השופט: ישראל ויטלסון, סגן נשיא בית משפט השלום לתעבורה, תל אביב המועד: יום שלישי, 04.10.2011, שעה 08:30 הנושא: תיקי תעבורה פליליים ישראל ויטלסון מתחיל את יומו בדיוק בזמן ומפגין מרץ רב. שני התיקים הראשונים מחייבים אותו לדחות את הדיון, והוא עושה זאת בתוך דקות ספורות. התיק השלישי כבר מזמן תסבוכת, לה שותפים הן המדינה והן הנאשם.
מדובר בבן-מיעוטים, שהגיע עם אשתו מאילת במיוחד לדיון ואינו מיוצג בידי עורך דין. הוא מואשם בנהיגה בשכרות, סטייה מהדרך והתנגשות בקיר. הנאשם מודה שהיה שיכור, ויטלסון מרשיע אותו, התובעת שולפת גליון הרשעות ארוך (17, ליתר דיוק) ומבקשת מאסר בפועל. בפעם הראשונה, אך ממש לא האחרונה, ויטלסון מתרגז: "אם את רוצה לבקש מאסר בפועל, תודיעי לי מראש כדי שאמנה לו סניגור. בפעם הבאה תקפידי על זה" - הוא נוזף בה, ומחזיר בכעס את גליון ההרשעות.
כעת מתפתח דיון בין ויטלסון לבין הנאשם. ויטלסון מסביר, שוב ושוב, כי לטובתו של הנאשם - מוטב לו לחזור בו מהודאתו ולהתייצב לדיון הבא עם עורך דין, כי הוא עלול להישלח לכלא. מאחר שהנאשם לא הבין מה פירוש "מאסר בפועל", ויטלסון מתאזר בסבלנות ראויה, מסביר לו שוב ואומר שיוכל למנות לו סניגור מטעם המדינה אם אין ידו משגת. "אני אביא לך עורך דין מטעם המדינה שהוא טוב כמו כל עורכי הדין האחרים. אתה ג'נטלמן ואומר את האמת ולא משחק משחקים כמו שעושים 95% מהנאשמים כאן", הוא מחמיא לו. "אתה לוקח סיכון שאשלח אותך לבית הסוהר? אם אשלח אותך לבית הסוהר, אתה תצטער על זה שלא היה לך עורך דין".
הנאשם מבין, אבל דווקא הוא מתעקש שהדיון יסתיים בו ביום, משום שגם כך התקשה מאוד למצוא סידור לשני בנותיו הקטנות. אשתו מתערבת ופונה לוויטלסון: "תדחה את זה". הוא משיב בגסות מיותרת: "את, שקט". התובעת, אולי כדי לתקן את הפאשלה שלה שיצרה את כל הבלגן, מבקשת לשוחח עם הנאשם בחוץ. אחרי כמה דקות הם חוזרים, והנאשם בשלו. ויטלסון מרים ידיים: הוא מרשיע את האיש, התביעה מבקשת מאסר בפועל ושלילה ארוכה. הנאשם מנצל את זכות המילה האחרונה, אומר שמגיע לו עונש אבל מבקש לנהוג בו ברחמים. ויטלסון: "במה אתה עובד?" הנאשם: "במסעדה בקניון אילת". ויטלסון: "עוד משהו אתה רוצה להגיד?" השאלה הזו נשאלה בקוצר רוח מופגן, וויטלסון אפילו לא חיכה לתשובה בטרם החל להכתיב את גזר דינו: קנס של 2,000 שקל, פסילה לארבע שנים ושנת מאסר על תנאי.
"שאלוקים ישמור", פונה אליו ויטלסון. "יתפסו אותך עכשיו נוהג - אתה הולך ישר לכלא". הנאשם תוהה האם ארבע שנות פסילה אינן יותר מדי, ונענה: "זה במקום מאסר בפועל. אני יכול לעשות שנתיים, אבל אז תקבל שנה מאסר. אז תגיד תודה ותתפלל שהם לא יגישו ערעור, כי השופט במחוזי יטיל מאסר בפועל, אז תהיה בשקט".
