להידחות". ועדת האתיקה מצטטת בהחלטתה את דבריו של כץ, שקבל כי החלטת ועדת האתיקה בעניין קציבת החל"ת, מהווה בעניינו החלטה עוקפת בג"צ ועוקפת ועדות אתיקה קודמות, שכן בפועל, אף כי אינה מתייחסת לנושא זה אלא לנושא החל"ת, היא מונעת ממנו כפל תפקידים. מניעה כזו לטענתו, אם בכלל, יש לחוקק בחוק, כפי שנהגה הכנסת בחוקקה חוק אשר מנע מח"כ לכהן גם כיו"ר הסתדרות. ח"כ חיים כץ ביקש מהוועדה, כי אם לא תתקבל בקשתו לבטל את החלטת ועדת האתיקה בעניין החל"ת, לא יחושב מניין שהייתו בחל"ת רטרואקטיבית מכנסות קודמות. לדבריו, משמעות הוראה זו היא החלה למפרע של נורמה חדשה, ולפיכך יש להחילה, אם בכלל, רק מהכנסת ה-19. עוד אמר כץ כי לא הוזמן כלל לוועדת האתיקה כשזו דנה בסוגיה אשר נגעה ישירות לעניינו, וכי לא ניתנה לו הזדמנות להשמיע את טיעוניו. בנוסף אמר, כי כיוון שההחלטה בעניין הגבלת החל"ת הונחה ערב בחירות וביומה האחרון של הכנסת ה-17, לא ידע כלל על קיומה, ולא ניתנה לו אפשרות ראויה לקבל החלטות מסודרות באשר לעתידו. ועדת האתיקה בראשותה של יחימוביץ' קיבלה החלטה הדוחה כביכול את דרישותיו של חיים כץ, אך בפועל מקבלת את דרישתו העיקרית. "ועדת האתיקה החליטה לדחות את בקשתו של ח"כ כץ, ולא לבטל את החלטת הוועדה מיום 4 בנובמבר 2008. הוועדה אף החליטה שלא לדון לעת עתה בטיעונים שהעלה בעניין זה. הוועדה קובעת כי אם יתקיים דיון מחדש בעצם ההחלטה לרבות משמעותה לגבי שכירים לעומת עצמאיים, הוא יתקיים במנותק מעניינו של ח"כ כץ, בדיון נרחב ומעמיק, תוך שיתופם של גורמים שונים לרבות חברי ועדת האתיקה של הכנסת ה-17". לכאורה, מכה קשה לחיים כץ מידיה הארוכות של יחימוביץ'. בפועל, כפי שנקבע בהמשך החלטה, מקבל ידידה של יחימוביץ' חלק ניכר ממבוקשו: "בשאלת תחולתה של ההחלטה המקורית, מצאה ועדת האתיקה כי יש לתקן את ההוראה בעניין זה, ולהתיר לח"כ כץ לשהות בחל"ת בכנסת ה-18 בכפוף למסמכים הרלוונטיים שימציא המתחייבים מההחלטה המקורית. לדעת הוועדה, אין מקום לכלול, במניין 4 השנים שבהן רשאי חבר לשהות בחל"ת את התקופה שקדמה לתחילתה של ההחלטה, תקופה שבה חברי הכנסת לא היו מודעים לכך שתקופת שהייתם בחל"ת תוגבל, ולא הייתה להם האפשרות להיערך לצורך קבלת החלטה מושכלת, אם לנתק את קשרי העבודה שלהם עם מעבידם. לפיכך, החליטה ועדת האתיקה כי סעיף 9 להחלטה המקורית יוחלף, וייקבע בו כך: תחילתה של החלטה זו מהכנסת ה- 18 ואילך, והיא תחול על שהייה בחל"ת ממועד התחילה ואילך. הוועדה רשאית להתיר לח"כ ששהה בחל"ת לפני מועד התחילה, לשהות בחל"ת עד תום תקופת כהונתה של הכנסת ה-18 , בין אם הייתה קצרה מ-4 שנים ובין אם ארוכה מכך". משמעות ההחלטה: חיים כץ יכול להישאר בכנסת באין מפריע, ולשמש במקביל עובד של התעשיה האוירית ונציגם בפועל של עובדי התעשיה האוירית. יחימוביץ' נתנה אפוא ידה לעיוות זה, המקים תשתית "נוחה" לניגוד עניינים ואף חלילה לשחיתות.

