כשלא פותרים את בעיות היסוד מנסים לשחד את האוכלוסיה הרעבה. אך זה כנראה לא עובד. תקציב המועצה הצבאית השולטת במצרים כולל מיליארדים רבים לטובת פרויקטים חברתיים. כדי לממן אותם שלח השלטון את ידו גם ברזרבות המט"ח. כתוצאה מכך דירוג האשראי של מצרים ירד והיא הוכרזה כמדינה בעלת סיכון כלכלי גבוה, מה שמגביל את יכולתו של הממשל ללוות כספים בשוקי העולם. הגירעון המסחרי עלה לכ-11%. שר האוצר חאזם ביבלאווי, הכריז לאחרונה כי הסוגיות החברתיות תקודמנה גם על חשבון הצמיחה.
גם אירן מחפשת שקט. בשנת תשע"א העביר
אחמדינג'אד רפורמה בסובסידיות שמטרתה לבטל את סבסוד הדלק במדינה, ומחצית מהסכום שייחסך, כ-30 מיליארד דולר, להעביר לתשלום קצבאות לאלה שחיים מתחת לקו העוני. אך השלטון באירן אינו עומד בנטל ההעברות ונאלץ להדפיס עוד ועוד כסף, מה שגורם לאינפלציה רבתי. קצב האינפלציה השנתי באוגוסט הגיע ל-17.2%. את מה שקרה מבטא היטב מכתב מעקרת בית לאחמדינג'אד:
"אדוני הנשיא, ההתייקרויות שברו את גבם של האזרחים. סברתי שלאחר מימוש הרפורמה יהפוך שולחן האוכל למגוון יותר, אך כיום אני רואה שהוא נהיה ריק יותר מיום ליום. איני יכולה עוד לשים עליו בשר, כיוון שאין לי יכולת לקנות אותו. עכשיו אנחנו צריכים להתרגל לא לשתות גם חלב".
בעוד שרמת החיים יורדת, האבטלה גואה ורבים באירן מצאו מקור פרנסה חלופי - סוחרים בכליותיהם. וכיצד השלטון באירן מתמודד עם המשבר? מעבירים עוד רפורמה קוסמטית המשמיטה ארבעה אפסים מהמטבע הלאומי כדי להתמודד עם האינפלציה. ולבסוף מחליטים פשוט לא לפרסם את הנתונים הכלכליים.
צעדי מנע חברתיים בסוריה לא הניבו בינתיים תוצאות והמרי העממי נמשך במלוא העוצמה. איש אינו יודע כיצד זה יסתיים אך אפשר להעריך שאם המהומות יימשכו, זה יהרוס את הכלכלה המקומית, והברית בין הצמרת העלאווית לבין האליטה הסונית העסקית - הבסיס ליציבות השלטונית במדינה - תתערער. אם זה יקרה, ספק אם ניתן יהיה עוד למנוע את קריסת משטרו של אסד.
במדינות המפרץ כנראה הצליחו לעת עתה להשתיק את רוחות המהפכה אך המצב רחוק מלהיות רגוע. מאות מיליארדים שהושקעו בתוכניות רווחה גרמו לפרץ אינפלציה. קצב ההתייקרות השנתית בערב הסעודית עמד על 4.8% נכון לחודש האוגוסט. ביולי נרשם קצב האינפלציה הגבוה ביותר בממלכה מאז שנת 2008. הסעיף החברתי ביותר, "מזון ושירותים", שלמענו שליטי המפרץ מעבירים כספים רבים כל כך, היה בין התורמים העיקריים לאינפלציה. בחודש יולי המדד הזה נע בין 3.9% בערב הסעודית ל-6.1% בדובאי.
האינפלציה הגואה במפרץ יחד עם האטה בצמיחה הנובעת גם מהמשבר הפיננסי בעולם גרמו גם להתרסקות המסחר בבורסות. תחילה דובר על יולי שחור בשוק ההון, אחר כך על קיץ שחור ובינתיים ספטמבר נשאר שחור לא פחות. הבורסה הסעודית צנחה באוגוסט ב-16 מיליארד דולר. צניחה דומה נרשמה גם באבו-דאבי. בכווית ובדובאי הצניחה הסתכמה "רק" ב-3.2 מיליארד. הבורסות הקטנות של בחריין ועומאן הסתפקו בצניחה "זניחה" של 0.4 ו-0.9 מיליארד דולר בהתאמה.