X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
X
יומן ראשי  /  כתבות
מנהלי הייעוץ וההשקעות בבנקים. פאנל מיוחד [צילום: תמר מצפי]
"לחוש את הדופק של הלקוח"
הטלטלות בשוק ההון הופכות את משימתם של יועצי ההשקעות למורכבת יותר. מנהלים בכירים שעומדים בראש מערכי הייעוץ וההשקעות בבנקים, מדברים על התמודדות היועצים בג'ונגל קרנות הנאמנות, איך עובדים בעידן האכיפה המינהלית ומה לעשות עם הכסף
מאיר טיבי. רואים שדרוג במעמד היוצעים מבחינה מקצועית [צילום: תמר מצפי]

רונית מאירי הראל. העלאת המודעות לדמי הניהול בקרב היועצים מועילה ללקוחות [צילום: תמר מצפי]

שמואל זלוטניק. הרחיקו לכת בהיבט של הענישה האישית בכיסו של היועץ [צילום: תמר מצפי]

רועי אופיר. פחות חושב שכניסת קרנות זרות תעשה מהפכה [צילום: תמר מצפי]

אלה גולן. מגמת ירידה בדמי הניהול [צילום: תמר מצפי]

   רשימות קודמות
  תיאום מוח
  ענני כבשים
  אלצהיימר במספרים
  עיכוב לטובה
  דיבור צפוף

יועצי ההשקעות בבנקים נמצאים בשנים האחרונות בחזית הפעילות הבנקאית. המשבר הפיננסי העולמי שפרץ ב-2008, מטוטלת הנפילות, העליות החדות ב-2009 ושובן של הירידות החדות בקיץ 2011, הזינוק בכמות מוצרי ההשקעה ועידן האכיפה המינהלית עליו הכריזה רשות ניירות ערך. אלה מקצת החוויות שאיתן התמודדו היועצים.
בפאנל מיוחד של מגזין "בנקאות" התמודדו מנהלים בכירים בחמשת הבנקים הגדולים שמובילים את מערכי הייעוץ וההשקעות, עם כמה מהשאלות שמטרידות את היועצים מדי יום. השתתפו:
  • שמואל זלוטניק, ראש מערך ייעוץ והשקעות בלאומי.
  • רונית מאירי הראל, מנהלת אגף ני"ע ונכסים פיננסים בבנק הפועלים.
  • רועי אופיר, ראש אגף הייעוץ בבנק דיסקונט.
  • מאיר טיבי, מנהל סקטור ייעוץ פיננסי, במזרחי טפחות.
  • אלה גולן, סגנית ראש חטיבת נכסי לקוחות בבנק הבינלאומי.
בשוק קרנות הנאמנות אנו רואים בשנים האחרונות, מאז רפורמת בכר, מספר תופעות בולטות: גידול חד במספר הקרנות, עלייה בדמי הניהול ושינויים תכופים במדיניות ההשקעה שלהן. איך מתמודדים עם התופעות האלה?
זלוטניק: "מדובר בתופעות בעייתיות גם בהשוואה בינלאומית. מספר הקרנות בישראל ביחס להיקף הפעילות וכמות השחקנים הוא גדול באופן בולט. רשות ני"ע מבינה כי קיימת בעיה ומעבירה מסר שלא תאפשר למשל לקרן לשנות מדיניות השקעה. מי שמקים קרן יצטרך להמשיך לנהל אותה לאורך זמן, ואם התוצאות שלה יובילו לבריחת עמיתים, המסר הוא שקרנות מתחת לשווי מינימלי מסוים ייסגרו. התוצאה היא שכל מנהל קרנות צריך לחשוב פעמיים, גם לאור ההוצאות שיש בהחזקת קרנות נאמנות, האם הוא מתכוון להקים קרן מתוך הנחה שהיא תחיה שנים רבות.
"אשר לבעיית השינויים התכופים במדיניות ההשקעה, לצד שינויי חקיקה, הבעיה מטופלת גם על-ידי המודלים של הבנקים. קרן שמשנה מדיניות, אם אין לה track record באותה מדיניות במשך תקופה ארוכה - הקרן תאבד את ביצועי העבר. בשינויי מדיניות השקעה גם מטילים את דמי הניהול החדשים על ביצועי העבר והתשואות של הקרן מבוססות על דמי הניהול החדשים".