ניגוד עניינים חריף עוד יותר נובע מאופן טיפולה של יחימוביץ' בתלונה שהגישה תנועת אומ"ץ נגד חיים כץ, ובעצם ישיבתה בראש הוועדה שדנה בעניינו של כץ - הנחשב כבר לידידה הקרוב ביותר ולשותפה הפעיל בעניינים רבים. עיקרה של תלונת אומ"ץ: חיים כץ, שהחזיק במניות ישראמקו, פעל בוועדה שבראשה הוא עומד בכנסת לביצוע תיקון בחוק ניירות ערך. לשם כך זימן לוועדה כאורח את ידידו האישי מוטי בן-ארי, מנהל תיק ניירות הערך של חברת ישראמקו ומקורב לאיש העסקים קובי מימון, על-מנת שיביע עמדתו המקצועית. יחימוביץ' נחשפה עוד קודם לכן לזיקתו של חיים כץ לחברת ישראמקו. ביום 17.06.11 קיבלה ועדת האתיקה בראשות החלטה בשל פניה של חבר כנסת - הוא חיים כץ - אשר ביקש את הנחיית ועדת האתיקה בעניין החזקת מניות של חברות עסקיות. התקיים דיון עקרוני בוועדה בשאלת החשש לניגוד עניינים שעלול להיווצר בשל החזקה של אחוזים משמעותיים ממניות של חברה, או בשל כהונתו של חבר הכנסת כדירקטור. נוכח הנתונים שהציג חבר הכנסת, החליטה הוועדה: "להנחותו להעביר את החזקותיו בחברות אלו לנאמנות עיוורת. שרים מחוייבים להעביר את מניותיהם לנאמנות עיוורת. ועדת האתיקה סבורה שבמקרים מסויימים מדובר בכלי שגם על חברי כנסת לאמץ, אם כי לעיתים אין בו די. לפיכך, החליטה הוועדה לפרט בפני כלל חברי הכנסת את הנחיותיה בעניין זה". בהמשך ההחלטה ניתן פירוט באילו מקרים יועברו המניות לנאמנות עיוורת וכו' וכו'. ובחזרה לתלונת אומ"ץ. ועדת האתיקה קיימה דיון בתלונה. בהחלטה מיום 13.07.11 ניתן פירוט לאשר אירע. "מעיון בפרוטוקולים עולה כי ועדת העבודה קיימה שלוש ישיבות בחודשים נובמבר ודצמבר 2011 שעסקו באופן מהותי בהצעת החוק (ישיבה קצרה נוספת, ללא מוזמנים, עסקה בהחלטה על החזרת הצעת החוק לוועדה לאחר שהונחה על שולחן הכנסת). בשלוש הישיבות השתתף מר בן-ארי באופן פעיל, אך מהפרוטוקולים עולה כי בשום שלב לא נמסר, לא על-ידי ח"כ כץ ולא על-ידי מר בן-ארי, כל מידע בדבר הקשר החברי ביניהם ובדבר הקשר של מר בן-ארי לאיש העסקים קובי מימון ולחברות שבשליטתו. גם ברשימות המוזמנים של הישיבות לא צוין תפקידו של מר בן-ארי". ובהמשך נאמר: "בישיבה מיום 15.11.11, ציין מר בן-ארי כי הוא "מנהל השקעות עם ותק בשוק ההון וניסיון רב בניהול השקעות באגרות חוב". בישיבה מיום 14.11.11 שאל אחד המוזמנים את מר בן-ארי מאיזה מסגרת הוא מגיע, ומר בן-ארי השיב שהוא עוסק בחברות ציבוריות, בתחום הנדל"ן בעיקר. בהמשך הישיבה הציגו ח"כ כץ כמומחה לענייני אג"ח שייצג גופים רבים, אך בשום שלב לא הזכיר כי מדובר במנהל הכספים של קבוצת אקויטל או בידידו האישי". יודגש: ח"כ חיים כץ נמנע מלגלות לחברי הוועדה באותו מעמד את האמת: שהוא הזמין את מוטי בן-ארי מכורח הכרותו וקשריו בחברת ישראמקו בשעה שהוא מחזיק אישית מניות בישראמקו. גם כשנשאל בן-ארי מאיזו מסגרת הוא מגיע, הוא לא גילה את האמת, ואילו חיים כץ לא טרח לציין בפני הוועדה כי הוא שהזמינו בשל קשריו עימו. למרות זאת, קבעה הוועדה בראשותה של שלי יחימוביץ: "ועדת האתיקה אינה מוצאת לנכון לקבוע כי נעשתה הפרה אתית". הנה כי כן: חבר הכנסת חיים כץ מטעה ואף מרמה את חברי הוועדה לחשוב כי בן-ארי מופיע בפניהם כאיש מקצוע וכאדם אובייקטיבי ונטול פניות ו/או קשרים למי מחברי הוועדה, אך למרות זאת - ידידתו יחימוביץ', שלא פסלה את עצמה על-אף קשריה המיוחדים עימו, קובעת כי לא נעשתה הפרה אתית. יחימוביץ' למדה דבר או שניים בכנסת. היא מבינה היטב כי פטור בלא כלום אי-אפשר. לכן היא יוזמת ומעבירה בוועדת האתיקה הערה לחיים כץ, לפיה: הוועדה מוצאת טעם לפגם "בהתנהלותו של ח"כ כץ בקשר לניהול ישיבות ועדת העבודה הרווחה והבריאות בעניין זה. ח"כ כץ לא יידע את חברי הוועדה והמוזמנים האחרים בדבר זהותו של מר בן-ארי, קשרי החברות ביניהם, הקשר של מר בן-ארי לקבוצת אקויטל ולאיש העסקים קובי מימון או ההשפעה ושמא היעדר ההשפעה של הצעת החוק על החברות שאליהן קשור מר בן-ארי. אף שכאמור, בפני ועדת האתיקה לא הוצג כל ביסוס לטענה שהצעת החוק מיטיבה עם אותן חברות, התנהלות מסוג זה עלולה לפגוע באמון הציבור בתקינות הליכי החקיקה ובכנסת בכלל, ועל-כן היה על ח"כ כץ להקפיד הקפדה יתירה הן על גילוי נאות מצידו ומצד מר בן-ארי אודות תפקידו של המוזמן והקשר שלו לחקיקה הנדונה, והן על מתן ביטוי ואיזון ככל הניתן למגוון הדעות בנושא שנדון. ההחלטה".

