הטיפול המקובל בסרטן השד כולל: שימוש בתרופות כימותרפיות, הורמונליות ובשנים האחרונות גם ביולוגיות. מתן טיפול ממוקד ואישי, המתייחס לכל המאפיינים הפתולוגיים והביולוגיים של הגידול, עשוי להגדיל משמעותית את הנזק לגידול ולהקטין את הנזק למטופלת.
תחנת ממסר תרופות כימותרפיות פוגעות ביכולת החלוקה וההתרבות של התאים על-ידי פגיעה ביכולת השכפול של החומר הגנטי, וכך הן מונעות התרבות תאי סרטן. תרופות ביולוגיות, לעומת זאת, מכוונות וממוקדות למטרות ולתהליכים ספציפיים בתא, כמו לקולטנים הנמצאים על קרום התא או למערכות הממסר בין חוץ התא לבין הגרעין הפנימי. כך למעשה מתערבות התרופות במנגנונים המעבירים אותות הגורמים לתאים להתחלק ומונעים מתאי הסרטן להתרבות. תרופות ממוקדות אלו, יעילות יותר בתת-קבוצות של הגידולים הפגיעים, במיוחד לנזק מסוים, ומאמץ מחקרי רב מושקע בהגדרת הקשר שבין תת-הקבוצות של הגידולים שיגיבו לטיפול בתרופות ממוקדות.
חשוב לדעת, כי יש מקרים בהם התרופות הביולוגיות יעילות יותר, ויש מקרים בהם התרופות הכימותרפיות יעילות יותר. במקרים רבים נעשה שימוש בתשלובת של שני סוגי התרופות ולעיתים ביותר מתרופה ביולוגית אחת.
השינוי התרופות הביולוגיות שינו ללא ספק את ההתמודדות עם סרטן השד. דוגמה לכך היא תרופה המתאימה לתת קבוצה של כ-20% מחולות סרטן השד, להן תאי-גידול נושאי קולטנים מסוג Her-2. גירוי הקולטן גורם להתרבות תאי הגידול, ועיכוב שלו יגרום הרס לתאי הגידול. בעבר הייתה זו קבוצת חולות סרטן שד עם פרוגנוזה גרועה, אך התרופה הביולוגית שיפרה משמעותית את מצבה. שורה של תרופות המתמקדות בקולטני Her-1-4, נמצאות במחקר ופיתוח.
קבוצת תרופות ביולוגיות אחרת, פועלת על קולטנים לגורמי גדילה. היא כוללת נוגדן לעיכוב גורמי גדילה של כלי הדם. הפסקת גדילת כלי הדם החדשים בתוך הגידול, מונעת אספקת מזון לתאי הגידול וגורמת תמותת תאים ובכך פוגעת בצמיחתו ומעכבת את התפשטותו בגוף ויצירת גרורות.
התרומה המשמעותית של קבוצת תרופות זו לטיפול הסטנדרטי בחולות סרטן שד גרורתי עם קולטנים שליליים ל-Her-2, היא בשיפור משמעותי בשיעורי התגובה ובהכפלת משך הזמן עד התקדמות המחלה, השגת תקופה ארוכה ככל הניתן של הפוגה מהמחלה.
כל עכבה לטובה קבוצה נוספת וחשובה של תרופות מסוג מעכבי פארפ (PARP), נמצאת לאחרונה במחקר ופיתוח אינטנסיביים. תרופות אלו מעכבות אנזים חשוב בתיקון פגמים בגדיל בודד של ה-דנ"א. הפרעה בתיקון נזקי כרומוזומים, תביא למוות של תאים סרטניים. נראה שלתרופות אלו השפעה משמעותית, בעיקר על מטופלות נשאיות של מוטציית בגן BRCA - מוטציה המעלה שכיחות סרטן שד ושחלה. מספר גדול נוסף של תרופות ביולוגיות נמצא בשלבים מוקדמים של מחקר.
טווח תופעות הלוואי שונה בין התרופות הכימותרפיות לתרופות הביולוגיות. התרופות הכימותרפיות פוגעות במנגנון התרבות התאים, ולכן הן משפיעות על מערכות בגוף בעלות קצב התרבות מהיר, דוגמת מערכת ייצור תאי הדם, מערכת העיכול, נשירת שיער ועוד. לעומתן, התרופות הביולוגיות פוגעות במנגנונים הביולוגיים של התאים, ותופעות הלוואי שלהן הן הופעת פצעים על העור, שלשולים, פגיעה בתפקוד הלב ועוד.
הקושי בשילוב תרופות ביולוגיות בסל הבריאות נובע ממחירן הגבוה ומהקושי להגדיר במדויק את תרומתן להארכת חיים. לעיתים, תרופה יכולה לעכב את קצב התקדמות המחלה ואף לשפר את איכות חיי החולים, אך לא בהכרח להאריך את חיי החולה. המחקר בתחום זה נמצא בעיצומו. המדענים מצליחים לפתח עוד ועוד תרופות המצליחות לשפר את איכות חיי החולות, לשפר את המלחמה בסרטן ובסופו של דבר - להביא לחיים בריאים יותר וממושכים יותר.