אופיר: "יש לזה גם צד מעניין הפוך. הבנקים מאפסים את הדירוג, כאשר משתנה מדיניות הקרן, והרבה יצרנים עשו בזה שימוש מכוון בשנת 2009, כאשר הם רצו למחוק את התשואות הגרועות של 2008".
טיבי: התרגילים האלה לא 'תופסים מים'. כאשר היועצים רואים שבית השקעות מבצע פעולות כאלה ומתנהג בחוסר שקיפות מול הלקוחות שלו, זה עלול לפגוע בכל הקרנות של אותו בית השקעות".
מאירי הראל: "הדירוג הוא רק פרמטר אחד. הנושא שעלה לכותרות בחודשים האחרונים הוא דמי הניהול. גובה דמי הניהול מאוד משמעותי בעיקר בקרנות הסולידיות, וככל שמעלים את המודעות של היועצים לדמי הניהול, כחלק מהשיקולים שלהם לבחון את הקרנות, זה מועיל ללקוחות. אגב, התחלנו באחרונה לדרג קרנות נאמנות לחמש שנים בנוסף לדירוג לשנה ולשלוש שנים. לביצועים לאורך חמש שנים יש ערך משמעותי, ואני מזמינה את חבריי ללכת בכיוון הזה".
טיבי: "שם המשחק הוא המודעות. יש כיום כ-1,280 קרנות וליותר מ-50% מהן אין ותק של שלוש שנים, כלומר כמחצית מהקרנות לא נמצאות בכלל במערכת. דמי הניהול מוסתרים ולא שקופים ללקוחות וגם לא ליועצים".
גולן: "על-רקע עליית המודעות הצרכנית, גם המודעות לגובה דמי הניהול בקרב הלקוחות גוברת. הפתרון לכל הנושאים שהוצגו כאן צריך להימצא אצל היצרנים, כי בעיני, החזקת מספר כה גדול של קרנות אינה יעילה. השוק יוביל את היצרנים ליותר יעילות, ואני מעריכה שהתופעות האלה ייעלמו. התחלנו לדרג בתי השקעות ולבחון כמה מהקרנות שלהם מדורגות במערכת שלנו. אם יהיה דירוג כזה, כל בית השקעות יחשוב פעמיים לפני שיחליט לבצע שינויים שעלולים להוריד אותו בדירוג".
איך צפויה להשפיע כניסת קרנות הנאמנות הזרות? האם יש סיכוי שהיא תוביל לירידה בדמי הניהול?
מאירי הראל: "המהלך הזה מבורך. בשנתיים האחרונות אנו עדים לגידול בהשקעות של לקוחות פרטיים, ולא רק מוסדיים, בחו"ל. בדרך כלל, כאשר שוקלים להשקיע בשוק לא מוכר מתחילים מקרנות נאמנות ואחר-כך עוברים להשקעות במכשירים ישירים, כמו מניות, אג"ח וכו'. במקרה הזה, בגלל העיכוב בחקיקה, נוצר מצב הפוך: הכשרנו את היועצים להתמודד עם ייעוץ למגוון של ניירות ערך זרים, אבל אין בידיהם את הכלי החשוב ביותר להשקעה בשלב ראשון - קרנות נאמנות. אין ספק שתצטרך להיות פלטפורמה לייעוץ בקרנות נאמנות זרות במתכונת דומה לזו המוכרת בייעוץ לקרנות המקומיות, וראינו נכונות רבה של בתי השקעות זרים ליצור שיתופי פעולה כדי לספק את השירות הזה ללקוחותינו".
גולן: "אני עדיין מאמינה כי מעמדן של הקרנות הישראליות יישאר יציב, והשקעה בקרנות זרות לא תהיה תחליף להשקעה בקרנות ישראליות. עם זאת, כבר רואים מגמה של ירידה בדמי הניהול. צריך לזכור כי למעלה מרבע מהכסף בתעשיית קרנות הנאמנות נמצא כיום בקרנות שכמעט אינן גובות דמי ניהול. קרן שתגבה דמי ניהול גבוהים תוכל לרשום תשואות דומות לקרנות עם דמי ניהול נמוכים רק אם השוק יאופיין בתשואות יוצאות דופן, כך שדמי הניהול יהיו זניחים. לאורך זמן לא יקרה".