ההערה לחיים כץ נותרת רק כהערה. כמריחה בלבד מצד החברה-הידידה יחימוביץ'. ניתן להניח, כי לו הייתה יחימוביץ' המחוקקת עושה את עבודתה כדבעי, הייתה הוועדה בראשותה פונה ליועץ המשפטי לממשלה בתלונה כדי שייבחן האם יש מקום לפתוח בחקירה פלילית נגד חיים כץ בשל עבירה של הפרת אמונים.

ח"כ שלי יחימוביץ' מסרה את התגובות שלהלן

• באשר להחלטה בעניין החל"ת לחיים כץ:

- ועדת האתיקה קיבלה בשעתו פה-אחד החלטה לאפשר לח"כ כץ הארכה מוגבלת של החל"ת משום שהחלטה על קציבת חל"ת לקדנציה אחת ניתנה ביומה האחרון של הכנסת ה-17 ומבלי שההחלטה תובא לידיעתו. - מאוחר יותר קבעה הוועדה לקביעת כללי האתיקה בראשות ח"כ חיים אורון (ולא יחימוביץ') כי ממילא לא תוגבל על שכירים הזכות לחל"ת, כדי שלא להפלותם לעומת חברי כנסת שהם אנשי עסקים ואיש לא דורש מהם לסגור את עסקיהם לצמיתות. - חברי ועדת האתיקה לרבות היו"ר הם מחוקקים פעילים המשתפים פעולה בחקיקה עם חברי כנסת שענייניהם מובאים לפני הוועדה. חקיקה משותפת לטובת הציבור אינה מהווה "ניגוד עניינים" ואם היה הדבר כך לא הייתה יכולה הוועדה להתקיים כלל, כיוון שהיא מורכבת רק מח"כים.

• באשר לעניין כץ-ישראמקו:

זהו מידע שגוי. ח"כ יחימוביץ' מעולם לא עסקה בהקשר זה בענייניו של ח"כ כץ. ככלל, כל החלטות ועדת האתיקה נמצאות באתר הכנסת בפורטל ועדת האתיקה והן שקופות וגלויות ופורסמו תמיד סמוך לקבלתן.