עוד תיק מסתיים בעסקת טיעון, ויטלסון מכתיב החלטה של שורה אחת, גוזר על הנאשם שלושה חודשי פסילה ועובר לתיק הבא. כאן מתחולל מחזה שאני לפחות לא ראיתי כמותו בשום אולם משפטים. הדיון מתחיל בכך שהסניגורית אומרת שקבעה פגיעה עם נציגי מדור התביעות במשטרה ל-6.2.2012. ויטלסון: "מתוך סקרנות, מתי ביקשת את הפגישה?" הסניגורית מסבירה שנאלצה לבטל פגישה קודמת, ורק יום לפני הדיון הצליחה להשיג בטלפון את אנשי התביעות ואז נקבעה הפגישה לארבעה חודשים מאוחר יותר.
ויטלסון מצביע על התובעת בעטו: "זה לא מקובל עלי. אנחנו עוצרים פה ואני עכשיו הולך לדבר עם התביעות. אני רוצה לברר את זה עד תום" - והוא קם, יוצא מהאולם וחוזר ללשכתו. הסניגורית מספרת בינתיים לתובעת: "לא נתקלתי בכזו התנהלות. אין מזכירה. באתי ב-11:30, הייתה מזכירה אחת על 80,000 איש, שלחו אותי לאסנת, ולכן קבעתי איתה". התובעת מצידה מנצלת את ההפסקה הבלתי-צפויה כדי לנסות ולקדם תיקים אחרים עם סניגורים שנכנסו לאולם. הסניגורית מספרת שהיא מתחתנת בעוד חודש, ומקווה שוויטלסון לא יקבע לה את הפגישה ליום החתונה.
אחרי עשר דקות, ויטלסון חוזר ופונה לסניגורית: "את עכשיו עוזבת הכל וניגשת לראש המדור ומקבלת פגישה תוך 30 יום". לאחר שחששותיה התממשו, היא מספרת לוויטלסון על חתונתה הקרובה. הוא מגיב: "אני מאחל לך מזל טוב ואורך ימים ונישואים מאושרים. בתיק הזה לא יהיו יותר דחיות. מצידי שהפגישה תהיה שבוע לפני החתונה, לא מעניין אותי. דיברתי עם ראש מדור תביעות ואמרתי לה שלא מקובל עלי שיש דחיות לפברואר, ואם צריך אני אגיע עד המפכ"ל. לא תעשו ממני צחוק, אני לא אתן לזה לעבור". לאחר שהוא מכתיב החלטה המתארת את פעולותיו, מברר ויטלסון מתי החתונה והאם הזוג המאושר יוצא לירח דבש, וקובע את הדיון הבא ל-18.12. "אני מתנצל", הוא אומר לסניגורית, "אבל הסיפור הזה שלך [כלומר: כמו שלך] חוזר יותר מדי פעמים, [מכדי] שאני אשאר שלו נפש כשאני שומע דבר כזה. צריך לעשות לזה סוף". הסניגורית מתלוננת על כך שהיא זו הצריכה לרוץ שוב ושוב למשטרה, וכל שנותר לוויטלסון הוא לומר: "אני מסכים איתך שזה לא בסדר".
השורה התחתונה: ישראל ויטלסון משמש בתפקידו מזה 18 שנים, ונראה שהוא כבר די משועמם ואולי גם מתוסכל מחוסר הקידום. הדבר בא לידי ביטוי בקוצר הרוח שלו בדיונים. מצד שני, נסיונו העשיר הופך אותו לשופט יעיל מאוד, ולמי שיודע לעמוד על זכויות הנאשמים כפי שהוכח במקרה הראשון. יעילות: 9 מזג שיפוטי: 5