אופיר: "אני פחות חושב שכניסת קרנות זרות תעשה מהפכה. יש יתרונות לבתי ההשקעות המקומיים, ועם כל הגודל והעוצמה של בתי ההשקעות מחו"ל, יהיה להם קשה להתמודד איתם. בגלל החוסר במוצרים מחו"ל, התפתחו מוצרים מקומיים די טובים שנותנים מענה גם לחשיפת המטבע. ליצרנים המקומיים יש בהחלט יתרון של נגישות, מידע, הבנת השוק והבנת היועצים, שאין ולא יהיה לגופים הזרים. ועדיין, בגלל היתרון לגודל של גופים זרים, הם יכולים להציע מוצרים בעלויות שלא רואים בישראל".
טיבי: "אני מסכים עם הדברים שנאמרו כאן וחושב שהתהליך יהיה יותר ארוך - הן בירידת דמי הניהול והן בכניסת קרנות זרות. כיום כ-3.5% מיתרת קרנות הנאמנות היא בחו"ל. הכניסה של הזרים לישראל תגרום לתחרות, אם כי אני לא רואה גידול דרמטי בהיקפים".
לעיתים נשמעת ביקורת על אחידות במודל דירוג הקרנות של הבנקים. מה דעתכם?
זלוטניק: "קרנות עם ביצועים טובים מאוד מדורגות טוב מאוד אצל כולם ומי שגרוע מאוד יהיה גרוע אצל כולם. בתווך יכולים להיות הבדלים. המודל שלנו, ואני מניח שכך גם בבנקים האחרים, פועל לפי הגישה המתקדמת ביותר הקיימת כיום בעולם. הוא נבחן על-ידי רשות ני"ע ועל-ידי האקדמיה, ומנהלי הקרנות מודעים לאופן שבו פועל המודל. צריך לזכור שהמודל שלנו, לדוגמה, מתייחס גם להתאמה של נכסי הקרן לוועדת ההשקעות שלנו, וברור שזה יהיה שונה מוועדת ההשקעות של בנק אחר".
גולן: "לא מדובר במודל מדעי מדויק. בהגדרה, יש במודל הזה לקות בסיסית אחת, בכך שהוא בוחן את ביצועי העבר, שהרי אנחנו לא יודעים לחזות מה יהיה בעתיד. אבל אנחנו בכל זאת זקוקים לכלי הזה, וטוב שלכל בנק יש מיקוד קצת אחר - אחד מסתכל יותר על התשואה, אחד על סטיית תקן או על פרקי זמן שונים. כאשר יש מודל אחד - אם הוא טועה, הוא מטעה את כל השוק".
אופיר: "מודל אינו בהכרח דבר חיובי. מאוד מסוכן לחשוב שלמחשב יש את כל החכמה והידע, כי אין מודל בעולם שיכול לכמת את כל המציאות. המודל הוא בסך-הכל כלי תומך החלטה, ובשאלה המקדמית שהיועץ שואל את הלקוח עשוי להתבטל הצורך להשתמש במודל. יש לקוחות שמאמינים ש'אין אלפא ליצרנים', כלומר שיצרן לא יכול להכות את השוק. זה היה הרקע להקמת תעשיית תעודות הסל בעולם. לקוחות כאלה מעדיפים להשקיע בתעודת סל במקום בקרן נאמנות שבוחרת עבורם את הנכסים. ללקוח כזה, דירוג קרנות נאמנות אינו רלוונטי".
מה דעתכם על התוכנית להקים מערך הפצה חוץ-בנקאי אינטרנטי לקרנות נאמנות?
מאירי הראל: "זה מחזיר אותנו לשאלה האם יש ערך ליועץ ההשקעות. אני מאמינה כי יש צורך בהתאמה, ליבון צרכים וכל הפעולות שמבצע יועץ השקעות לאור טובת הלקוח, ויש ערך לכך שיועץ ההשקעות מסייע ללקוח לבחור את הנכס הפיננסי שמתאים לו - בוודאי בתקופות של טלטלות ובסביבת ריבית נמוכה. הפתרון שלקוח יגלוש באינטרנט מול 1,300 קרנות, כדי לחפש את הקרן המתאימה, הוא מורכב מדי לרוב הלקוחות".
גולן: "הערך המוסף של הבנקים הוא הייעוץ. אם הלקוח יודע מה הוא רוצה, הוא יכול לקנות נכסים ישירים ולאו דוקא קרנות נאמנות. בנוסף, בכל הבנקים יש ללקוחות נגישות גבוהה להשקיע בקרנות נאמנות באמצעות מערכות האינטרנט שלהם, ועדיין אנחנו רואים שרוב ההשקעות מתבצעות בעזרת היועצים".
טיבי: "הפלטפורמה של ההפצה דרך הבנק, באמצעות היועץ, היא המנצחת. אנשים שמנהלים תיקי השקעות, יכולים לנהל אותם ישירות בבית ההשקעות ולא דרך הבנקים. ולמרות זאת, מספר הלקוחות שעובדים ישירות מול הברוקרים, בלי מערך ההפצה של הבנקים, הוא זניח לחלוטין. זה מלמד על חשיבות הייעוץ בעיני רוב גדול של הלקוחות".
הבנקים משווקים גם מוצרים מובנים שלעיתים סופגים ביקורת.
זלוטניק: "למוצר מובנה יש יתרונות וחסרונות. אחד היתרונות הגדולים הוא הבטחת רצפה של קרן ההשקעה. מי שמעוניין להשקיע בשוק ולא מוכן להפסיד, זו עוד דרך לבצע השקעה. זה מוצר על המדף, ובסך-הכל מוצר שנמכר באחוזים מזעריים ביחס לכלל המוצרים שאנחנו מציעים ללקוחות".
טיבי: "תהליך מכירה של מוצר מובנה לעומת תהליך מכירה של אג"ח או תעודת סל הוא שונה דרמטית. אני לא אציע מוצר כזה למי שמשקיע רק בפקודונות או ללקוח שמשקיע בשוק ההון. מי שמשקיע בשוק, יקנה תעודת סל או קרן נאמנות, אבל אם הוא רוצה גם לגוון את התיק עם השקעה שיש לה רצפה. לדעתי זה המענה הטוב יותר ללקוח, מצד אחד להשקיע בשוק ההון ומצד שני לקבל הגנה על ההשקעה. למיטב ידעתי אין מוצרים בשוק ההון שנתונים מענה לצרכים אלו של הלקוחות. ההשקעה במוצרים מובנים מתקשרת לכך, שאנחנו צריכים לשנות את תפיסת טווח ההשקעה של הלקוח הממוצע. בעבר הטווח היה לחמש שנים ובמשך הזמן ירד בהדרגה לשנתיים ומטה. היכולת להרוויח במוצרים מובנים היא בעיקר באלה שמיועדים לטווחים הארוכים יותר".
לאור ריבוי המוצרים הפיננסים ובעידן של טלטלות בשוקי ההון בכל העולם, כאשר גובר הקושי לצפות מגמות - איך היועצים מצליחים להתנהל בסביבה כזו?
זלוטניק: "קודם כל, אף יועץ לא מנסה לחזות מה יקרה בשוק. התפקיד העיקרי שלו הוא להבין מה קורה בשווקים, מהם הסיכונים ולהתאים את המצב הקיים לצורת ההשקעות של הלקוח. כאשר מדברים על תנודתיות גבוהה, יש לקוחות משני סוגים: כאלה שתנדותיות גבוהה לא מפחידה אותם ואפשר להסביר להם איך להרוויח מהתנודתיות הזו, ומצד אחר, לקוחות שאינם מוכנים לקחת סיכון, גם אם יש סיכוי שירוויחו בטווח הארוך. יועץ צריך לזהות לקוח כזה ולהציע לו לצאת מהשוק, כאשר מתחילות הירידות. זו אמנות הייעוץ".
מאירי הראל: "להיות יועץ השקעות במערך הייעוץ של הבנקים זה תפקיד מאוד מאתגר. דיברנו על ריבוי מוצרים, על טלטלות וגם על רגולציה. אין במערך השירות של הבנקים תפקיד כזה שמחייב החזקת רישיון מהמדינה עם האחריות הכרוכה בכך. בנוסף, יועץ השקעות שלא יסתכל על המסכים ולא יתעדכן בפורטל היועצים שבו אנו מעדכנים אותם, יכול למצוא את עצמו לא רלוונטי בשיחה הבאה עם הלקוח".
טיבי: "תפקיד הייעוץ הולך ותופס תאוצה, ואני מגדיר אותו כקברניט בים סוער. בחמש השנים האחרונות אנו עדים לשדרוג במעמד היועצים מבחינת הרמה המקצועית, כולל הרחבת הידע שלהם בניירות ערך זרים. בתקופות של עליות שערים בכל השווקים, כולם מרוצים והכל בסדר. אבל בימים של ירידות וקשיים, כפי שראינו באחרונה, מבינים את הנחיצות של היועץ. זה הזמן שהיועץ צריך להיות בקשר יזום עם הלקוח ולעדכן אותו".
גולן: "השינוי המרכזי הוא לאו-דווקא בריבוי המוצרים, אלא בשינוי הטעמים של הלקוחות. כאשר הריביות היו נמוכות, לקוחות רבים הגדילו בהדרגה את רמת הסיכון ומצאו את עצמם עם תיקים שהתאימו לאותה תקופה. בחודשים האחרונים, כאשר השווקים החלו להיות תנודתיים, לא לכל לקוח יש אורך נשימה, והאתגר הגדול של יועץ השקעות הוא לחוש את הדופק של הלקוח".
אופיר: "אחד השינויים הבולטים הוא המתאם בין השווקים. בתיאוריה שלמדנו, אחד ההסברים העיקריים מדוע יש לפזר את התיק לחו"ל היה קורלציות שונות בין השווקים. היו שווקים שעלו והיו שירדו, והפיזור גרם להקטנת התנודתיות בתיק. מאז המשבר ב-2008 המתאם בכל העולם הפך להיות מאוד מאוד דומה. קשה למצוא כיום שווקים שלאורך זמן מתנהגים הפוך. כאשר מתרחשים אירועים משמעותיים, כמו הורדת הדירוג בארה"ב, יש חשיבות ליכולת של היועצים לתת מענה לפניות של לקוחות, גם אם מגמות השווקים אינן ברורות ואין להם מסר מרגיע".
איך מושפעת עבודת היועצים מהאכיפה המינהלית שהופעלה השנה, כאשר הם חשופים לסכנת קנסות משמעותיים?
זלוטניק: "כל הבנקים נערכים עם תוכניות אכיפה. לדעתנו, הרחיקו לכת בהיבט של הענישה האישית בכיסו של היועץ, וזה אכן מטריד את היועצים. המערכות בבנקים מנסות להסביר ליועץ, שאם הוא יפעל בהתאם לנוהלים, אין סיבה שייפגע. המבחן יהיה ביישום האכיפה - אם רשות ני"ע תעשה את זה באופן חכם ותנסה לטפל רק במקרים קיצוניים שבהם היה ברור ליועץ מה הוא עושה, אולי יהיה בזה טעם. לעומת זאת, אם הרשות תנהג לא בטעם, יהיו לך השלכות מרחיקות לכת".
מאירי הראל: "בראייה כוללת חוק הייעוץ לא השתנה, השתנתה רק צורת האכיפה. עבור היועצים זה שינוי בתפיסה, לא בעבודה היום-יומית, כי תמיד הם היו אמורים לעבוד לפי כל רכיבי חוק הייעוץ. אנחנו מדגישים מאוד את ליבון הצרכים והתיעוד. המסר ליועצים הוא להיות חד וברור בקשרים שלו עם הלקוח, כדי שהלקוח יבין את כל המסרים בתהליך הייעוץ. אף אחד מאיתנו לא רוצה לראות יועץ שנענש בכיסו. אחת הבעיות היא שלא ניתן לשפות את היועצים, בניגוד למקצועות כמו רופאים, רואי חשבון, עורכי דין ואחרים, שיכולים לקבל שיפוי במקרה של בעיה מקצועית".
גולן: "היועץ תמיד רצה את טובת הלקוח ותמיד ידע מה תפקידו, אבל בדקויות הקטנות לא הייתה תמיד עירנות מלאה. הרשות ראתה רפיון מסוים ועיגולי פינות, וכאשר רוצים לבצע 'טיפול בהלם' תמיד מגזימים לצד השני. המבחן של האכיפה המינהלית יהיה בביצוע. אם יועץ שטעה בדבר שטותי יספוג עונש גדול, זה יהיה נזק לדורות. אבל אם הרשות תפעיל את האכיפה המינהלית ותעניש את היועץ רק במקרה קיצון, זה בסדר".
לסיום, לקראת השנה העברית החדשה, מהן ההערכות שלכם לגבי המגמות בשווקים ומהן ההמלצות למשקיע סולידי?
מאירי הראל: "השווקים נמצאים בעין הסערה. כשמסתכלים על העולם, לא רואים יותר מדי התפתחויות חיוביות, וכאשר מסתכלים על השוק הישראלי, האופטימיות היא מאוד זהירה. הנתונים הכלכליים האחרונים שפורסמו לא טובים, כולל ירידה של המדד המשולב וירידה ברווח המצרפי של 25 החברות הגדולות בבורסה ברבעון השני - מגמה שנמשכת שני רבעונים ברציפות. לכך ניתן להוסיף את השפעות המחאה החברתית ואת העובדה שחברות רבות לא יוכלו להעלות מחירים או יצטרכו לספוג עלייה במחירי סחורות ולא יוכלו לגלגל אותה לצרכן.
"אנחנו תמיד אופטימיים לטווח הארוך, אבל השאלה היא מהו הטווח ארוך. אני חושבת שיש כיום מניות במחירים זולים משמעותית. אבל אם שואלים מה צריך לעשות לקוח סולידי, ההמלצה שלנו היא להקטין את החלק המנייתי בתיק ולהחזיק 30%-50% מהפוזיציה הרגילה שלו. כלומר, אם הוא הגדיר לדוגמה את חלקן של המניות בתיק ברמה של 30%, מומלץ להוריד אותה לרמה של 10%-15%".
זלוטניק: "קיימת אי ודאות גבוהה ביחס לאירופה, ועוד שורה של בעיות ברחבי העולם, ביניהן גירעונות הענק של ארה"ב, חוסר היכולת של הנשיא אובמה לתמרן, וסין שמנסה להבין מה יקרה לה מול השווקים המצטצמים במערב. ללא ספק יש הזדמנויות בשוק המניות, שמתאימות ללקוחות שמסתכלים לטווח הארוך, אבל תקופה סוערת לא מתאימה ללקוח הסולידי. בשוק האג"ח הפוטנציאל לירידת תשואות הוא אפסי והפוטנציאל לעליית תשואות הוא דרמטי. זה נכון בכל השווקים - באירופה, בארה"ב ובישראל, כך שמי שמשקיע באג"ח וחושב ששם יהיה בסדר, ה'יהיה בסדר' הזה עלול לגרום לו הפסד כבד. האג"ח בארה"ב נסחרות בתשואה של 2% ותחשבו כמה יפסידו המשקיעים אם התשואות יעלו ל-3.5%-4%".
גולן: "רמת אי הוודאות היא כל כך גבוהה, שההמלצה הכי טובה ללקוח סולידי היא להיות עם מרכיב נזילות גבוה".

פורסם במקור: מגזין איגוד הבנקים "בנקאות"
תאריך:  25/10/2011   |   עודכן:  25/10/2011
שתף:

מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
רשימות קודמות
איתמר לוין
שופטת השלום הנתנייתית גלית ציגלר אינה אוהבת שעורכי דין מבזבזים את זמנה, והיא מטילה הוצאות כאשר הם עושים זאת. אלא שלא בטוח שהצעד הזה - סכומים קטנים היוצאים מכיסו של הלקוח - באמת ישיג את מטרתו
חיים נוי
"אחרון ימיה" המועלה בימים אלה בבית ליסין הוא מחזה עטור כוכבים, קולח ומרתק. העלילה קצת מופרכת אבל למרות התסבוכת המשפחתית והפתלתלות של העלילה הוא בהיר ומעניין ובהחלט מעניק חומר למחשבה
ד"ר מרגלית מולנר גויטיין
כמדי סוכות, גם השנה פסטיבל הסרטים בחיפה הסב הנאה למרבית צופיו. בנוסף לסרטי פסטיבל חד פעמיים (וכמה מסחריים) זכינו גם לתערוכת קריקטורות בינלאומית בנושא טכנולוגיה ומחשבים, ופוסטרים על אפנה בחיפה
אופיר ארצי
הסדרה הכי תמימה על המסך חזרה לעונה שלישית והוכיחה שוב שכשיש סיפור טוב ודמויות אמינות, לא צריך סקס, סמים ורוקנרול כדי ליצר דרמה איכותית, רגישה ונוגעת ללב
שאול סלם
הגבס הוא חומר זול יחסית שחוסך זמן עבודה רב ולא מעט כסף    לגבס יתרון מבחינה תרמית    על קיר הגבס ניתן לתלות את אותם הפריטים בדיוק כמו על קיר בלוקים
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il